לקראת ראש חודש מנחם-אב, קשה קצת למצוא נחמה. לאחר הניצחון המדהים של מבצע "עם כלביא" אנו מוצאים עצמנו מדשדשים בעזה; מחלישי האומה, שאחראים גם על גירוש גוש קטיף לפני עשרים שנה, ממשיכים להחליש; ואיומים חדשים צצים באופק. נדמה שככל שהמלחמה מתמשכת אנו מתעייפים והקצב פוחת והולך.
המזל של חודש אב הוא אריה, בין השאר מפני ש"הקדוש ברוך הוא שואג כארי" על חורבן בית המקדש, שנאמר: "ה' ממרום ישאג.. על נוהו" (ברכות, ג).
על הפסוק "עם כלביא יקום וכארי יתנשא" אומר אור החיים הקדוש: "'כלביא יקום' פירוש קימתו ראשונה אינו כשאר העולם, שבתחילה להיותו חסר התלמדות המלחמה לא יעשה גבורות, אלא כלביא יקום ויעשה נפלאות... ו'כארי יתנשא' שהוא מתנשא ורם בכוחו שהגם שיעברו עליו כמה מלחמות לא מפני זה יהיו נחלשים, אלא הולכים ומתגברים". לביא, האריה הצעיר - "קם" ומזנק בבת אחת בגבורה; לעומתו, מן האריה המבוגר, שבע הקרבות, היינו מצפים לקצב איטי יותר - אולם בפועל כוחו "מתנשא" ומתגבר עם הזמן.
דוגמא ללביא שגדל לאריה הוא הרה"ג משה לוי הי"ו, ראש ישיבת הרצליה ואביהם של שלשת פצועי המלחמה הגיבורים - רחמים ישי בן אורית, ידידיה בן אורית ואלקנה בן אורית - שהשם ישלח להם רפואה מן השמים. אני עוד זוכר את הרב משה כלביא צעיר בישיבת מרכז הרב שהיה לומד את תורת ארץ ישראל במלוא הגבורה והמרץ; כעת שהוא אריה מבוגר - כוחו וכוח משפחתו רק הולך ומתגבר.
משפחת לוי היא הנחמה שלנו לחודש אב; היא "בנין אב" לכוחות שגנוזים בעם ישראל ועוד יצאו אל הפועל באופן מלא. התשועה של "עם כלביא" הייתה רק ההתחלה; הריבונות ביהודה ושומרון היא המשך; ו"הגם שעברו עלינו כמה מלחמות איננו נחלשים אלא אנו הולכים ומתגברים". אחד מראשי התיבות של חודש א"ב הוא - אלול בא! התשובה והגאולה הגדולה עוד לפנינו.
חודש טוב ומנחם.