"ממשלה שמקדישה את הסעיף הראשון בסדר יומה (היום) לשערורייה הזו (הגברת סידורי הביטחון סביב ראש הממשלה ומשפחתו) היא ממשלה מנוולת" - כך כתב ביום ראשון ב"מעריב" בן כספית, ואצבעו על המקלדת לא רעדה.
"אין לי הגדרה מדוייקת יותר לחבורת תתי-האדם הזו (לא החמאס - ממשלת ישראל!), שמוציאה שם רע לאופורטוניזם, לחוסר בושה, לאטימות, לניתוק" - הוסיף ולא מצא עוד גידופים ונאצות בלקסיקון.
במאמר נוסף בשרשרת מאמרי הפורענות שלו - ספק אם עורכי "מעריב" בעבר, בשיא גדולתו, היו מאפשרים שימוש בשפה כזו - הוא תוקף בחריפות את הממשלה מתוך פוזיציה לא מנומקת, אך הנייר כנראה סובל הכל. לא, אני לא אכנה את כספית "מנוול".
אכן, סעיף ראשון בסדה"י של הממשלה (ישיבתה נדחתה ליום שני מפאת תשעה באב) הוא דיון בהסתה החמורה והאיומים ברצח על ראש הממשלה - ולבטח יש בתוכנו טיפוסים מלבד אותה גברת גרשוני וה'אר. פי. גי.' שלה, שהיו שמחים אילו איומי הרצח היו יוצאים אל הפועל. אבל ישנם עוד נושאים חשובים כשלעצמם, אולי לא בעיני בן כספית ודומיו.
למשל - דיון בתוכנית לשיקום ופיתוח ישובי הנגב המערבי. טוב, יש להניח שאילו לא הופיע בסדה"י נושא האיומים המוחשיים כלפי ראש הממשלה, כספית היה תוקף אותה על דיון בנושא פעוט זה.
אינני דובר ראש הממשלה (פעם הייתי), אך הפובליציסט כספית - ד"ר ג'ייקל ב"מעריב" ומיסטר הייד בערוץ 12 - יודע גם יודע, שבנושא החטופים, הנוגע לנימי הנפש של כל אזרח ואזרחית במדינה, גם מקבלי ההחלטות - לא הממשלה, בפורום המלא שלה, עוסקת. עוסקים בכך יומיום הקבינט, הקבינט המצומצם, המטבחונים וכל הצוותים שיועדו לשם כך. עסקו בנושא הכאוב גם בתשעה באב, ועוסקים בו גם היום, ובכל הימים.
אין זה נושא לדיון בממשלה כפורום רחב, ואין סדה"י של דיונים רגישים אלה מתפרסם ברבים. זה מגיע להכרעת הממשלה כשיש צורך להחליט, להכריע, כלומר כשישנה עסקה על השולחן.
יש להניח כי בפתח ישיבת הממשלה ראש הממשלה ישוב ויתייחס לנושא הכאוב הזה של החטופים, בוודאי לנוכח תמונות הזוועה שארגון הזוועה פרסם בסוף השבוע, והיכו בהלם את כולנו. אבל את בן כספית ודומיו בשאר ערוצי התקשורת, זה לא כל-כך מעניין. אפילו לא בתשעה באב. עיקר עיסוקם - בביזוי הממשלה והעומד בראשה, ויהי מה. והחמאס? - כמעט שאינו עיקר אצלו.
מה שמציע למעשה כספית במילים אחרות: פשוט הושט יד (מה שנתניהו לא עושה) וקבל את החטופים. כל כך פשוט. בושה.