לא בכל שבוע זוכה סב להשתתף בגיוסם של שלושה מנכדיו: סא"ל (במיל') דודו דרוק, שאיבד את רעייתו רחלה הי"ד בפיגוע בצומת תפוח לפני קרוב ל-34 שנים, התייצב בתוך יומיים בלשכת הגיוס ללוות את נכדיו הראל, ניתאי ואחיה.
השלושה התגייסו ליחידות קרביות - אחד לחטיבת הנח"ל, אחד לחטיבת כפיר והשלישי לשיריון.
מעבר לשלושת הנכדים שהתגייסו בנו של דרוק, רועי, פרש מהצבא בדרגת סא"ל בעצמו, ארבעה מנכדיו לוחמים בעזה, ארבעה מחתניו משרתים במילואים וארבע מנכדותיו נשואות ללוחמים.
נכדיו סיפרו: "מסבא שלנו למדנו שהארץ שלנו נקנת בייסורים ואנחנו כאן כדי להגן עליה ובוחרים בחיים. כולם צריכים להכיר את סבא שנשאר חזק וגם אחרי 34 שנים של חוסר וקושי שולח אותנו בגאווה להגן על המדינה".
בראיון מיוחד לערוץ 7 לקראת יום הזיכרון סיפר רועי דרוק על הנסיעה האחרונה עם אימו, בגיל 11 וחצי, שבה נרצחיה. "נפתחה אש תופת ממארב על טרסה. ראיתי את הבזקי האש ואת המחבלים. אחרי זמן מה ראיתי אותה מוטלת על הספסלים כאשר אחות מהישוב מנסה להחיות אותה. באותו רגע קיבלתי החלטה להיות אדם שמח, שהמחבלים לא ינצחו אותי. זו הייתה תחושה של ילד כמה רגעים אחרי הפיגוע".
משם, הוא מספר, אביו לקח את המושכות. " יש לנו משפחה מאוד ערכית עם שורשים עמוקים בארץ ישראל, וכל זה לא היה קורה בלי אבא שלי. אבא שלי הוא אישיות מאוד מיוחדת ולא היה לו קל. כוחות הנפש שלו באו מתעצומות נפש גדולות וכנראה גם אימא שלי עזרה לו מלמעלה. כל האחיות שלי נשואות, יש משפחה גדולה וכולה בעשר אצבעותיו".
לדבריו "המסר לעם ישראל כולו ולמשפחות השכולות הוא שאנחנו מגיעים משורש ערכי חזק והאמונה שלנו היא שתנצח. אף רוע לא יצליח לנצח את עם ישראל. אנחנו מאמינים בארץ ישראל שנקנית בייסורים אבל היא נקנית ואת הערכים הללו אנחנו צרכים להעביר לדור הבא".