נדב גדליה
נדב גדליהצילום: באדיבות המצלם

1. מעטים זוכרים את מה שהתרחש כאן בעולם שלפני הרשתות החברתיות ושפע התכנים החינמי. בעולם ההוא השפעת היחיד הייתה נסתרת מהעין, אך חזקה הרבה יותר.

צעירים רבים עם עודף קשב קנו את הפרסונות שהסתובבו בתקשורת ובמדיה המצומצמת בה שלטו מספר גופים מצומצם. לאנשים היה את העיתון שלהם, התוכנית שלהם והדמויות שהן פתחו בשבילן את הרדיו. היינו מקליטים תוכניות כדי לא לפספס את דבריהם של היושבים ראשונה במלכות הדמיונית של 'האנשים המוכרים והחכמים' ששיטו בנו משל היו מתוקנים בכל דרכיהם, נטולי תאוות ורודפי עבודת המידות.

2. למשקלו של דתל"ש מפורסם בתקשורת הייתה השפעה רבה מאוד כדוגמה אישית לחיים שאין בהם התחייבות הלכתית, למרות בית הגידול, הרקע, המשפחה. המסר שהתקשורת 'החילונית' חיבקה במהירות היה כמעט מפורש: שורו וראו צעירי המגזר, אפשר לחיות בין העולמות, בלי אמונה, ללא התחייבות הלכתית וליהנות מ'העולם הזה' כולל האותיות הגסות, בו זמנית. זה לא ממש נכון, אבל מפתה נורא. מטבע הדברים, צעירים רבים קנו את הסיפור החדשני הזה באופן מודע, לא מודע, ישיר או עקיף. זה היה מסר בעייתי וחד מאוד. איש לו היה יכול למדוד בזמן אמת את עצמת ההשפעה שלו על צעירי מגזר מבולבלים שתמיד היו שם, לצערנו, כדי למצוא מזור חיצוני וגאולה מקורית.

3. מול השפעת ה'סלב המגזרי' - היה את העולם המאמין. הוא היה נטול אמצעי השפעה כמו היום. אני זוכר כיצד כותב בעיתון דתי-שמרני התקוטט בפומבי עם מי שסומן כדתל"ש מפורסם וניסה להוקיע את מעשיו והשפעתו. ברקע: הכאב מזה שאדם עושה קריירה מהדתל"שיות שלו בגוף תקשורת חילוני למהדרין, על בסיס כישרון יצירתי כלשהו, שנינות ושפה בוטה. בעלי רקע מגזרי היו מאז ומעולם בתקשורת 'החילונית', אך הם התמקדו בעבודה ולא בלמשוך קהל ולהפגין אי אמונה ברבים, כך שהשפעתם על 'צעירי העולם הדתי' - הייתה מינורית, אם בכלל.

4. העולם השתנה ואיתו הפרסונות. אלו שעשו קריירות שנויות במחלוקת בזכות כיפת לשעבר - ופורגנו ללא הרף ע"י תקשורת שהתברר שקידמה 'ערכים חילוניים ברבים' - נמצאים במקומות אחרים. שבענו מסיפורי דתל"שים וכולנו מוצפים רוב הזמן בתכנים ודמויות צבעוניות. אין לצעירי הצאן זמן לעסוק בנבכי הניואנסים של פרסונות שנראות כמותם. כבר לא מרגש לראות כיפה על המסך ואת ההשפעה של מכוסי ראש מבית על מגזר הבית אפשר למדוד ע"פ מספר עוקבים ואינטרקציות פומביות ברשת. נדיר שזה קורה. אפשר לומר שנגמר המשחק בו אפשר לנצל את בית הגידול שלך כדי לכפור בו בפומבי, ליצור עניין ולגרוף את כל הטוב המדומיין שכלול בצמד המילים 'להישאר בתודעה'. כבר לא עושים היום כסף מלספר לעולם שאינך מאמין. ההיפך.

נדב גדליה הוא עורך תוכן לארגונים ומיזמים. יוצר הסרט החדש "אבא עם אלוקים".