הקשר המיוחד בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל בא לידי ביטוי בארץ ישראל ובתכונותיה הייחודיות.
בפרשת עקב (דברים י"א, י'-י"ב) התורה משבחת את ארץ ישראל תוך השוואתה לארץ מצרים: "כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת־זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק: - במצרים אתה משקה ברגליך, שואב מים מן היאור והולך רגלית להשקות את השדות; ואילו על ארץ ישראל אומרת התורה: "וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה־מָּיִם".
רש"י מפרש שזו אחת ממעלותיה של הארץ מבחינה חקלאית - בארץ ישראל יורד גשם אף בהרים, והוא משקה את השדות מעצמו, בעוד שבארץ מצרים יש צורך לשאת את המים בדלי מן הנהר ועד השדה.
הרמב"ן מסביר הפוך: בארץ מצרים יש לך תמיד מים מן היאור, ואתה רק צריך לשאת אותם אל השדה. ואילו בארץ ישראל אתה תלוי במטר השמיים, בהחלטה האלוקית האם ירד גשם או לא. כלומר, אין כאן שבח לארץ מבחינה חקלאית, אלא שבח מבחינה רוחנית. זוהי הקדמה לפרשת "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" שבקריאת־שמע: אם תשמור את מצוות ה' - יהיה לך שפע, מטר, דגן, תירוש ויצהר; ואם לא - לא תוכל להתקיים כאן, בארץ הזאת.
ההבנה שארץ־ישראל תלויה במטר השמיים באופן מלא אינה רק עניין טכני. היא מבטאת את מקומה הרוחני של הארץ. היא מחברת בין מרחבי השפע של אירופה לבין מדבריות המזרח־התיכון ואפריקה. עם־ישראל למד להטות מים מהצפון אל הדרום, ליישב את אדמת הנגב - וממנו למדו עמים אחרים. אך אין זה רק ידע טכני, אלא חיבור אמיתי בין עמים ותפיסות, מכיוון שעם־ישראל הוא עמו של הקדוש ברוך הוא, בורא כל העמים.
כמו שירדנו למצרים בשבעים נפש, כנגד שבעים אומות ושבעים לשון, כך נבחרנו, עם ישראל, להיות נציגו של הקדוש ברוך הוא בעולם. כאשר אנו קוראים על מעלות ארץ־ישראל, אנו מבינים שהצורך להתפלל על הגשם ולבקש את השפע הוא חלק מיכולתנו להוביל את העולם למהלך שבו "נָכוֹן יִהְיֶה הַר ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים... וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם" (ישעיהו ב', ב'). השפע התלוי בתפילותינו, "כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה יְהוָה אֶת הַבְּרָכָה" (תהילים קל"ג, ג')
אילו היינו במקום של שפע מתמיד או בלב מדבר, לא היינו מבינים את התפקיד העמוק שלנו, לחבר בין עולם השפע לעולם החוסר, בין מרחבים שונים ותרבויות שונות, אשר כולן מהוות ביחד את עולמו של הקב"ה. מיקומנו הנוכחי - בין השפע לבין המדבר - מדגיש את השליחות שלנו: להראות לעולם כי הגשם, גבולותיו והשפע האלוקי, כפופים כולם לדבר ה', והעולם כולו תלוי בקריאה בשם ה' שאנו קוראים מול כל העולם.
אנו מתפללים שהיכולת הזו תבוא לידי ביטוי קודם כל בניצחון ברור על כל אויבינו המבקשים לפגוע בנו - ניצחון שמבהיר מהו רע וכיצד אין לנהוג. העולם המערבי מצפה מאתנו למאבק הזה. הוא ראה את יד ה' בניסים מול איראן, והרוויח מאד מההישג המשמעותי של מדינת ישראל בפגיעה בגרעין האיראני, המסכן את העולם כולו. אך גם מול ארגוני הטרור, יש להבהיר: אסור לחטוף אנשים מבתיהם, אסור לפעול בדרכי טרור, ומי שפועל כך - לא ימשיך להתקיים בעולם, ובוודאי שלא בשכנות לעם ישראל.
כל העולם - גם אם אין הוא אומר זאת בגלוי - מצפה מעם ישראל להשמיע את האמירה המוסרית הזאת. אנו מתפללים שהקדוש ברוך הוא יסייע לנו בכך, ונצליח להוציא אל הפועל את השליחות המיוחדת שלנו, הבאה לידי ביטוי בקשר המיוחד שבין הקדוש ברוך הוא, עם ישראל וארץ ישראל.