פרופ' עמוס עזריה, ממובילי תנועת "חלוצי הבשן", התייחס בראיון לערוץ 7 לעליית מספר משפחות אתמול (שני) אל החרמון הסורי, במטרה להקים התיישבות יהודית חדשה.
לדבריו, המשפחות הגיעו לאזור החיץ "שנכבש בדם חיילינו במלחמת יום הכיפורים ונמסר למשטר אסד ב-74' על ידי גולדה מאיר".
עזריה מזכיר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר בעבר שלאחר קריסת משטר אסד ההסכם כבר אינו בתוקף, ולכן "השטח כיום נמצא בשליטה ישראלית, כך שקשה לקרוא לו שטח סוריה".
על ההגעה לנקודה סיפר עזריה כי המשפחות נסעו בשיירה ונכנסו לשטח הפתוח בדרך המלך, כלשונו. "יש אנשים שאולי נלחצים מזה שהגדר פתוחה ואולי זה מסוכן, לדעתי המצב בדיוק הפוך. ראינו מה קורה כששומרים על הגדר בעוטף עזה. הסתמכו על הגדר, על מצלמות ושכלולים ובסופו של דבר זה לא היה שווה כלום. הגדר צריכה להיות פרוצה לגמרי והשליטה צריכה להיות בשטח, בעומק השטח. זה מה שיציל אותנו את תושבי הגולן ובכלל את מדינת ישראל מהטבח שמתכננים עבורנו הג'ולאנים, כפי שעשו לדרוזים".
בין תשע המשפחות שהשתתפו במהלך הייתה גם משפחת יהלום, ששכלה את בנה יהודה דרור הי"ד בלבנון בסוכות תשפ"ה. עזריה ציין כי המשפחה הקימה במקום פינה לזכרו עם שלט ועציצים, "הם מאוד התרגשו מכל המהלך. הנחמה הגדולה ביותר שיכולה להיות למשפחה שהבן שלה נפל במלחמה זה לראות שהמלחמה נושאת פרי. הדרך היחידה שבה אפשר לומר שניצלנו היא כאשר יש התיישבות יהודית חדשה במקום בו היו בעבר ג'יהאדיסטים ואויב שרצה ורוצה להשמיד אותנו".
כעבור זמן מה הגיע למקום כוח צבאי ובו שני חיילים שביקשו מהמשפחות לעזוב, והן אכן יצאו מהשטח.
על השאלה אם מדובר בכוונה רצינית להתיישבות מזכיר פרופ' עזריה מעט היסטוריה: "אני חייב להזכיר את מה שתושבי מרום גולן עשו שלושה חודשים בלבד לאחר מלחמת ששת ימים. הם לא שאלו אף אחד ובאו והתיישבו בקונטרה. הם היו שם במשך ארבע שנים".
הוא מזכיר כי באופן כללי כך פעלה ההתיישבות היהודית בארץ ישראל לאורך דורות, כך ביהודה ושומרון וכך במקומות אחרים, "מגיעים, מתיישבים, יש בעיות, נסוגים ולא נכנעים וממשיכים שוב ושוב עד שבסופו של דבר זה קם".
בדבריו מביע עזריה ביטחון שגם אם הדבר ייקח עשר, מאה או אלף עליות חוזרות ונשנות, בסופו של מהלך עם ישראל ישוב להתיישב בחבל הבשן. "אני מקווה שכמה שיותר מהר".
בהתייחס למשטר הסורי החדש משוכנע עזריה כי מדובר בלא יותר מאשר ג'יהאדיסטים לכל דבר שגם מצהירים על כך בגלוי, גם אם מנהיגם, אל ג'ולאני, מסתיר זאת. "לא נשכח שהשם שלו זה ג'ולאני על שם הגולן. המשפחה של אבא שלו גורשה מכאן בצדק בשנת 67' והמטרה שלהם היא להגיע לירושלים. הם טובחים בכל מי שלא סוני. הם טובחים בעלאווים, אולי בכך הם מחזירים להם, אבל הם טובחים גם בכורדים, בדרוזים ובנוצרים. מה שקרה בעוטף עלול לחזור חלילה בגולן אם לא נתעשת ולא מתקדם קדימה. צריך לסלק את כל הסונים מחבל הבשן".
תנועתו של עזריה שואפת להתיישבות עתידית בכלל הבשן, שטח הגדול פי כמה משטח הגולן, אך לעת הזו, הוא אומר, דרוש סיפוח של אזור החיץ. "אין שום סיבה שזה לא יהיה שלנו ותחול שם ריבונות, והיום". זאת על רקע קריסת שלטון אסאד וההיסטוריה הישראלית-צבאית של האזור.
להערכתו הגישה כלפי אזור הבשן שונה מהגישה ביחס לעזה, גם משום שכיבוש השטח היה ללא נפגעים מקרב חיילינו וגם משום שלא קיימת לגבי אזור הבשן שאלת מגוריהם החלופיים של התושבים. "הם פשוט צריכים לזוז צפונה. אין פה משהו שחוסם אותם ולא נותן להם לצאת".
עזריה מציין שאת הישוב שביקשו להקים אתמול קראו 'נווה הבשן' על שם הישוב נווה הקדום שהיה מעט מזרחה משם והתקיים לאורך שנים רבות. כעת הוא מביע תקווה לאישור שיתקבל מהצבא לסיור באזור זה, ולפי שעה נערכת תנועתו לעוד ישובים רבים שיוקמו באזור זה של חבל הבשן.