תשעים שנה לפטירתו של הרב קוק זצ"ל, עם מי ששם את האצבע המדויקת על אתגרי דורו, הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר בחולון, מרצה במסגרות רבות, חוקר ומנגיש כתבי הראי"ה, ביקשנו לברר מהם אתגרי דורנו אנו באורו של הרב קוק, אם בכלל ניתן להגדיר את דורנו כמקשה אחת וכנושאי אתגר אחד.
את תשובתו פותח הרב לונדין בקביעה לפיה "אף פעם אין אתגר ספציפי", אם כי ברור שניתן לכלול כל אתגר שכזה בכותרת של עבודת ה'. עם זאת, לתפיסתו "משימת דורנו היא לקחת את העקרונות והרעיונות של הרואה הגדול ולהרחיב ולהנגיש ולהפיץ אותם קודם כל בחברה הישראלית היהודית ובטווח הארוך יותר גם בעולם כולו. זו משימה שמתבצעת יפה מאוד".
הרב לונדין מעיר כי בדרך כלל נהוג, בעיקר בציבור הציונות הדתית, להכות על חזה עצמנו ולטעון עד כמה הדברים אינם בסדר ויש לשפר וכיוצא באלה, אך "אני לא רואה את זה כך", אומר הרב לונדין הסבור כי "הרב קוק אם היה חי היום היה שמח וגאה מאוד בציבור שיצא ממנו, ציבור שמיישם במציאות מורכבת עם הרבה קשיים, את החזון הגדול של עם ארץ ותורה, והמציאות הולכת ומתיישרת לחזון הגדול הזה. אנחנו רואים את זה בכל תחום, ומי שיכול להצטרף למהלך הגדול הזה של הרב קוק, זה האתגר ואכן ברוך ה' רבים מצטרפים".
בדבריו דוחה הרב לונדין את הטענה לפיה ציבור הציונות הדתית אינו עושה את המירב בכל תחום אלא קצת מכל דבר. לטעמו "הציבור הדתי לאומי עושה הכול הכי טוב שניתן בתנאים הנוכחיים, גם אם זה לא מושלם. ברור שכאשר יש לנו חזון גדול ומורכב הוא קשה ליישום".
כדי להבהיר את דבריו מציג הרב לונדין דוגמאות אחדות והראשונה שבהן היא סוגיית הצבא. חזון הרב קוק היה לצבא יהודי ואמוני. "לפני מאה שנים היה העולם החרדי שאמר שאין מה להתגייס אלא רק להתמקד בלימוד תורה, ומצד שני מגיע הציבור החילוני ואומר שצריך צבא מנותק ממסורת וזהות כך שיטופח הלוחם הישראלי החדש. מגיעים תלמידי הרב קוק ואומרים שנעשה משהו שמחבר יחד. בטווח הקצר הציבור החרדי פיתח עולם תורה מופלא והציבור החילוני פיתח צבא נוקשה מחוספס ומצליח, אבל בתהליך של עשרות שנים תלמידי הרב קוק חוצבים בהר והיום עמוד השדרה של הצבא הוא לוחמי הציונות הדתית, צאצאיו הרוחניים של הרב קוק. נכון שלטווח הקצר הבחור יושב בישיבה והוא פחות משרת, אבל לטווח הרחוק יש לוחמים עם יותר מוטיבציה ויותר מקצועיות והם אלה שהולכים ותופסים את הבמה".
כך גם, אומר הרב לונדין, גם בסוגיית לימוד התורה. "עולם הישיבות הדתי לאומי הוא חדש ומכיוון שהוא עסוק בעוד נושאים מסביב, בטווח הקצר לכאורה יש הישגים תורניים משמעותיים יותר בעולמות אחרים, אבל לטוווח ארוך מגדלים בני תורה עם עומק גדול יותר, מורכבים יותר ולהערכתי גם בתחום התורה בעוד עשרים או שלושים שנה העולם החרדי ישמח ללמוד מתלמידי הרב קוק".
לשאלתנו קובע הרב לונדין כי הדור שנהג להתנצל ולא לומר את הדברים בצורה ברורה, לא להציג את תורתו בגאון, הדור הזה חלף עבר לו והדור הצעיר אינו מוצא כל סיבה להתנצל או להצטנע. "אומר זאת באופן כללי ו"סיסמאי", ציבור תלמידי הרב קוק לא צריך להתנצל בפני אף אחד והמלחמה האחרונה הוכיחה על כתפיו של איזה ציבור מדינת ישראל מונחת. אנחנו לא מושלמים ולא אומרים שאין לציבורים אחרים מקום, אבל על מה להתנצל? על שאנחנו ממלאים את ארץ ישראל בישיבות. שבונים את הארץ? שנלחמים בצבא? שתורמים כליה ונמצאים בראש בכל תחום ערכי? הרב קוק היה שמח מאוד לראות היום את צאצאיו זקופי קומה. הדור הצעיר משוחרר מכל רגשי הנחיתות הללו כלפי מי שנתפס פעם כאדוני הארץ".
עוד ביקשנו מהרב לונדין הרחבה אודות דבריו על הטווח הארוך שבו תונגש תורת הרב קוק גם לעולם שמעבר לעולם היהודי. "להערכתי מדינת ישראל בטווח 30-50 שנה תהפוך למדינה דתית לאומית. הכוונה היא לא שכולם יסתובבו עם כיפות סרוגות ויצביעו לסמוטריץ'.., אבל הציבור החילוני מתקרב למסורת, כפי שרואים בכל יום את המגמה הזו, ומצד שני הציבור החרדי יתחבר למערכות המדינה ובסופו של דבר החברה הישראלית תיישם את חזון הרב קוק, בשלב ראשון באופן בלתי מודע".
מגמה זו תקבל דחיפה משמעותית מהעובדה שבעולמנו מצד אחד לא ניתן לחיות באופן מופשט וללא חיבור למציאות המעשית, ומהצד השני לא ניתן לחיות ללא ערכים וחיבור למשמעות ומסורת. "זה המתכון המנצח שאי אפשר להימלט ממנו, וככל שמדינת ישראל תהיה כזו היא תשמש מודל לתרבות העולמית. יש הרבה מאוד מקומות שבהם הכוחות השמרנים - ארה"ב אירופה ואפילו בעולם האיסלאם - מחפשים איזון בין עולם הקודש לעולם החול. כעת זה בגדר גישושים בלבד, אבל אנחנו מאמינים ומקווים שהחזון שעם ישראל מעמיד כמודל ישמש השראה גם לעמים אחרים וזה לא חזון רחוק כפי שזה נשמע".