"היום אירע אירוע בבית החולים בחאן יונס. דווח על כעשרים הרוגים, מתוכם חמישה עיתונאים. רעש בעולם.
כיצד אתה, כמסביר מעולה, מסביר זאת לעולם?" - כך שאלני חבר בפייסבוק. כך בוודאי שאלו-תמהו המוני ישראלים ועל אחת כמה וכמה בלשכת ראש הממשלה בירושלים. המבוכה היתה רבה, במיוחד לנוכח גל הגינויים המהיר שהתהפך עלינו מרחבי העולם.
דומה שכבר הורגלנו בגינויים, גם מאלה שנחשבים לידידי ישראל. הורגלנו לשמע כל מיני רעיונות כיצד לפתור את הבעייה הפלשתינית. האם אנחנו נערכים לקראת ההכרה הצפוייה בקרוב בעצרת האו"ם ב"מדינה פלשתינית"? הורגלו למראות ההמונים המפגינים בחוצות הערים עם דגלי אש"ף והקריאות להשמדת ישראל. הורגלנו לאדישות ראשי המדינות למראות ההסתה החמורה הזאת והקריאות לג'נוסייד למדינת היהודים, בלי שינקפו אצבע. אבל הפעם עבר עלינו זעזוע.
כרגיל, התגובה ההסברתית באה באיחור. תחילה היו התנצלויות. ראש הממשלה התנצל. איגוד העיתונאים הביע זעזוע, הרמטכ"ל הודיע שהתקרית תיחקר. התנצלות היא הפגע הרע של ההסברה. במיוחד כשאינה במקומה. הנה אפילו אתה מודה בהרג מיותר, בחיסול עיתונאים וחפים מפשע. לכן, אתה פושע המלחמה - ולא החמאס. התנצלות לא תרכך את האיבה כלפינו.
התהפכו עלינו היוצרות - במיוחד בגלל מחדלי ההסברה שלנו. מאומה שהותקפה בזדון ונרצחו יותר מ-1,200 מבניה, הפכנו לאומה שמבצעת פשעי מלחמה ומרעיבה רבבות תושבים, ויש האומרים שאינה ראוייה למדינה. אז איך מסבירים זאת לעולם? נקדים ונשיב: אם אין מערך הסברה קיים, יעיל, מתוחכם, תוקפני, שבונים מראש, כפי שמכינים ומאמנים צבא לעת מבוקה ומבולקה, הכישלון בתחום זה מובטח מראש. וכאשר אין מערך הסברה קיים, הקשיים במערכה הצבאית והמדינית מתעצמים.
למזלנו, יש לישראל כמה מסבירים, שבכל הכלים והאפשרויות העומדים לרשותם, נלחמים את צדקתנו: השגריר מייק האקבי, השגריר לשעבר דיוויד פרידמן, מלאני פיליפס, דאגלס מאריי, יוסף חדאד, נועה תשבי, מסעב חסן יוסף, אבל קולם נבלע בים ההסתה והשקרים המציף את העולם, כאשר אל ה"חגיגה" האנטי-ישראלית מצטרפים עיתון "הארץ", שמספק חומר תעמולתי על "הרעב בעזה" ו"פשע המלחמה", ועוד כמה לשעברים מתוסכלים. הללו מנסים להשחיר את פניה של ישראל, להחליש את עמדתה, לסלף את האמת, ולהפנות אצבע מאשימה לעבר בנימין נתניהו. את אשמת החמאס כמעט אינם מזכירים.
אין זה אומר, שכאשר נופלת עלינו "פצצה" כמו מקרה "נאצר" בחן יונס, אין יוצאים במתקפת הסברה מיידית, אגריסיבית ולא ממהרים להתנצל. הסברה בימים אלה היא קודם כל הפניית האשמה לעבר החמאס, שבימים אלה נחשפו תמונות איך הוא מתעלל באנשיו. החמאס הוא האשם בכל המתרחש מזה כשנתיים ברצועה. החמאס הוא המתעסק בסחר-מכר בחטופינו. הוא המתריס כנגד ארה"ב וישראל, ומייצר תעמולת זוועה נגדנו ברחבי העולם.
ועוד צריך היה להסביר מהו אותו "בית חולים", מיהם אותם "עיתונאים", מה הסיבה לתקיפת האתר הזה ששימש יותר כמיפקדה מאשר בית חולים, וכמה החמאס מרוצה מהצילומים ה"חיים" כדי לנגח באמצעותם את ישראל. החמאס שמח על ההרג הזה, ישראל היא זו שמצטערת, אבל לא כך מוצגת התמונה בעולם. ישראל נלחמת באירגון טרור שהפך לגרילה, שאנשיו מסתתרים במחילות שחפר, שמקדש את המוות - ושלוחותיו כבר מגיעות לאירופה.
אין להתרשם מן המפגינים בחוצותינו, ש"התלבשו" על הקריאה לשיחרור החטופים ומטרתם העיקרית היא להפיל את הממשלה, להאשים אותה בכל הכאוס ברצועה, להדביק לה תוויות של פאשיזם ואפרטהייד. פוגעים ביכולת ההסברה שלנו - רק בגלל שנאת נתניהו.
אלה לא ימים פשוטים לישראל, ימים שלא קל בהם להצליח במסע הסברה, גם היא לא תהא קלושה, מול הקמפיינים ההמוניים והממומנים על אדמת אירופה למען החמאס, הטרור, האיסלאם והשמדת ישראל. לא קל לנו במלחמת ההסברה, בה עומדים מולנו ברחבי תבל מפגינים מוסתים, אשר שנאת ישראל שלהם טבועה בנפשותיהם בלאו הכי. לא קל לנו כאשר גם מדינות ידידותיות לנו, לפחות בעבר, מאמצות את הנרטיב הפלסטיני השיקרי, מפעילות סנקציות על ישראל ושליחיה. נכנעות להמון האיסלאמיסטי הכובש את חוצות עריהן.
אין זה צריך לרפות ידינו. כמו בשדה הקרב, עוד לא מאוחר להפנות תקציבים גדולים לחזית ההסברתית ולמצוא שגרירים וקונסולים שיודעים להתבטא ומוכנים להילחם בעוז על צידקת ישראל. אם זה לא יועיל עתה, זה חשוב לטווח ארוך. עם כל הקשיים האובייקטיביים, הגיע הזמן שניתן תגובות משכנעות למנהיגי תבל, ולאנטישמים שונאי יהודים. בהסברה לוחמת, נשיב כהלכה לברברים השואפים להשמדת ישראל, נצליח להטות את הגלגל העולמי מעט לטובתנו.