הפרשן המשפטי משה נגבי אמר בתכנית "בחצי היום" ברשת ב', ב 18 בדצמבר, כי כדי לפנות את אזרחי ישראל המתגוררים ביש"ע מבתיהם, פעולה הכרוכה בפגיעה בקניינם והנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, יש לחוקק חוק מיוחד שבו יידרש רוב של 61 חברי כנסת.

כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי כך עולה מתמליל דבריו של נגבי המובאים להלן. בדבריו הוא מתייחס לזכויותיהם של המתיישבים ולהיבט המשפטי הכרוך בעקירתם מבתיהם.

כזכור בכנס הרצליה הציג רה"מ שרון את תכניתו החד צדדית שכונתה"תכנית ההעתקה", ובה אמר כי בין היתר יהיה צורך להעתיק ישובים.

להלן תמליל מתכנית "בחצי היום":
ענת דוידוב (מראיינת): אתמול התחלנו כבר להעלות נושא בראשיתו, על הויכוח של זכויותיהם המשפטיות של המתנחלים ביש"ע, בדקת עבורנו את הסוגיה הזאת. קודם כל, מה מעמדם?

משה נגבי: תראי, קודם כל חשוב להדגיש. אם מדברים על העתקת ישובים, הזזת ישובים, צריך לזכור שיש לזה גם היבט משפטי שכרוך כמובן בזכויות המתנחלים. והזזת ישובים זו לא משימה בלתי אפשרית, אנחנו בסך הכל זוכרים שזה כבר קרה פעם בסיני בעקבות הסכם השלום עם מצרים, אבל זו משימה קשה מאד כמובן...

ענת דוידוב: עו"ד גלעד שר אתמול הזכיר שזה מחייב חקיקה

משה נגבי: זה מחייב חקיקה, ואולי אפילו חקיקה ברוב של 61 חכ"ים, תהליך משפטי מאד מאד ממושך. בואי נזכור שוב שפינוי הישובים בסיני זה תהליך שלקח כ – 5 שנים פלוס מינוס, והפעם זה יותר מסובך, ומדוע זה הפעם יותר מסובך? בואי נתחיל מזה שנגיד שהמתנחלים בשטחים, למרות שהם תושבים כמובן של שטח שנתון בממשל הצבאי כמו הפלסטינים שם, המעמד המשפטי שלהם הוא עדיף לאין ערוך.
וזאת מ – 2 סיבות. קודם כל הם אזרחים ישראליים, אז יש להם את כל הזכויות של אזרח ישראלי. בנוסף לכך גם הכנסת וגם הממשל הצבאי עצמו החילו עליהם באופן פרסונלי הרבה חוקים של מדינת ישראל.

ענת דוידוב: שלא כמו על הפלסטינים כמובן.

משה נגבי: בודאי לא כמו של הפלסטינים, עכשיו, הזכות המאד, הכי רלבנטית והכי קריטית בהקשר הזה היא זכות הקניין, שמעוגנת היום בניגוד למצב שהיה כאשר פינו את הישובים בסיני, זכות הקנין מעוגנת היום בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו משנת 1992, ברור שאם אתה לוקח אדם מהבית שלו, לוקח את ביתו, לוקח אולי גם את שדותיו ואת ציוד חקלאי שיש לו באותם מקומות, וכולי, אתה פוגע בזכות הקניין.
פגיעה בזכות הקניין דורשת חקיקה ברוב של 61 חברי כנסת על פי המצב המשפטי הקיים.

זה דורש כמובן גם פיצוי כספי. אם המדינה לא תרצה לנהל משא ומתן נפרד עם כל תושב ותושב על הפיצוי המגיע לו.

ענת דוידוב: מה שחלקם נדמה בחוזים שנרכשו הדירות או הבתים שלהם, נדמה לי שהסעיף הזה של הפיצויים מופיע כלקחי ימית.

משה נגבי: נכון, אבל גם במקרים האלה אני בטוח שהמתנחלים, שבסך הכל בודאי באופן לגיטימי מבחינתם ירצו לנעוץ מקלות בגלגלי התהליך הזה, יבואו ויגידו – אלו סעיפים שהוכתבו לנו, לא היה לנו רצון חופשי, זה סעיף מקפח בחוזה אחיד, מה שנקרא מבחינה משפטית.
צפויות פה טענות משפטיות מאד קשות. לכן אני מעריך שאם המדינה תרצה להתעקש על פינויים, היא תצטרך כמו בימית להעביר חוק כולל בכנסת שיסדיר את נושא הפיצויים, אבל שוב פעם, חוק כזה מאחר שהיום יש לנו את חוק יסוד האדם וחירותו עם זכות הקנין, יצטרך שוב לעבור ברוב של 61 חברי כנסת.

ענת דוידוב: אפשר לעשות חוקים מזורזים מה שנקרא, הליך מזורז של חקיקה, או שזה יקח זמן וכמה זמן?

משה נגבי: זה יקח זמן, וברור שבנושא כל כך טעון אי אפשר יהיה לעשות חקיקה מזורזת. כי עוד פעם, היום בניגוד למצב שהיה בעת פינוי ימית, גם חוקים כפופים לביקורת בג"ץ. נגד כל חקיקה אפשר יהיה להגיש עתירות לבג"ץ. התהליך הוא מאד ממושך.
עכשיו, זה נכון שיש חלק מן ההתנחלויות שבהם המצב הוא יותר פשוט, וזה החלק של ההתנחלויות שלא הוקמו על אדמות פרטיות שניקנו בכסף, אלא על קרקעות שהופקעו מידי הפלסטינים.
בואי נזכור, ההתנחלויות הראשונות, בית אל למשל וגם מקומות נוספים, הוקמו על קרקעות שנלקחו מפלסטינים בהפקעה לצרכי בטחון, ולגביהם בג"ץ אמר שברגע שהמדינה תקבע שאין עוד צורך בטחוני להחזיק אותם, מותר לקחת אותם בחזרה.
אבל גם במקומות האלה, ופה אני משתמש בביטוי שהשתמש בו היועץ המשפטי של משרד החוץ, אלן בייקר, שבעצמו העיד על עצמו שהוא מתנחל, שהוא גר מעבר לקו הירוק, גם במקומות האלה המעמד של המתנחלים הוא מעמד של "שוכר מוגן", מה שנקרא, "שכירות מוגנת".
ואנחנו יודעים גם מהמציאות במדינת ישראל שלהוציא שוכר בדיור מוגן מביתו זה תהליך משפטי שהוא בהחלט מסובך.

אז אם אני שומע את ראש הממשלה אומר שעוד חצי שנה הוא חושב אולי ליזום צעד כזה ולהביא את זה לממשלה, כמו שאמרנו הוא יצטרך להביא את זה לכנסת, צפויים דיונים מסובכים בבג"ץ", דברי הפרשן המשפטי משה נגבי.