במידה והדבר היה תלוי בי הייתי מכריז על י"ד אלול כיום חג לדורות. לפני שנה, בי"ד אלול תשפ"ד, יצא אל הפועל מבצע הביפרים שסימן את נקודת המפנה במלחמה.
משם התגלגלנו לחיסול נסראללה, התמוטטות החיזבאללה, קריסת משטר אסאד ומבצע עם כלביא.
"אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְבָרֵךְ אֶת שְׁמֶךָ מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים".
לא במקרה התחילה התשועה דווקא ממבצע הביפרים. המבצע כבר נלמד אקדמיות צבאיות בעולם, אבל יש לו גם השלכה פסיכולוגית-רוחנית: ההלם של החיזבאללה נבע מכך שמתקפת הביפרים הגיעה משום מקום. במתקפה חזיתית יש לפחות איום שנראה בעין, כאן המתקפה הגיעה מתוך חפצים שאמורים היו לשרת אותם; אובייקט אינטימי שפתאום מתפוצץ בפרצוף. במילים אחרות: הרשע לא מבין מאיפה זה בא לו.
חז"ל מתבטאים על הפסוק "אבן מקיר תזעק" ש"לעתיד לבוא קירות ביתו של אדם מעידים עליו (אם חַטא)". גם החפצים האינטימיים ביותר של הרשע בוגדים בו; כל "ביפ" אלקטרוני מורט את עצביו. הצדק מנצח ומתגלה בכל מקום, בכל דבר.
זהו בדיוק הרעיון של עבודת התשובה בחודש אלול (החיסול של נסראללה היה אגב ביום כ"ה אלול. יום בריאת העולם במסורת חז"ל). לעיתים תהליך התשובה של חודש אלול מתחיל בכך שהיצר הרע "מתפוצץ" בתוך הנפש פנימה; מתברר לאדם שחייו האינטימיים ביותר קורסים מול עיניו; ההכרה בכך מאפשרת תגובת שרשרת שסופה תשובה שלמה ושינוי אישיותי.
שנזכה לשוב בתשובה, בכלל ובפרט. י"ד אלול שמח.