הרהורים בערב ראש השנה

מעולם לא היתה בחירה של ראש שב"כ נושא למחלוקת ובוודאי לא להתערבות הציבור בבחירה. למעלה מעשרת-אלפים פניות הגיעו לוועדת גרוניס, לבל תאשר את מינוי האלוף (מיל') דוד זיני. אני מקווה שהוועדה תזרוק אותן לפח.

לא מכבר שמעתי את השרה מאי גולן מתראיינת אצל פירס מורגן הבריטי. האנגלית שלה היתה מעולה, וגם הטיעונים. המראיין לא הצליח להגחיך אותה כמו את שיקלי למשל. אבל החשדות נגדה שצצו עתה, מחייבים אותה להשעות עצמה מהממשלה - עד לפסיקה הסופית.

אני מחבב את גדי אייזנקוט. מי לא מחבב אותו? אבל להקים עוד מפלגת אווירה, עם אנשים שקופצים ממפלגה למפלגה, מעגלה לעגלה - כמו מתן כהנא - ועם לקט של "שמות", בלי מצע, זה לא יעבוד. זו לא דרך הישר.

בואו נאמר את האמת: במפה הפוליטית יש רק מפלגה אחת (חוץ מהדתיות), שיש לה מורשת, שורשים, מוסדות ובחירות. הליכוד שמה. אבל גם היא צריכה לעבור בדק בית, לבל ייכנסו בפעם הבאה לרשימתה מועמדים שמבזים את שמה.

שמעתי במקרה את נעמה לזימי מתראיינת אצל אסתי פרז ברשת ב'. כל הראיון - גידופים, ניאוצים, השמצות ומה לא. ביקורת כביכול - בלי שום נימוק. הראיון היה כמעט מונולוג. פרז כנראה נהנתה למשמע הדברים. לזימי מתחרה בגלעד קריב וביאיר גולן - מי יתלהם יותר.

תמהני מדוע הממשלה צריכה לממן נסיעות חרדים לאומן שבאוקראינה? העלייה לרגל הזאת היא תופעה גלותית, שיש בה גם סיכונים ממשיים. שיעשו זאת אם זה רצונם - אבל לא בכספי כלל הציבור.

ידידה שלי (לשעבר), סופרת בישראל, איחלה בפייסבוק מוות לראש הממשלה. הרשת סובלת הכל - במיוחד כשההסתה הנוראית באה משמאל. רואים זאת בהפגנות שכבר מזמן אינן למען החטופים בלבד אלא להפלת הממשלה והעומד בראשה - גם שלא בדרך הבחירות.

כל תגובה של יאיר לפיד כנגד הצהרות ראש הממשלה - מעמידה אותו באור עלוב, וככל שהוא מקצין במילותיו, כן משקף הדבר את מצוקתו כ"ראש האופוזיציה". ראיתי את תמונתו במבואה ללשכת ראש הממשלה. לפיד לצד... בן גוריון.

כשאני מזפזפ לעתים לערוץ 13, לרביב דרוקר או זה המכונה "ברוכי", רואה למשל את עליבותה של לימור לבנת - שמשום-מה היא חלק מאותו פאנל רל"ביסטי - אני ממהר לחזור לערוץ 14. גם הוא חד צדדי, לפחות לצד ה"נכון".

אני כמעט בטוח, שכשם שלאחר מלחמת ששת הימים, ישראל היתה זמנית נערצת בעולם, גאווה היתה להתהלך בחו"ל עם הדגל הכחול-לבן נעוץ בתרמיל, כך גם השפל הנוכחי בזירה הבינלאומית הוא זמני, אני מאמין, ועוד יבואו הימים הטובים למדינתנו. לו יהי.

כולי תקווה, שהקרע בעם לא יגלוש בשנה הבאה למלחמת אחים ויביא ח"ו לכיליון המדינה היהודית. כולי תקווה שהחטופים יחולצו וישובו הביתה, למשפחותיהם, או לקבר ישראל, חיילינו לא ייפגעו, הפצועים יחלימו, והחמאס יוכרע באופן מוחלט. תהא תשפ"ו שנה טובה לעמנו, שנה שנשוב להיות גאים בעצמנו ובעוצמתנו.