רק לפני שבוע כיכר החטופים היתה שטופת זעם. הפוליטיקה חדרה למאבק הכל-כך צודק למען החזרת החטופים. בכל פעם שהוזכר שם שמו של נתניהו, הקהל זעק: "בוזזזז!". וזאת כאשר היה ברור שהעיסקה מתקדמת לשלב חיובי, מיד לאחר יום השנה השני ל-7 באוקטובר.
בסוף השבוע הדמעות והזעם בכיכר התחלפו בפרצי שמחה ואושר, רק למשמע הידיעה שהגיעה משארם א-שייח, שהחטופים אכן עומדים להשתחרר. פוליטיקאים מהאופוזיציה מיהרו לנהור אף הם לכיכר, להיות חלק מההמון החוגג, לתפוס ראיון.
"מלך העולם" טראמפ - שאצלנו כל-כך בזו לו בחוגי השמאל כבר מרגע שובו לשלטון - עשה זאת. שותפו, ראש הממשלה נתניהו, הבטיח - וקיים. הוא עמד בכל הלחצים. למרות הספקות, הניאוצים, איחולי מוות (ממש כך!) שהוטחו בו יומם וליל, ההפגנות הרועשות והממומנות, הנה הגיע הרגע לקיים את ההתחייבות שהשמיע בכל הזדמנות.
אבן כבדה נגולה מעל לבו של כל ישראלי. והשמחה עוד תתעצם לבלי גבול, כשנראה את ראשוני החטופים החיים עולים לרכבי חברת ההסעות ששמה הצלב האדום. זה האירגון ההומניטרי כביכול, שלא הצליח לבקר במשך שנתיים אפילו חטוף אחד!
אנחנו מכירים כל אחד מהחטופים וגם את החטופה שנרצחה. פניהם על הכרזות, בסרטונים החינניים של הימים ההם בטרם נחטפו, בתמונות המגמתיות ששיחררו חוטפיהם האכזרים. סיפוריהם ימלאו מכאן ואילך את כל עמודי העיתונים, את כל ערוצי הטלוויזיה, ספרים רבים ייכתבו ויופיעו.
אלהים! שנתיים במנהרות החמאס, בחשכה, ברעב, בעינויים, בידיעה שכל יום אתה עלול למות - איך אפשר היה לעמוד בזה?... הם עמדו בזה - ולדאבון הלב, לא כולם - גיבורים של ממש. ברוכים השבים!
הגיבורים בהא הידיעה הם לוחמי צה"ל, שלחמו באויב מקדש-המוות, בקרב אוכלוסיה עויינת ומעונה, מעל האדמה ומתחתיה, בתוך שכונות צפופות. בימי שמחה אלה נזכור את 914 הלוחמים ששילמו בחייהם למען העם וביטחונו, למען אחיהם החטופים. הלב עם אלפי הפצועים - חלקם הגדול פגועי נפש לנוכח המראות שנחשפו אליהם בשדות הקרב.
אלה ימים ורגעים של חשבון נפש. המחיר המשולם לא פשוט, אבל כאלה אנחנו. כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו! זה לא קיים בעמים אחרים, בוודאי לא באלה הסובבים אותנו.
לצד השמחה, משימות כבדות עוד לפנינו, כלומר לפני הממשלה. וראשונה להן - לאחד את העם, להוריד את גובה להבות השנאה הפנימית, לפתוח דף חדש בחיי האומה העברית, ולאפשר לכוחות חדשים, צעירים, אפילו מוכרים בחלקם, להצטרף אל מערכות השלטון.
חלק מתהליך הריפוי צריך להיות ביטול המשפט ההזוי של נתניהו. האם יהיה זה מוגזם לקוות גם, שמפלגות אופוזיציוניות יצטרפו לממשלת נתניהו, בלי הקיצונים מימין?
ועוד דבר: אל נחיה באשליה שהחמאס שינה עורו. חלום השמדת מדינתנו ימשיך לקנן בלב אירגוני הטרור המוכים ופטרוניתם, הלא היא איראן. עתה מתחיל הקרב על ארץ-ישראל. המאבק למניעת הקמתה של מדינה פלסטינית ביו"ש. נזכור ונסביר: אלה לא רק חבלי מולדת של העם היהודי. כשהם תחת שלטוננו - עם אוטונומיה נרחבת לאוכלוסיה הפלסטינית - מבטיחים את ביטחון המדינה היהודית היחידה.
שנתיים בדיוק לאחר שמחת התורה תשפ"ד הנורא ההוא, תשפ"ד, הטבח ב1,200 מאחינו, שמחת תורה של ממש תהיה לנו הפעם, תשפ"ו. "ושמחת בחגך, והיית אך שמח" - זו מצוות חג הסוכות. נקיים אותה הפעם בלב שלם ומתרונן.