מאות בני אדם השתתפו הערב (חמישי) בהלווייתו של איתן לוי, שגופתו הושבה אתמול (רביעי) לישראל משבי חמאס. לוי, בן 53 במותו, נרצח בטבח בעוטף עזה, סמוך לעיקול מפלסים, וגופתו נחטפה לרצועת עזה.
בנו היחיד, שחר לוי, ספד לאביו בדברים אישיים ומרגשים, "אבא שלי, אהוב שלי, מאיפה בכלל להתחיל. דבר ראשון, אני רוצה להתנצל - אם פגעתי בך, אם נפגעת ממני בדרך כזו או אחרת. אני רוצה שתדע, שאם יום אחד, בעזרת השם, אתחתן ואביא ילדים - הבן שלי יקרא על שמך. כי אתה, אבא, פשוט ראוי לזה".
שחר תיאר את השנים שחלפו מאז נודע על חטיפת גופת אביו, "אחרי שנתיים של חוסר ודאות, שנתיים שבהן הלב היה תלוי בין תקווה לפחד - סוף סוף החזירו את גופתך מידי החמאס. שנתיים של המתנה כואבת, של לילות בלי שינה, של חיים שנעצרו - והיום אני עומד כאן, מנסה להבין איך ממשיכים באמת".
בדבריו סיפר שחר על תחושת האחריות שנאלץ לשאת מאז, "אבא, למדתי מה זה לחיות בלי אבא. מה זה לקום כל יום ולהיות הגבר של הבית. לשמור על אמא, על סאני, על חן - שכולן שבורות ומתפרקות כל יום, כי אתה חסר להן. ריף וריבר שנהיו גברברים קטנים בעצמם ורק מחפשים את הדמות שלך כל היום. ואני… אני מפורק בעצמי. כאילו ירו לי ישר בלב".
הוא הוסיף, "אני יודע כמה שמחת כשהכרתי את בת הזוג שלי, וכמה דיברת על זה שאתה רק מחכה לראות אותי מתחתן. אז אבא, במרץ הקרוב אני עומד להתחתן עם בחירת ליבי - והחלום שלך סוף סוף מתגשם. וגם אם לא תלווה אותי פיזית בחופה, אני יודע שתהיה שם איתי - בלב, בנפש, ובכל נשימה שלי. אני ארגיש אותך שם, צופה בי בגאווה, מחייך את החיוך שלך, מלווה אותי בצעד הכי משמעותי בחיים שלי".
שחר סיים את דבריו בתחושת געגוע וכאב עמוק, "אבא, קשה לי. אני לא רוצה כלום - רק שתחזור, שתחבק אותי פעם אחת, כמו פעם. אני כל הזמן מסתכל על התמונות שלנו, נזכר איך היית חוזר מחו”ל עם צעצועים, איך תמיד רצית לשמח אותי, איך רצית שנהיה מאושרים . אפילו את הכלבה שהבאת לי, כדי לשמח אותי בכל דרך אפשרית כי אף פעם לא יכולת לסרב לי לכלום - היא נותרה כזכרון חי ללב הטוב שלך ולנתינה האין סופית, לה זכיתי בחייך ועל זה אני אודה עד יומי האחרון".
"כן, היו בינינו רגעים קשים, ריבים של אבא ובן - אבל אני יודע שתסלח לי כי טעיתי לא פעם, וחשוב לי שתדע היי שם למעלה עם המלאכים שאני סולח לך, בלב שבור אבל שלם. ואם זה היה יכול להחזיר אותך לעוד דקה אחת - אפילו לדקה של חיבוק פרידה - הייתי נותן את הכול. אבא שלי, החיים החדשים שלי הם חיים לצד האבל, לצד האובדן. אני לומד לאהוב, לצחוק, לעבוד, אבל תמיד עם חור בלב - המקום שלך. אני אוהב אותך, אבא. תמיד אוהב. ותמיד תחיה בתוכי".