אלפים הגיעו הבוקר (שלישי) למסע ההלוויה של אלוף-משנה אסף חממי ז"ל, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.
חממי, הקצין הבכיר ביותר בצה"ל שנפל במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, נחטף על ידי מחבלי חמאס וגופתו הוחזרה השבוע מרצועת עזה.
הקהל הרב מילא את רחבת הטקסים והגיע ללוות את חממי בדרכו האחרונה. הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ואח.
בין המשתתפים הרבים בהלוויה: נשיא המדינה יצחק הרצוג, הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, חבר הכנסת בני גנץ, וכן הרמטכ"לים לשעבר הרצי הלוי, גדי איזנקוט ואביב כוכבי. עוד נכח מתאם השבויים והנעדרים גל הירש, לצד מפקדים, חברים ובני משפחה.
לאחר שאביו של חממי קרא קדיש, נפתח טקס הקבורה בהשמעת קולות הקשר האחרונים של חממי בשעה הראשונה של הלחימה, ובהם נשמע מכריז: "אנחנו במלחמה".
ספיר, אלמנתו של חממי, ספדה: "רציתי כל כך סוף אחר, סוף טוב באמת, וזה כנראה הסוף הכי טוב שיכולתי לחלום עליו מאז 7 באוקטובר. לדעת שאתה פה נותן אוויר לנשימה".
היא סיפרה: "בימים הראשונים לאחר ההודעה על חטיפתך הרמתי טלפון לקרנית גולדווסר, שזכרתי את המאבק שלה להשבת אודי אהובה. דיברנו ארוכות, ביקשתי להתייעץ איתה, ובסוף היא סיכמה - 'ספיר, אני מבטיחה לך, אני לא יודעת כמה זמן זה יקח, אבל את תצליחי להחזיר את אסף הביתה'. ברגעי ייאוש ותקווה שיננתי לעצמי את המשפט הזה, והצלחנו יחד, עם שלם, להחזיר אותך הביתה".
חממי המשיכה ושיתפה: "אחד הפקודים שלך מספר ששאל אותך בלילה אחד במוצב סופה - 'אם אני נותן לך עכשיו נ"צ מדויק של הדר גולדין ואורון שאול, אתה נכנס להביא אותם?'. ואתה ענית לו: 'אם יש לי נקודה, עכשיו אני נכנס להביא אותם - בלי לשאול אף אחד'. אני יודעת שהשבת חטופים הייתה ערך עליון עבורך. אני יודעת שהיית רוצה להיות האחרון, לדעת שאף אחד לא נשאר מאחור, אבל זה לא קרה ואתה לא האחרון. אני בטוחה שנצליח להחזיר את כולם הביתה. אני מבטיחה לך שאמשיך להיות שם עם המשפחות האהובות שלהם. הלוואי שכולם ימשיכו איתנו ולא יוותרו עד שכולם יחזרו".
הרמטכ"ל זמיר ספד, "היית מפקד בעל עוצמת לב ותבונה מקצועית ממלאת השראה שלפני הכול האמין וטיפח את עוצמת אנשיו ואהב אותם באמת. מתוך אותה התבונה המקצועית, הובלת פלוגות במסעות שבהם הפלת את החיילים הכבדים ביותר פצועים, כשאתה נושא בראש הטור את האלונקה הכבדה מכולן".
עוד הוסיף: "עברת עם תרמוס תה חם בכל עמדה בחברון בלילות של קור חודר עצמות כדי לשנן יחד עם הלוחמים תרגולות הגנה; הבאת את הגדוד אל המקום הראשון בבוחן כשירות מתחתית הדירוג; תמיד 'להיות הגרסה הכי טובה של עצמו', תבעת קודם כל מעצמך ואחר כך מכל פקודיך".
אמו של אסף, קלרה, נשאה את הדיסקית שלו ואמרה: "הדיסקית שלך איתי, יום ולילה. לא אסיר אותה לעולם".
אילן, אביו של אסף, שיתף בדברים שאמר לו בנו כשהיה מ"פ בגבעתי: "אם אני נופל בשבי - אני לא נכנס חי. ועוד בקשה - אל תעשו עליי עסקאות. אסף, קיימנו את בקשתך בחלקה בלבד. כי לא נפלת לבד ולא נכנסת לשבי לבד, ולכן נעשתה עסקה".
אל"מ טל אשור, מפקד היחידה הרב ממדית, שהחליף את חממי בתפקיד מיד לאחר נפילתו, ספד בדמעות: "בשבת הארורה דהרנו כולם אל רעם התותחים. הייתי בטוח שאני בא לעזור לחבר, אבל השיחות והסרטונים החלו להגיע. לא העליתי בדעתי שאגיע למצב שבו אני נדרש להילחם, כשהחבר הכי טוב שלי נחטף אחרי קרב חייו, ואלון הבן שלך לידי בחמ"ל. זה רגע שלא ניתן לתאר במילים - רגע של בוקס בבטן, של גיוס תעצומות נפש. אחי, אני מתחייב שעשיתי כל שביכולתי, ומקווה שתסלח לי שזה לא הספיק".
