לא קל להיות בן של, או נכד של. תמיד ישוו אותו או לאביו או לסבו. בוודאי כאשר האב או הסב היו אישים ידועים, רבי זכויות.
מצד שני, בהיותו נושא את שם המשפחה ה"מפורסם", תמיד יחכו למוצא פיו, לדעת מה חושב הבן של, או מה תגובת הנכד של. הציפייה לרוב היא, שהנכד או הבן משמש מעין פה לסב שאיננו או לאב שעודנו חי, עד 120.
אנחנו מכירים שני נכדים כאלה, שני בנים כאלה - שאילמלא שם המשפחה שהם נושאים, איש לא היה שם לב אליהם. הסבא של אחד היה ראש הממשלה. הסבא של השני היה היסטוריון וחוקר הציונות. האבא של אחד היה ח"כ ושר, האבא של השני הוא ראש הממשלה המכהן מזה קרוב לעשרים שנה.
ניחשתם נכון: אבינדב בגין ויאיר נתניהו. מה מביא לכך ששניהם יוצאים מפעם לפעם בהכרזות פוליטיות - מנוגדות זו לזו יש לציין - קיצוניות ומתריסות, שמצוטטות בהרחבה בתקשורת רק משום שהאחד הוא הנכד של ראש הממשלה בגין והשני נכדו של פרופ' נתניהו ואולי מה שחשוב יותר, בנו של ראש הממשלה המכהן.
יש האומרים כי השניים מרשים לעצמם לפרסם ברבים את דעותיהם המוקצנות, כמייצגות מה שחושבים האבות. הדבר נכון יותר לגבי האב זאב בנימין בגין. הן הוא עצמו - שפרש זה מכבר מן החיים הפוליטיים - אינו בורר מילותיו בהתרסתו נגד הממשלה ובמיוחד נגד ראש הממשלה. אבל בהיותו אמון על הדר בית"רי מבית אביו, הוא לא יחמיר בהתבטאותו כבנו. וכאשר יצוטט אבינדב, תמיד יציינו כי זהו נכדו של ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין.
"קשה לכם עם הבוז?" - הוא פתח פוסט מיד לאחר ההפגנה, ערב חתימת ההסכם להשבת החטופים, בכיכר החטופים. "זה לא ראוי? לא מכובד? אתם חושבים שוויטקוף, קושנר ואיוונקה לא ידעו למי הם מודים? היכן הם נואמים"?
ובהמשך: "נתניהו מודה בישיבת הממשלה לפני כל שריו בכך שאולץ לחתום, שרק לחץ הביאו לשם ותומכיו מבקשים שלא יושפל בפומבי, שלא יצעקו בוז לאדם שבוחר להאריך מלחמה כבר חודשים ארוכים על פני סיומה מטעמים אישיים, אנוכיים, אך ורק לצורך שמירת הקואליציה שלו ושבירת משפטו הפלילי".
ואז בא הפאנץ' מבית בגין: "ראש ממשלה ששנתיים בורח מאחריות! שמטנף רפש על אין ספור נושאי משרה רמים בישראל, שב"כ, משטרה, צבא, יועמש"ית, פרקליטים, שופטים - טווה עלילות דם מזוויעות על פשעי בגידת 'מסע צייד מאורגן'. ממלכת כזבים וטומאה מפי ראש ממשלה... דיראון עולם רשום על שמו".
השאלה היא, אם הנושא את שם המשפחה בגין - שרק משום כך מזמינים אותו, אולי כגימיק, לדבר בהפגנות קפלן - אכן מייצג את מורשת סבא, הגם שהוא אוהב לצטט קטעי משפטים מכתביו ועליהם להסתמך כביכול. צריך להזכיר עם זאת, שאכן היה 'דם רע' בין פרופ' נתניהו למנחם בגין על רקע הנסיגה מסיני. זה לא הפריע לבניהם לשתף פעולה לזמן-מה בממשלה אחת - עד לקרע ביניהם. את חשבון הסבא עושים הבן בני ובמיוחד הנכד אבינדב.
במיאמי הרחוקה מתגורר לו צעיר, אשר שמו אינו משאיר ספק לגבי זהותו המשפחתית, ויורה פסוקים חסרי מעצורים נגד האופוזיציה והשמאל בישראל.
בהכרזה האחרונה שלו יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה נתניהו, אמר כי המפגינים ששרקו בוז בכיכר החטופים "ממומנים על-ידי קטאר. הם הסניף המקומי הישראלי של אנטיפה, ממומנים על-ידי ג'ורג' סורוס, האיחוד האירופי, ועד שטראמפ נכנס לבית הלבן - גם על-ידי ארצות-הברית של ביידן"...
שוב נשאלת השאלה, האם מרשה לעצמו "הבן יקיר לי" יאיר, להשמיע בפומבי מה שאולי אביו ראש הממשלה חושב בליבו? האם ראש הממשלה נתניהו מסכים עם אמירות שהפריח בנו לאוויר, כגון: "רמת התקשורת שלנו כמו בצפון קוריאה", המפגינים (מלפני 7.10 ) "הם טרוריסטים שיועמדו לדין על פשעיהם", "בכירים בפרקליטות בוגדים במדינה", ועוד.
כשנשאל ראש הממשלה, מדוע אינו אוסר על בנו להתבטא ולהשתלח, השיב, כי הוא אדם עצמאי ומייצג רק מה שהוא חושב. בנו של פרופ' נתניהו ואביו של יאיר נתניהו לעולם לא ישתמש בשפה המושמעת בקול תרועה רמה במיאמי.
כך או כך, שני הנכדים היריבים - שאינם אנשי ציבור - מלבים את אש הפלגנות, דבר שמטריד במיוחד לאחר השבת כל החטופים החיים. זה לא היה בולט אלמלא שמות משפחותיהם וייחוסיהם.