"לעשות דברים מתוך מחשבה ולא מתוך הרגל", "לא משנה מה, לתת תמיד את ה־100%", "אני זה מכלול - זה אף פעם לא דבר אחד" - משפטים אלו ואחרים ליוו את חייו של הלל דינר הי"ד, שנפל לפני כעשרה חודשים בקרב בעזה, והותיר אחריו חלל עצום, געגועים וכאב עמוק.
הלל, בן למשפחת דינר מהיישוב טלמון שבבנימין, אהב לעשות דברים בגדלות. גם את ה"שטותניקיות" שלו עשה בגדלות: בתקופת הקורונה, כשהיה בכיתה י"ב, ניצל את הזמן לגלישת סנפלינג - תוך כדי שיעור אנגלית בזום. המורה שראתה אותו במסך העירה לו ששכח לכבות את המצלמה...
הוא נתן את חייו למען העם - עכשיו תורנו לתת למען זכרו.
הוא למד בתלמוד תורה בנריה, המשיך בישיבת בני עקיבא "נר תמיד" בחשמונאים, ובהמשך החל שיעור א' בישיבת "אילת השחר" באילת. חבריו ומוריו מתארים בחור כישרוני, עמוק וחכם, שהתבלט כבר מגיל צעיר בבקיאותו בחומשי התורה, בקריאה בתורה, במגילת אסתר ועוד.
בתחילת הקורונה קבע לעצמו סדר יום תובעני: חברותא עם אביו בגמרא לפני התפילה, שחרית במניין במרפסת הבית, לימוד עם חברים ורבנים בזום, אימוני כושר כהכנה לצבא, וריצה לילית עם אביו ברחבי טלמון.
במרץ 2022 התגייס הלל לחטיבת כפיר, לגדוד שמשון. כבר בטירונות זיהו מפקדיו את הפוטנציאל הפיקודי שבו, והוא יצא לקורס מפקדי כיתות, פיקד על טירונים ויצא לקורס קצינים. חבריו מעידים על חבר מסור, שהצטיין ברגישות לאנשים סביבו. אחד מהם סיפר שכאשר הרגיש קושי במסע בטירונות, ניגש אליו הלל ושאל: "מה דעתך שנשחק 'ארץ עיר'?" - וכך, תוך כדי צעידה, הצליח לעודד אותו ולעזור גם לאחרים.
גם כשהיה קשה - הלל חיפש איך לעודד אחרים. עכשיו אנחנו שם בשבילו.
מפקד הפלוגה בהכשרה סיפר כי הלל היה חייל מקצועי, מציב לעצמו רף גבוה ולא מסתפק בבינוניות. מפקד מחלקה, בזמן שהלל שימש סמל, העיד כי הלל ידע להעיר בענווה על תרגיל שהוביל המפקד עצמו.
במהלך שירותו, עוד לפני גיל עשרים, התחתן הלל עם זהבה לבית אונטרברג, והשניים גרו בשכירות ביישוב חשמונאים. הם היו נשואים שנה וחצי - עד לנפילתו של הלל בקרב.
הלל היה מחובר לכל חלקי החברה הישראלית. הוא מעולם לא התעניין בשאלה האם חברו הוא דתי או חילוני - הוא פשוט התחבר לכולם.
אביו, הרב רוני דינר, משתף: "למדנו מהלל כל כך הרבה הנהגות ומידות טובות, כך למשל, כאשר הרגיש שיש לו קושי עם התמודדות עם גובה, עשה קורס סנפלינג ואף הגליש את המשפחה במסיבת בת המצווה של אחותו, כשהרגיש קושי עם התמודדות בעומק, עשה קורס צלילה, וכשהרגיש קושי בעמידה מול קהל, בחר להתגבר על הקושי ועמד מול קהל כשניתנה לו ההזדמנות".
אחת ההזדמנויות האלו הייתה כשהנחה את חופת אחיו - ובה הזכיר את חיילי צה"ל הלוחמים בעזה מלחמת מצווה, ואיחל להם "שיצליחו במשימה הקדושה אותה הם מבצעים".
בואו נקים יחד את המצפה והספר שינציחו את הרוח הגדולה של הלל.
עוד סיפר האב: "למדתי עם הלל שעות רבות בחברותא בגמרא עד כדי כך שהגמרא הפכה ל'מגרש הביתי שלו'. הוא היה לומד דף גמרא ומבין את הסוגיות הנלמדות במהירות ובהעמקה. בהיותו ילד, ועוד לפני בר המצווה שלו, למדנו בהתמדה עמוד גמרא ביום, וכך סיימנו מסכתות רבות וערכנו 'סיומים' רבים".
בהלוויה בהר הרצל השתתפו אלפים שבאו לחלוק כבוד אחרון. חברים ובני משפחה נשארו ליד הקבר במשך יותר משעה - שרים, מנגנים, כואבים, ומסרבים לעזוב.
לפני שנהרג, כתב הלל לזהבה אשתו, שאם חלילה יפול בקרב - הוא מבקש להקים לזכרו מצפה. הוא ביקש שממצפה זה יהיה נוף מרהיב, ויהיה בו מעיין.
משפחתו רואה בבקשה זו מעין צוואה, ובימים אלה מתקיים גיוס המונים להגשמת הבקשה. המטרה: הקמת שני מפעלים לזכרו - המצפה כפי שביקש, וכן כתיבת ספר תורה נייד שילווה מסעות וטיולים.
משפחתו של הלל וחבריו מבקשים מהציבור: "הלל היה מחובר לעם ישראל, לארץ ישראל ולתורת ישראל. עכשיו ההזדמנות של כולנו להתחבר למעגלי העשייה הללו של הלל - ולעשות ככל יכולתנו להצלחת מפעלי הנצחה אלו".
המצפה שחלם עליו - יכול להפוך למציאות בזכותכם