על פי התכנית מיד לאחר עקירת הישובים יועבר הציוד של התושבים למחסנים צבאיים, והמתיישבים שיבקשו "לשחרר" את הרכוש ייאלצו לשלם עבור האחסנה של הציוד במחסנים. כאילו לא די בכך יקבלו המתיישבים העקורים הודעה כי הרכוש לא יימסר להם אם לא ישלמו את עלויות הפינוי.
בקרב תושבי יש"ע נשמעים קולות לפיהם דרישה זו מהעקורים לממן את עקירתם לא תעמוד במבחן בג"ץ, ואילו אחרים אומרים כי עצם פרסום הידיעה נועד רק כדי להחליש את המתיישבים ולהביאם אף לכדי החלטה של פינוי מרצון.
כתבנו חגי הוברמן מדווח כי צווי הפינוי הראשונים ניתלו הבוקר בארבעה מאחזים ביהודה ושומרון: גינות אריה ליד עפרה, חוות שקד ליד יצהר (חוות לולים שפונתה לפני מספר שבועות וחזרה למקומה), חזון דוד ליד קרית-ארבע קראוון המשמש בית-כנסת שבו מתקיימת תפילה בכל ליל-שבת בין גבעת האבות לחברון לזכרם יחזקאל מועלם הי"ד ודוד כהן הי"ד שנרצחו בפיגועים באיזור _ ובת עין מערב מערב. (הכפילות אינה טעות. מדובר במכולות ריקות שהוצבו מערבית למאחז בת-עין מערב).
"לאחר שלושה ימים ממועד פירסום הכרזה זו, כל אדם השוהה בתחום ההכרזה, חייב לצאת אל מחוצה לו, הכל בכפוף לאמור בצו" - נכתב בצו עליו חתם אלוף פיקוד המרכז - "לאחר שלושה ימים ממועד פירסום הכרזה זו, כל אדם השוהה בתחום ההכרזה, חייב לצאת אל מחוצה לו, בעליו או מחזיקיו של כל רכוש המצוי בתחום ההכרזה חייב להוציאו אל מחוצה לו. עם פירסום הכרזה זו, ייכנסו לתוקף, באופן מיידי, האיסורים לפעולות בינוי בתחום ההכרזה, וכניסת אדם או רכוש לתחום ההכרזה לצורך ביצוע פעולות בינוי".
לכל אחד מארבעת המאחזים צורפה מפה המתארת במדוייק את שטח המאחז האמור להתפנות.
הצו מתבסס על צו מס' 1539עליו חתם אתמול (יום ב') אלוף פיקוד המרכז משה קפלינסקי. לתושבי המאחזים ניתן החל מהבוקר (יום ג') פרק זמן קצר של שלושה ימים לערער על הצווים בפני ועדת ערר צבאית, החייבת להגיש את תשובתה אף היא לאחר שלושה ימים. לאחר מכן יינתנו למתיישבים שלושה ימים נוספים להתפנות מרצון, סך הכל פרק זמן קצרצר של עשרה ימים למיצוי כל ההליכים החוקיים, ואם לא יעשו כן יפנה אותם הצבא תוך שימוש ב"כח סביר במידה הדרושה" כנאמר בצו. בצו השני נקבע בין היתר כי עלות הפינוי תוטל על המתיישבים עצמם. אם המתיישבים לא יבקשו את שיחרור הציוד המפונה בתוך 30יום, צה"ל ימכור אותו. דמי המכירה יועברו לבעל הרכוש, אחרי שינוכו מהסכום הוצאות הפינוי והאחזקה.
סעיף 2ד של הצו קובע כי "ההכרזה תעמוד בתוקפה כל עוד לא הורה מפקד כוחות צה"ל באיזור אחרת". משמעות הדבר היא סמכות תיחום כל שטח ביו"ש ללא כל הגבלת זמן. אין גם הכרח שהתיחום יתייחס דווקא למאחז המיועד לפינוי. סעיף זה גם מאפשר למפקד בשטח "להכריז על כל שטח או מקום, אשר בתחומו מצוי מבנה לא מורשה, אחד או יותר, כשטח מתוחם... תחום ההכרזה יכול שיכלול מספר מקומות או שטחים, הכל פכי שיורה מפקד כוחות צה"ל באיזור". פירוש: אם רוצים לפנות מאחז של עפרה, אפשר להכריז על כל עפרה למשל כשטח מתוחם ולפנות את כל תושביה בתוך שלושה ימים. מבחינת הצו הנוכחי, המהלך כשר לחלוטין, מגובה בידי שרון ומופז. וכל זאת, כאמור, ללא הגבלת זמן.
סיכומו של הצו: צה"ל, בגיבוי של ראש-הממשלה ושר-הביטחון, מקבל כעת גם את השליטה המדינית על שטחי יהודה ושומרון, ללא צורך באישור ממשלה או כנסת כמקובל במדינות דמוקרטיות אמיתיות. זה מסוכן לא רק לגבי העתיד, אם תקום ממשלת שמאל שראשה ישמח לעשות ככל העולה על רוחו לגבי עתיד יש"ע. זה מסוכן גם בממשלה הנוכחית, שראשה מתגלה שוב ושוב כמי שאינו עומד בלחצים המדיניים המגיעים מארה"ב, ושר-הביטחון שלה הוא בכלל סמרטוט מדיני.
באורח לא צפוי, ברשימה לא מופיעים שני מאחזים מאויישים, מיגרון ואביגיל, שהופיעו ברשימת המאחזים שהעביר מופז למועצת יש"ע לפני כשלושה שבועות. ככל הנראה שמם נמחק בגלל תסבוכות משפטיות שהתגלעו בכוונה לפנותם
סיעת האיחוד הלאומי החליטה להתנגד בכל תוקף לכל ניסיון לבצע עקירת מאחזים בהליך מדיני. כך מדווח כתבנו חגי סרי. בהודעת הסיעה נאמר כי "ראש הממשלה ציין בעבר שיש לפנות מאחזים למען שמירת שלטון החוק וכי אין לערב בהליכים חוקיים אלו מניעים מדיניים".
עד כה נעשו הפינויים בהתאם לחוק תכנון ובנייה כמו שאר הפעילות נגד בנייה לא חוקית.
בימין נערכים בדרכים משפטיות ומעשיות לעצור את הליך עקירת המאחזים: גינות אריה, מגן דוד, חוות שקד, ובת עין מערב-מערב.
ביישוב עפרה פועלים להקשות על עקירת המאחז גינות אריה. כמו כן עורכי דין העומדים בקשר עם מועצת יש"ע בודקים מה סיכוייה של עתירה לבג"ץ נגד הצו החדש. כתבנו יגאל שוק מוסר כי הצו מסתמך על החלטת הממשלה לפני חצי שנה לקבל את מפת הדרכים, שבמסגרתה אמורה ישראל לעקור מאחזים.
יוסי ורדי, תושב גינות אריה, יישוב הנמצא ברשימת המאחזים שראש הממשלה מבקש לעקור, אומר לערוץ 7 כי גינות אריה נמצאת במרחק של קילומטר ממזרח לעפרה וכי מדובר בשכונה השייכת מוניציפלית לעפרה. לדבריו, השכונה הוקמה בעקבות רציחתו של אריה הרשקוביץ הי"ד ובנו אסף הרשקוביץ הי"ד. השכונה, אומר ורדי, היא ביטוי לתחושה שצריך להמשיך את החיים, והיא מהווה תשובה למרצחים.
ורדי מדגיש כי הניסיון לנתק את השכונה מעפרה ולהגדירה כמאחז אינו עומד במבחן המציאות, שכן תושבי השכונה משלמים מסים לעפרה, ילדיהם לומדים בבתי הספר שביישוב ומינהלת עפרה היא זו שצריכה לתת מענה לבעיות בשכונה.
לדבריו, אם מדינת ישראל חושבת שמדובר באזור שאסור להתגורר בו או שאינו מאושר, אדרבה, "יש דרכים משפטיות. שיפנו לערכאות, ונתמודד איתם", הוא אומר.
לפי שעה, מוסיף ורדי, לא מאפשרים לנו להתמודד בדרכים משפטיות, ולכן "אנחנו מרגישים במצוקה". מכאן אומר ורדי שמדובר במעשה פוליטי ולא בטיפול בהפרת חוק כטענת ראש הממשלה בזמנו, אחרת היו פועלים נגד הבנייה הזו כמו שפועלים בנושא בנייה בכל מקום בארץ. "אנחנו נמצאים במקום שלדעתנו חוקי, אך אין מאפשרים לנו להתמודד חוקית עם הנושא".
ממטה "מציב גבול אלמנה" נמסר בתגובה לכוונת צה"ל לעקור ארבעה מאחזים: "על כל מאחז שיורד נקים חמישה. אם שרון יעז להרים ידו על ארץ ישראל נשלח מאות מפעילינו להקים מאחזים על הגבעות ונראה את שרון שולח את השוטרים להתרוצץ אחרינו בגבעות". (ש)
בקרב תושבי יש"ע נשמעים קולות לפיהם דרישה זו מהעקורים לממן את עקירתם לא תעמוד במבחן בג"ץ, ואילו אחרים אומרים כי עצם פרסום הידיעה נועד רק כדי להחליש את המתיישבים ולהביאם אף לכדי החלטה של פינוי מרצון.
כתבנו חגי הוברמן מדווח כי צווי הפינוי הראשונים ניתלו הבוקר בארבעה מאחזים ביהודה ושומרון: גינות אריה ליד עפרה, חוות שקד ליד יצהר (חוות לולים שפונתה לפני מספר שבועות וחזרה למקומה), חזון דוד ליד קרית-ארבע קראוון המשמש בית-כנסת שבו מתקיימת תפילה בכל ליל-שבת בין גבעת האבות לחברון לזכרם יחזקאל מועלם הי"ד ודוד כהן הי"ד שנרצחו בפיגועים באיזור _ ובת עין מערב מערב. (הכפילות אינה טעות. מדובר במכולות ריקות שהוצבו מערבית למאחז בת-עין מערב).
"לאחר שלושה ימים ממועד פירסום הכרזה זו, כל אדם השוהה בתחום ההכרזה, חייב לצאת אל מחוצה לו, הכל בכפוף לאמור בצו" - נכתב בצו עליו חתם אלוף פיקוד המרכז - "לאחר שלושה ימים ממועד פירסום הכרזה זו, כל אדם השוהה בתחום ההכרזה, חייב לצאת אל מחוצה לו, בעליו או מחזיקיו של כל רכוש המצוי בתחום ההכרזה חייב להוציאו אל מחוצה לו. עם פירסום הכרזה זו, ייכנסו לתוקף, באופן מיידי, האיסורים לפעולות בינוי בתחום ההכרזה, וכניסת אדם או רכוש לתחום ההכרזה לצורך ביצוע פעולות בינוי".
לכל אחד מארבעת המאחזים צורפה מפה המתארת במדוייק את שטח המאחז האמור להתפנות.
הצו מתבסס על צו מס' 1539עליו חתם אתמול (יום ב') אלוף פיקוד המרכז משה קפלינסקי. לתושבי המאחזים ניתן החל מהבוקר (יום ג') פרק זמן קצר של שלושה ימים לערער על הצווים בפני ועדת ערר צבאית, החייבת להגיש את תשובתה אף היא לאחר שלושה ימים. לאחר מכן יינתנו למתיישבים שלושה ימים נוספים להתפנות מרצון, סך הכל פרק זמן קצרצר של עשרה ימים למיצוי כל ההליכים החוקיים, ואם לא יעשו כן יפנה אותם הצבא תוך שימוש ב"כח סביר במידה הדרושה" כנאמר בצו. בצו השני נקבע בין היתר כי עלות הפינוי תוטל על המתיישבים עצמם. אם המתיישבים לא יבקשו את שיחרור הציוד המפונה בתוך 30יום, צה"ל ימכור אותו. דמי המכירה יועברו לבעל הרכוש, אחרי שינוכו מהסכום הוצאות הפינוי והאחזקה.
סעיף 2ד של הצו קובע כי "ההכרזה תעמוד בתוקפה כל עוד לא הורה מפקד כוחות צה"ל באיזור אחרת". משמעות הדבר היא סמכות תיחום כל שטח ביו"ש ללא כל הגבלת זמן. אין גם הכרח שהתיחום יתייחס דווקא למאחז המיועד לפינוי. סעיף זה גם מאפשר למפקד בשטח "להכריז על כל שטח או מקום, אשר בתחומו מצוי מבנה לא מורשה, אחד או יותר, כשטח מתוחם... תחום ההכרזה יכול שיכלול מספר מקומות או שטחים, הכל פכי שיורה מפקד כוחות צה"ל באיזור". פירוש: אם רוצים לפנות מאחז של עפרה, אפשר להכריז על כל עפרה למשל כשטח מתוחם ולפנות את כל תושביה בתוך שלושה ימים. מבחינת הצו הנוכחי, המהלך כשר לחלוטין, מגובה בידי שרון ומופז. וכל זאת, כאמור, ללא הגבלת זמן.
סיכומו של הצו: צה"ל, בגיבוי של ראש-הממשלה ושר-הביטחון, מקבל כעת גם את השליטה המדינית על שטחי יהודה ושומרון, ללא צורך באישור ממשלה או כנסת כמקובל במדינות דמוקרטיות אמיתיות. זה מסוכן לא רק לגבי העתיד, אם תקום ממשלת שמאל שראשה ישמח לעשות ככל העולה על רוחו לגבי עתיד יש"ע. זה מסוכן גם בממשלה הנוכחית, שראשה מתגלה שוב ושוב כמי שאינו עומד בלחצים המדיניים המגיעים מארה"ב, ושר-הביטחון שלה הוא בכלל סמרטוט מדיני.
באורח לא צפוי, ברשימה לא מופיעים שני מאחזים מאויישים, מיגרון ואביגיל, שהופיעו ברשימת המאחזים שהעביר מופז למועצת יש"ע לפני כשלושה שבועות. ככל הנראה שמם נמחק בגלל תסבוכות משפטיות שהתגלעו בכוונה לפנותם
סיעת האיחוד הלאומי החליטה להתנגד בכל תוקף לכל ניסיון לבצע עקירת מאחזים בהליך מדיני. כך מדווח כתבנו חגי סרי. בהודעת הסיעה נאמר כי "ראש הממשלה ציין בעבר שיש לפנות מאחזים למען שמירת שלטון החוק וכי אין לערב בהליכים חוקיים אלו מניעים מדיניים".
עד כה נעשו הפינויים בהתאם לחוק תכנון ובנייה כמו שאר הפעילות נגד בנייה לא חוקית.
בימין נערכים בדרכים משפטיות ומעשיות לעצור את הליך עקירת המאחזים: גינות אריה, מגן דוד, חוות שקד, ובת עין מערב-מערב.
ביישוב עפרה פועלים להקשות על עקירת המאחז גינות אריה. כמו כן עורכי דין העומדים בקשר עם מועצת יש"ע בודקים מה סיכוייה של עתירה לבג"ץ נגד הצו החדש. כתבנו יגאל שוק מוסר כי הצו מסתמך על החלטת הממשלה לפני חצי שנה לקבל את מפת הדרכים, שבמסגרתה אמורה ישראל לעקור מאחזים.
יוסי ורדי, תושב גינות אריה, יישוב הנמצא ברשימת המאחזים שראש הממשלה מבקש לעקור, אומר לערוץ 7 כי גינות אריה נמצאת במרחק של קילומטר ממזרח לעפרה וכי מדובר בשכונה השייכת מוניציפלית לעפרה. לדבריו, השכונה הוקמה בעקבות רציחתו של אריה הרשקוביץ הי"ד ובנו אסף הרשקוביץ הי"ד. השכונה, אומר ורדי, היא ביטוי לתחושה שצריך להמשיך את החיים, והיא מהווה תשובה למרצחים.
ורדי מדגיש כי הניסיון לנתק את השכונה מעפרה ולהגדירה כמאחז אינו עומד במבחן המציאות, שכן תושבי השכונה משלמים מסים לעפרה, ילדיהם לומדים בבתי הספר שביישוב ומינהלת עפרה היא זו שצריכה לתת מענה לבעיות בשכונה.
לדבריו, אם מדינת ישראל חושבת שמדובר באזור שאסור להתגורר בו או שאינו מאושר, אדרבה, "יש דרכים משפטיות. שיפנו לערכאות, ונתמודד איתם", הוא אומר.
לפי שעה, מוסיף ורדי, לא מאפשרים לנו להתמודד בדרכים משפטיות, ולכן "אנחנו מרגישים במצוקה". מכאן אומר ורדי שמדובר במעשה פוליטי ולא בטיפול בהפרת חוק כטענת ראש הממשלה בזמנו, אחרת היו פועלים נגד הבנייה הזו כמו שפועלים בנושא בנייה בכל מקום בארץ. "אנחנו נמצאים במקום שלדעתנו חוקי, אך אין מאפשרים לנו להתמודד חוקית עם הנושא".
ממטה "מציב גבול אלמנה" נמסר בתגובה לכוונת צה"ל לעקור ארבעה מאחזים: "על כל מאחז שיורד נקים חמישה. אם שרון יעז להרים ידו על ארץ ישראל נשלח מאות מפעילינו להקים מאחזים על הגבעות ונראה את שרון שולח את השוטרים להתרוצץ אחרינו בגבעות". (ש)