כמו עשרות כותרות דרמטיות שפורסמו בשנים האחרונות על מערכת הכשרות - גם הכותרת הדרמטית הזו לא תביא לשום שינוי, והחלטת בג"צ היא מס שפתיים חסר משמעות.
נתחיל בזה שמערכת הכשרות בישראל היא חולה ודורשת תיקון מהיסוד, ונמשיך בזה שבמשך עשרות שנים שבהם פורסמו דוחות חמורים, ישבו וועדות מכובדות, חוקקו חוקים ותקנות - לא נעשה שום שינוי מעשי בשטח, ונסיים בעובדה המצערת שמערכת הכשרות היא בת ערובה של פוליטקאים וזה לא משנה אם מדובר בשרי ש"ס או במתן כהנא, גם אלו וגם אלו לא דאגו למערכת אלא לאינטרסים הפוליטיים שלהם.
לגופו של עניין, כדי ליישם את חוק הכשרות שמתן כהנא הוביל היה צורך בהקמת מנגנון בירוקרטי ברבנות הראשית שהיה אמור להעסיק מעל 20 עובדים ותפקידו בין היתר היה להוציא את סמכויות מתן הכשרות ממועצת הרבנות הראשית ולהעביר אותם לפקיד שהוגדר "ממונה" ולרבנים הראשיים כמעט ואין משקל בקביעת זהותו (מי שממנה אותו בפועל זה השר על פי הוראות משרד המשפטים - תראו מופתעים)
לצורך קידום החוק ההרסני של מתן כהנא אישר משרד האוצר את עשרות התקנים הנדרשים המנגנון והנציבות אישרה למנות "פרוייקטור" בפטור ממכרז ל - 3 שנים.
עם הקמת הממשלה החדשה וההחלטה לעכב את יישום החוק עד לחקיקה חדשה, הוקפאו כל התקציבים, והתקן של פרוייקטור בוטל.
לא הרבנות הראשית ולא משרדי הממשלה האחרים עסקו בקידום הרפורמה, נציבות שירות המדינה לא הקצתה תקנים, ולא הגדירה תפקידים ומבנה ארגוני. משרד האוצר לא הקצה תקציבים ומשרד המשפטים לא ניסח נהלים חוזים ושאר ההסדרים המשפטיים הנדרשים ליישום סעיפי החוק שמאפשרים לרבנות לאשר גופי כשרות פרטיים.
בצהר שמכירים היטב את התמונה הגישו לרבנות בקשה להכרה כגוף כשרות מכח החוק ומשלא נענו הגישו בג"צ כנגד הרבנות שנועד בעיקר להטריל את המערכת ולחשוף את ערוותה של הרבנות (מי שמכיר את סעיפי החוק יודע שצהר לעולם לא יסכימו לפעול במסגרת הרגולציה המטורללת שנקבעה בחוק).
ההחלטה ששופטי בג"צ נתנו היום היא טכנית בעיקרה והתקבלה בלי שכלל התקיים דיון עובדתי. היא מתבססת על קביעה עקרונית שטענת הרבנות שהיא מתכוונת לשנות את החוק לא פוטרת אותה מיישום החוק הקיים, והיא מתעלמת לחלוטין מהעובדה (שלא ברור אם בכלל היתה ידועה לשופטים) שהמערכת שאמורה להנפיק את האישור שצהר דורשים, לא הוקמה מעולם.
העובדה שהשופטים לא קבעו מועד ליישום פסק הדין ופסקו הוצאות בסך 30,000 ₪ לטובת צהר שתשלם הרבנות הראשית מהכיס של כולנו מעידה שמדובר יותר במחאה מאשר בפס"ד שאמור להביא לתוצאות מעשיות.
לפני שבועיים פרסמה הרבנות הראשית תזכיר חוק שמחזיר את מצב מערכת הכשרות לקדמותו כפי שהיה לפני החקיקה של מתן כהנא. הצעת חוק שאם תתקבל כלשונה גם היא לא ניתנת ליישום בגלל הקשיים הגדולים שהיא מעוררת, וההשפעה החמורה שלה על עלויות הכשרות (אכתוב על זה בהרחבה שהחוק יוגש לכנסת).
נותרה עוד שנה עד הבחירות והגיעה הזמן שהממשלה הזו תתקן את הכשלים במערכת הכשרות ולא תעשה עוד סיבוב פוליטי על הסוגיה הכואבת הזו.