המאבק הפנימי בעם ישראל על דמותו של העם בתהליך התהוותו בביתו של יעקב אבינו, אינו מאבק המרחיק את האחיות זו מזו, אלא דווקא מחבר אותן ומחזק אותן ואת העם בכללו. אחד התנאים לכך הוא שנזכור שזהו שיח בין אחים, וכולם מבקשים לבנות את האומה בדרך הראויה לה, איש לפי דרכו.
כאשר נולד נפתלי אומרת רחל: "נַפְתּוּלֵי אלוקים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי" (בראשית ל, ח). ביטוי קשה מאוד! אבן עזרא ורד"ק מבארים "נִפְתַּלְתִּי" מלשון מאבק, מעין הסתבכות של שני אנשים הנאבקים זה בזה, ומקיפים זה את זה. ומשמעות המילים "גַּם יָכֹלְתִּי", שמשמעותן הפשוטה היא "הצלחתי", או "ניצחתי", אינה אומרת, כמובן, שלרחל יש יותר ילדים מאשר ללאה, אלא שגם רחל הצליחה, באמצעות לידתו של נפתלי, להצטרף אל המערכה ולהיות שותפה ביצירת עם ישראל ובחינוך הדור הבא שלו.
ברור, שאין זה מאבק אישי בין שתי אחיות, אלא מאבק על בניינו של עם ישראל, כדברי הרמב"ן על פי מדרש רבה (על הפסוק הבא, פס' ט): "נצטרך לומר כי היו נביאות , יודעות שעתיד יעקב להעמיד שנים עשר שבטים , ורצתה שיהיו רוב הבנים לה, ממנה או משפחתה שהיא ברשותה, ולא תתגבר עליה אחותה בבנים... וכן יעקב בעבור זה שמע אליה , שיעמיד בנים רבים, כי ידע כן, כדברי רבותינו. ויתכן כי מדעתם שניתנה הארץ לזרעם, ואברהם ויצחק לא הרבו בנים, היה חפץ ליעקב בנשים רבות להרבות זרעו, לנחול הארץ, כי 'דור רביעי ישובו הנה'". על כן ההתפתלות הזו המתפרשת כמאבק, מבטאת את המאבק של כל אחת מהאימהות על חלקה בעיצוב דמותו של עם ישראל בהתהוותו.
רש"י מפרש את המילה "נִפְתַּלְתִּי" מלשון תפילה, או מלשון חיבור (כמו בלשון הפסוק בספר במדבר יט, טו: "צמיד פתיל", שמשמעו כיסוי מהודק), ולא כמאבק. מבחינתו של רש"י, גם אם יש תחרות בין האחיות על עיצוב דמותו של העם, השם "נפתלי", מבטא תפילה אל הקב"ה, וחיבור עמוק בין האחיות בתהליך יצירתו של העם.
גם המפרשים המסבירים באופן הפשוט שמדובר במאבק, מוסיפים ביאור המסביר את עומק העניין. הרד"ק מסביר שכאשר פתילים מסתבכים ומתלפפים, נוצרת בהם עוצמה, כדברי קהלת (ד', ט-יב): "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד... וְהַחוּט הַמְשֻׁלָשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" - דווקא הליפוף של הפתילים הוא שיוצר את החוזק של החוט העבה שנוצר. כך גם השיח הפנימי, ואף המאבק, מולידים חיבור ועוצמה משותפת.
את הביטוי "נפתולי אלוקים" מסביר הרלב"ג כנפתולים קשים מאוד, כמו "עיר גדולה לאלוקים" (יונה ג, ג), אבל האבן עזרא מסביר שהכוונה היא לנפתולים לשם אלוקים, לשם שמיים - מאבק שנעשה כולו לבניין עם ישראל. כך מתברר שבתוך ההתפתלות, בין אם היא תפילה וזעקה ובין אם היא חיבור או מאבק, נוצר אותו פתיל איתן שעליו מדבר הרד"ק.
רש"י מוסיף ומציין בסוף דבריו שיש מדרשי אגדה רבים המבארים את השם נפתלי. החזקוני מביא אחד מהם העוסק בהקמת המשכן. הקמת המשכן מתאפשרת על ידי החיבור של בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה, (שמות לא, ב) ואתו אָהֳלִיאָב בֶּן־אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה־דָן (שם פס' ו). בצלאל מבניה של לאה, ואהליאב מבניה של רחל. רק מתוך השותפות הזו ניתן לבנות משכן, ורק כך שורה שכינה בישראל.
וגם היום, בתהליך המופלא של תחיית עם ישראל בארצו, ותהליך בנייתה של מדינת ישראל, וקיבוץ הגלויות, אנו חווים מאבק פנימי על דמותה של מדינת ישראל, ועל הדרך לממש את ייעודו של עם ישראל להיות אור לגויים ולתקן עולם במלכות שדי. אם נשכיל להבין שזהו מאבק בין אחים, המבקשים, איש איש בדרכו, להשפיע על תהליך התהוותה של מדינת ישראל, מתוך מבט ערכי, לשם שמיים, נוכל להתחבר יותר זה אל זה דווקא מתוך המאבק, ולגלות בסופו של תהליך שהתחזקנו מאד מתוך החיבוק הזה ומתוך החיבור הזה.
אנו מתפללים אל הקדוש ברוך הוא שיסייע לנו להתחבר ולהיות מחוברים כפתיל חזק. אך זה תלוי גם בנו. הקבוצות השונות - העוסקים ברוח והעוסקים בחומר, המשרתים בצבא ולומדי התורה, העוסקים בבניין הארץ והעוסקים בתיקון החברה, כולנו מבקשים לבנות את עם ישראל בדרך הראויה לו, ולממש את הייעוד הגדול שלנו בתיקון העולם. מותר לנו להתווכח, אך חובה עלינו לעשות זאת מתוך אחווה, חיבור ובניין משותף של האומה. במשנה תוקף אמורים הדברים בתקופה של מלחמה, כל עוד לא חזרו אחרוני החללים החטופים, וכל עוד לא התפרק החמאס מנשקו. אנו סמוכים ובטוחים, שהחוזק שלנו, הבנוי על החיבור הפנימי של האומה, יהיה בסיס ראוי להופעת השכינה בעם ישראל, עד להשלמת הניצחון במלחמה הזו, ועד לשריית שכינה בעם ישראל בהופעתה המלאה, בבניין ירושלים ובית המקדש.