שלמותנו כעם וכפרטים, מתבטאת לא רק במצב הגשמי או הרוחני שלנו בפני עצמו, אלא גם ביחס שבין התחומים הללו - בקשר העמוק שבין הצד הגשמי של האומה והצד הרוחני שלה.
בפרשת השבוע, התורה מספרת: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם" (בראשית לג, יח). רש"י, על פי הגמרא במסכת שבת (לג, ב), מבאר את המילה 'שָׁלֵם': "שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו".
מפרשי הפשט מסבירים את המילה "שלם" בדרכים שונות. אבן עזרא מסביר שזו הקדמה לאירוע הקשה שיתואר בפרק הבא. כרגע יעקב שלם, אבל עוד מעט הוא יגיע לשכם, וייאלץ להתמודד עם החטיפה של דינה והמלחמה שבעקבותיה. רמב"ן סובר שיעקב שלם כי עד עכשיו יעקב חי בפחד מהמפגש עם עשו, וכעת הוא כבר נמצא בארץ ישראל, קרוב ליצחק אבינו, מוגן מכוח זכותה של הארץ וזכותו של יצחק, ולכן הוא שלם, ללא פחד. ורשב"ם מסביר בכלל ששם העיר היה "שלם" והיא היתה שייכת לאדם ששמו שכם, כמו בפסוק "כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִיא" (במדבר כא, כו).
אך גם דרשת חז"ל אינה מנותקת מהפשט, והיא מבוססת על האתגרים שעמם התמודד יעקב עד עתה: יעקב נפגע בכל אחד מהתחומים האלה, ודווקא בגלל זה צריך לומר שהוא חוזר אל עצמו ומשתקם. לכן חשוב לומר שהוא שלם. 'שלם בגופו' - על אף שהוא נאבק בשרו של עשו ונפגע בכף ירכו, גופו שלם. 'שלם בממונו' - על אף שהוא שלח מתנות גדולות לעשו, הוא יציב כלכלית. 'שלם בתורתו' - על אף שהוא היה עשרים שנה בבית לבן הרשע, שם הייתה סכנה רוחנית גדולה, הוא חוזר משם ועדיין הוא 'שלם בתורתו'.
הרב קוק (עין איה על הגמרא בשבת שם) מחדד רעיון זה ומבאר שהשלמות אינה רק בחוזק של כל תחום בפני עצמו, אלא בעיקר ביחס של שלמות ששורר בין התחומים. זוהי דרכה של האמונה בעם ישראל. אצל עובדי האלילים, להבדיל, כל אליל עומד בפני עצמו, 'עלמא דפירודא', חלק נפרד בתוך מערכת הערכים של האדם. אך אצל הקדוש ברוך הוא, להבדיל אלף אלפי הבדלות, "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" - הוא ברא את הכול, את הטוב ואת הרע, את החומר ואת הרוח, את החול ואת הקודש. לכן, עם ישראל חייב, מעצם היותנו עם ה', האומרים בכל יום פעמיים באהבה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אלוקינו ה' אֶחָד" (דברים ו, ד) לאזן נכונה בין כל הכוחות הללו.
לעיתים יש אדם העוסק רק בעיני הגוף - בלטפח את גופו במנוחה ובמציאת הדרך הטובה לשמור על גופו ולספק את צרכיו הפיזיים. לעתים אנו רואים אדם העוסק רק בעיני הממון - ברדיפה אחר הכסף, בעבודה מרובה, והוא שוכח לשמור על גופו. ולעתים אדם כבר מחבר את הגוף ואת הממון, אך הוא שוכח את הצד הרוחני, ואינו עוסק בתורה ובבירור דרכו של עם ישראל בעולם הערכים. בעם ישראל המערכת בנויה כך, שאדם צריך לשמור על גופו, כי הגוף מיועד להיות בריא כדי שהנשמה תוכל לפעול בעולם בעזרתו. הממון צריך לשרת את הערכים הגדולים של האדם ושל האומה. מערכת כלכלית נכונה מציבה את הערכים כמטרה של צבירת הכסף, ולא להיפך ח"ו. התורה, הצד הרוחני, מכוונת את עם ישראל ואת כל אחד מאיתנו, ומושכת אותנו לכיוון הנכון. ואז גם הגוף וגם הממון משמשים כחלק ממערכת ערכית עמוקה. זהו כוחו המיוחד של עם ישראל.
זה נכון, כפי שציינו לעיל, גם ברמת הפרט וגם בחייה של האומה כולה. לכן, השלמות של יעקב - 'שלם בגופו, בממונו, ובתורתו' - אינה רק שלמות רק בגוף בממון ובתורה, אלא גם ביחס ובאיזון הנכון שבין שלושתם.
אנחנו כיום אחרי תקופת מלחמה הנמשכת כבר יותר משנתיים. נפגענו בגופנו, בממוננו ובתורתנו. חיילים נהרגו ונפצעו, אזרחים נחטפו ונרצחו - וזו פגיעה ממשית בגופה של האומה. המאמץ הכלכלי הנדרש בתקופת מלחמה משפיע על כולנו וזו בהחלט "פגיעה בממונו". וגם לימוד התורה נפגע, כאשר יצאנו כולנו מבתי המדרש לעזרת ה' בגיבורים, בחורים ואברכים לומדי תורה ובעלי בתים הקובעים עתים לתורה. ברור שמבחינה טכנית נראה כי יש פגיעה בתורתו של האדם ובמצבו הרוחני של עם ישראל. אך אנו חוזרים אל עצמנו. בגופנו, חיילים פצועים עובדים קשה על השיקום, תינוקות נולדים, החוזרים משדה הקרב הולכים ומתחזקים, בטיפול מקצועי ובשיח עם חברים. אנחנו מתחזקים בהיבטים הכלכליים, במצב ההשקעות בארץ, במצבו הכללי של המשק, ואנו חוזרים ומחדשים את הלימד בבתי המדרש, והתורה מקבלת עומק מיוחד של קודש ושל מסירות נפש, היונק את כוחו דווקא מתוך היציאה אל המלחמה והחזרה אל בית המדרש.
שלמותו של עם ישראל היא בשילוב כל המערכות האלה יחד: הן העוסקים בשמירה על גוף האומה, בתחומי הביטחון והרפואה, הן העוסקים בממון של האומה, בתחומי הכלכלה ובחידוש הפעילות במשק, והן העוסקים בתורה, בבתי המדרש ובכל קהילות ישראל, כל אלה יחד מהווים את שלמותו של עם ישראל. השיתוף והאיזון הם חלק משמעותי בתהליך התיקון והשיקום. ואנו מתפללים אל הקב"ה, שיסייע לנו להשלים את התהליך. הן בגוף הן בממון והן בתורה, והן באיזון של שלושתם בחיי הפרט ובחיי האומה. ואנו סמוכים ובטוחים, שכאשר עם ישראל רואה בעצמו עם אחד, שלם, העוסק בכל התחומים האלה בשיתוף ובאיזון, הקדוש ברוך הוא סומך את ידו עלינו ומלווה אותנו אל השלמות ואל התיקון, מתוך המלחמה, אל מימוש דרכו המיוחדת של עם ישראל בתיקון העולם.