ד"ר אריה בכרך מתייחס בטורו בערוץ 7 לפרסום בעיתונות, בה הופיעו נציגי משפחות שכולות מהציונות הדתית תחת הכותרת: "הורים שכולים מהציונות הדתית - לא לפטור מגיוס", כחלק מקמפיין הקורא לחייב את המגזר החרדי בגיוס לצה"ל.
בכרך הדגיש, "גם אני נגד פטור מגיוס. יתרה מכך - אני בעד גיוס כללי לכל אזרח בגיל הגיוס. אבל הקמפיין הזה, כפי שהוא מוצג - מטריד מאוד".
בכרך טוען כי יש לו חשד מבוסס שהמניעים מאחורי חלק מהקמפיינים הציבוריים אינם נובעים מרצון לשוויון אלא ממניעים פוליטיים ברורים: "אותם מובילי מאבק הם אותם פעילים מהפגנות קפלן - שנאבקו בעבר נגד הרפורמה המשפטית בשם 'הדמוקרטיה'. בפועל, הם לא באמת נאבקו למען שלטון העם, אלא כדי לשמר שלטון פקידים ודריסת הדמוקרטיה האמיתית"
בכרך הסביר מדוע אין לשתף פעולה עם הגורמים המובילים את הקמפיין נגד החרדים, והזכיר את תפקודם של אותם פעילים במהלך תקופת המלחמה: "בהפגנות לכאורה למען החטופים - השיקול לא היה באמת טובתם. זה שירת את חמאס. ועכשיו, כשהתברר שאין עוד חטופים שישמשו בסיס לסיסמה קליטה - עברו הלאה לגיוס החרדים. לא מתוך דאגה לשוויון, אלא כי זה נוח למאבק בנתניהו".
לדבריו, שימוש במשפחות שכולות מהציונות הדתית בתוך קמפיין מגזרי משרת את אותה מטרה פוליטית פסולה, "זה עוול חמור. כל היוצא מהטמא - טמא. גם משפחות שכולות, יקרות וכואבות ככל שיהיו, צריכות להיזהר מלשמש כלי בידיים הלא נכונות".
בכרך מדגיש כי דרוש תיקון יסודי בשאלת הגיוס, אך לא בדרך מגזרית, "אנחנו צריכים להוביל מאבק לתיקון העוול ההיסטורי בחוק הגיוס משנות החמישים - תחת הכותרת 'שוויון בנטל'. אין מקום לפתרונות מגזריים כמו מכסות גיוס - זה מגוחך. למה לא מכסה לג'ינג'ים? או למתנחלים? או לתושבי הרצליה?"
לדבריו, גיוס צריך להיות גורף, והפטורים יינתנו רק על בסיס אישי וצרכים לאומיים אמיתיים - ולא כמסלול מגזרי.
בכרך מסכם: "כן לגיוס. לא לחיבוק עם מי שנלחמים נגד המדינה - רק כי זה נוח פוליטית. אסור לנו להפוך את השכול למנוף של קמפיין פוליטי".