אם נשאל את עצמנו האם חוצפה היא תכונה טובה ברור הדבר שהתשובה תהיה שלילית. עם ישראל בשורשו בנוי מתכונות של ביישנות רחמנות וגמילות חסדים.
אולם גם אם נקודת המבט שלנו על החוצפה שלילית לגמרי. אנו מציעים לעקוב אחרי רכיב החוצפה במקורות.
ידוע הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל שכאשר עם ישראל נמצא בגלות ארץ ישראל נשארת שוממה. אומות העולם מנסים ליישב את הארץ ללא הצלחה. אולם ישנו מאמר מרתק בירושלמי (תענית ד, ה). רבי זירא (שחי בתקופת שלטון רומי) הלך בדרך וראה שארץ ישראל נותנת יבול. אמר רבי זירא מה חצופה היא ארץ ישראל שהיא עושה פירות.
הסבר הדברים: היחס בין עם ישראל וארץ ישראל הוא יחסי בעל - עם ישראל ואישה - ארץ ישראל. דרכו של הבעל לחזר אחרי אשתו. מה קורה כאשר הבעל עזב את אשתו ואינו חוזר. האישה אינה מוכנה לוותר על הבעל, וכאשר היא רואה שהבעל לא עושה כל מאמץ לחזור היא מוכרחה לצאת מגדרה ולהתנהג בחוצפה ולחזר אחר הבעל. עתים אי אפשר בלא חוצפה.
דוגמה נוספת היא תשובתם של אנשי נינווה. התלמוד הירושלמי (תענית ב, א) מגדיר את תשובת אנשי נינווה תשובה של רמאות שכן אנשי נינווה העמידו את העגלים מצד אחד של הגדר ואת הפרות מצד שני של הגדר ואמרו אם אתה לא מרחם עלינו אנחנו לא נרחם על הבהמות. אם כך נראית תשובתם של אנשי נינווה כיצד ניתן להבין שהקב"ה קיבל את תשובתם? אומר התלמוד הירושלמי דבר מדהים: 'חציפא ניצח לכשירה כל שכן לטובתו של עולם' פירוש הדברים שבעולם שלנו בדרך כלל החצופים מנצחים את הכשרים. כך בנוי העולם. אם כך מתנהל העולם, הרי במקרה שאנשי נינווה, פונים בחציפות אל הקב"ה ,המצפה לתשובתם, ברור שהקב"ה אכן יקבל את תשובתם המחוצפת. החוצפה מנצחת.
עם ישראל תפקידו לבשר את בשורת היהדות שכולה צדק טוב וחסד לעולם. אולם לא ניתן לעשות זאת בלי מסגרת חזקה, כיוון שאומות העולם יכולות להקשיב רק למי שמחשיבים אותו. למי שהצליח לייסד מדינה יציבה וחזקה.
מדינה יציבה וחזקה ניתן לייסד רק אם מי שעומד בראשה הוא אדם חזק שיש בו אכזריות, תקיפות וחוצפה. אם עם ישראל במהותו הוא ביישן רחמן וגומל חסדים, כיצד ניתן למצוא יהודים בעלי מידת אכזריות. שאול המלך נכשל בתפקידו בגלל שהיה אדם יותר מדי רחמן.
מה אם כן עושים? מוצאים מלך שלומד ומאמץ את התנהגות מלכי אומות העולם. כל אלו מבני ישראל ששימשו כמלכים למדו זאת ממלכי ושרי אומות העולם, החל מיוסף דרך משה רבינו, דוד המלך ירבעם מייסד ממלכת ישראל וכלה בנחמיה שהיה שר המשקים של מלך פרס. במיוחד נכונים הדברים אצל דוד המלך שלא רק שהוא למד את ענייני המלכות מאכיש מלך גת אלא שמוצאו הוא מרות המואביה בת עגלון מלך מואב. מואב העם שנולד מחציפות, וממילא מהוה את סמל החציפות בעולם. רק בדרך זאת זכה עם ישראל להקים ממלכה יציבה שהיא מהוה תנאי להפצת בשורתו בעולם.
ומכאן לדורנו. כבר אמרו רבים וטובים שדתיים לבדם לא היו מצליחים להקים מדינה. נימוס, עדינות, ביישנות ודרך ארץ הם התכונות האחרונות איתם אפשר להקים מדינה יציבה. מסתבר שרבים מבני העליות הראשונות אמנם היו אנשים אידאליסטיים במהותם, אולם גם למדו ממעשיהם של אומות העולם כך שאימצו לעצמם את נושא החציפות והעזות. רק כך אפשר להבין את המסירות הרבה של ההתיישבות הבלתי תיאמן שהוקמה בארץ ישראל על ידי אלו שהתנתקו ממסורת ישראל.
במשך השנים הציבור הדתי לאומי למד במקצת את נושא החציפות אחרי מלחמת ששת הימים קמה תנועה אמונית חזקה - גוש אמונים שהלכה על נושא ההתיישבות בכל הכוח, גם כנגד המדיניות של הממשלה.
אמנם ברוך השם מאז אנו פוגשים בעיקר נוער שיש בו את אותה חוצפה והוא פועל ומקים חוות לעתים בניגוד לרצון הממשלה, ולו ממשלת הימין על מלא, אולם כאשר בוחנים את הציבור הדתי לאומי באופן כללי ברור שהציבור בכללותו גם חלק גדול מבניהם של המתיישבים הראשונים עבר תהליך של התברגנות. גם בציבור הכללי שמורכב בעיקר מציבור עממי חסר יסוד החוצפה.
מאז העליות הראשונות השמאל הישראלי השתלט על כל עמדות הכוח וגם כאשר הליכוד עלה לשלטון ב77 ולא זרק את כל הפקידות הישנה. התחילו הפקידים בחציפותם להשתלט על כל מוקדי הכוח הבלתי נבחרים - מערכת המשפט, התקשורת, והאקדמיה והם בעצם אלו ששולטים במדינה בניגוד למדיניות הנבחרים. כאשר חד פעמית זכה השמאל בשלטון ראינו שלטון שרומס את האופוזיציה בצורה שלא תיאמן.
למרות שאנו בוחרים ימין אנו מקבלים מדיניות שמאל כלומר יש בעיה מהותית עם המשילות. מרוב עדינות הימין מפחד לצאת כנגד האליטות ונכנע לתכתיבים שלהם. מה שחסר לנו זאת קצת חוצפה.
הר"ן בחידושיו מלמד אותנו שציפייה למשיח היא לתרגם כיצד כל הדברים שמתרחשים בדורנו מקדמים אותנו לקראת מציאות טובה יותר. השאלה המרכזית היא כיצד הפגנות קפלן מקדמות אותנו לקראת ייעודינו. הפגנות ההזויות של קפלן שכולם בעצם בנויות על שקרים, ומאבק על שלטון, מראה לנו עד היכן החציפות יכולה להגיע.
לא בכדי בורא העולם סידר לנו את מפגיני קפלן. הפגנות קפלן מכריחות אותנו להבין שחייבים להתחיל לאמץ יותר ויותר את נושא החוצפה. ממשלת ישראל חייב להתחיל להפעיל משילות שרק דרכה אפשר לעבור מציונות של קיום לציונות של ייעוד. אם בסייעתא דשמיא יצליח המחנה שמחובר עמוקות לזהותו היהודית לפתח ולקדם משילות ראויה לשמה, כמה שיותר מהר, יש לזכור שלמפגיני קפלן - אחים אהובים טועים ישנם מניות רבות בהתקדמות זאת.