1. אחד השקרים הגדולים של האנושות העכשווית גורס שאפשר להיות 'גם וגם'. קצת יותר מאמץ - ואתה שם. בפנים. עטוף עד צווארך ב'גם וגם'.
גם ירא שמים וגם מתלהב מקבוצת ספורט כאחרון האוהדים בברזיל. גם מאמין תם וגם איש העולם הגדול והציני. גם הורה מעורה וגם אפוף קורי קריירה מספקת ומסעירה. גם איש משפחה נהדר וגם פרסונה ציבורית היונקת את לשד האהבה מקהל רחב של זרים גמורים. גם אדם טוב, מלא כנות, רגישות וחסד - וגם מולח בעזות מצח טריקים שיווקים אגרסיביים הרחוקים מהאמת, למען האמת, לארוחת בקר. אפשר גם וגם. רק תרצה. מי שלא רוצה את הפיתוי הזה - שירים את ידו.
2. הרבה בעיות מתחילות בפשטות ברצון המקובל הזה, לעשות 'גם וגם'. יש התמהים כעת: מה הסתירה ב'גם וגם' וגורסים שאפשר "לשלב". הא לכם, "לשלב", עוד מילת קסם עם שקר שקט בפה. איני מדבר על שילוב בו אדם עובד ופעם בשבוע משלים תואר שני, אלא על מהות החיים, מרכזי הרצונות, ההתלהבות והיכן מתכלה עיקר האנרגיה והיצירתיות שלך. לפעמים זאת בחירת 'גם וגם' בדרך חיים (או יותר נכון אי בחירה) הנעה בין אהדת הצניעות והפשטות מול רצון עז לתשומת לב (גם). או הכמיהה לבית והרצון (גם) לאהבת זרים. וכמובן - התמסרות לילדים וגם לקריירה, אמנות וגם כסף, יראת שמים וגם צריכת תוכן די 'אחר' ממנה.
3. אפשר להבין את הגישה הרווחת והמדבקת המספרת לעצמה שהכל טוב ואפשר 'גם וגם'. דא עקא, שהיא לא עומדת במבחן המציאות הפשוט ובשל כך משפחות רבות מוצאות את עצמן אוכלות בהסתרה את השלכות הלחץ והפיזור. ה'גם וגם' הוא מתכון לאי נחת מוגברת ובאופן טבעי הוא הופך למלכודת ומשמש כחדר בריחה מהמקום החשוב יותר: הבית. שם זה הכי כואב. אך ה'גם וגם' פוגע גם במישורים נוספים/ רבים מוצאים את עצמם לא פה ולא שם; לא אמנות ולא כסף, לא יראת שמים ולא אנשי המערב. הרב לא ולא נוצר מהגם וגם. בודדים בלבד הפכו לפרסונות שנראה שהן "משלבות" 'גם וגם'. גם משחקם המוצג בפנינו לא בהכרח 'נכון' ואמיתי, אך נניח לזה. במרכז הדרך המדממת נותר זרוק ההמון. איש לא יעז לגלות את אוזנו שתאורית ה'גם וגם' היא הרסנית עבור כל כך הרבה אנשים טובים שאם רק היו מקבלים לגיטימציה חברתית ואומץ אישי להתמקד בתפקיד חשוב אחד ולייצר בו חידוש וריגוש כל הזמן - חייהם היו טובים ושלמים באמת.
4. 'גם וגם' הוא אפשרי, אבל בעיקר על הנייר. כלפי חוץ ומול לבנו הדווה המדחיק את ההחמצות הנובעות מהתאבון להספיק 'גם וגם' כל הזמן. כשאיש או אשה עסוקים ב'גם וגם' הן יכולים לסמן המון 'הצלחות'. V - בלע"ז. לכאורה, גם לשקוע עד קודקוד בעבודה וגם 'לעשות כיף-כיף-כיף עם הילדים'. אבל ביננו, גם אם הסלולר מונח בצד על מצב טיסה - 'שעתיים של כיף' לא באמת מאפשרות להתבונן, להקשיב, להכיר את היומיום הילדי, לגלות את הניואנסים העדינים בנחת ולהתאזר בסבלנות מול הרצונות הגדולים-קטנים שלהם בהומור איטי גם כשהכיף נגמר באופן רשמי. גם במישור הדתי, כשבעין אחת סדרת טלויזיה מהפנטת מחו"ל - הלימוד והתפילה שהכנסת ללב כ'דתי' לא יהיו 'מרימים' כמו שהם היו יכולים להיות. יש תג מחיר כבד ל'גם וגם': שום מקום וחוזר חלילה. דריכה במקום. כשמרכז הכוח וההתלהבות מונח במקום אחד - אי אפשר לשכפל אותו למקום אחר גם אם ממש רוצים. אנחנו בני אדם. לא טסלות. לכל אחד יש חיים אחד. אנחנו לא באמת 'גם וגם', אלא חיים את הסיפור של 'גם וגם' כדי לשרוד בלי לוותר על משהו. זה כל הסרט.
5. אי אפשר להתווכח עם רצונות של בני אדם שרוצים 'גם וגם'. מה אפשר לעשות, ירא השמים רוצה קצת התלהבות ממשהו זר; למה שיוותר? אשת הקריירה רוצה גם ילדים. איש האמת רוצה גם כסף ובטוח שטריקים זאת הדרך היחידה להתפרנס. אדם רוצה אהבת זרים מבחוץ - כי הוא יכול להשיג אותה בהינף פוסט רגשי, אז למה להתחיל לעלות על הדעת שזה סותר את הדרך האנושית והאינטימית בה נוצרת הזדהות בין בני אדם? זה ש'הדור ככה' לא אומר שזה נכון למישהו. איך שלא נהפוך את זה, כל דבר בא על חשבון משהו אחר ומי שטוען אחרת - מטעה. אולי גם טועה בעצמו, אבל מי אני שיתסרט לו את הסיפור שהוא מוכר לעצמו?! הלוואי ואתמקד בעצמי במה שחשוב באמת ולא במה שעשוי להלהיב ואמרו אמן. בינתיים, אני מספר את כל זה רק לכם. אל תלכו אחרי כותרות 'מעוררות השראה' המספרות לכם על דמויות שעושות 'גם וגם'. תעשו טובה ותשמרו על עצמכם. תתמקדו במה שאתם לא טובים בו, אבל רוצים אותו באמת כי הוא הכי חשוב בעולם - ותנסו להשתפר בו. כל הייתר - הן הסחות דעת או במקרה הטוב אמצעי עזר לתפקיד המרכזי. לא יותר מזה. תאהבו את עצמכם באמת. גם אם קשה, אל תשתעבדו ל'גם וגם' ותראו ברכה בעזרת השם. אל ייאוש, אחיי.
"אבא עם אלוקים" - סרט ההמשך של גדליה ל"רווק עם אלוקים" יצא לאחרונה. מוזמנים לצפות.