כאשר ישועת השם מתחילה להופיע, היא יכולה להתרחש בבת אחת ובמהירות, גם כאשר האדם אינו מצפה ואינו מאמין שהדבר אפשרי. בפרשת השבוע אנו רואים את יוסף שיוצא מבית הסוהר לאחר שנתיים מדויקות - "מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים" (בראשית מא, א), וכפי שמדייקים המפרשים מן המילה "יָמִים" (רשב"ם, חזקוני).
ואז, כשמגיע הרגע המתאים, עבדי פרעה מוציאים את יוסף מבית הסוהר בריצה: "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר" (בראשית מא, יד). המלך פרעה קורא לו, ומריצים אותו מיד. על כך אומר הספורנו דבר מדהים: "כדרך כל ישועת ה', שנעשית כמו רגע, כאומרו 'כִּי־קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא' (ישעיהו נו, א), וכאומרו 'לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי... כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ' (תהלים פא, יד-טו)." כאשר ישועת השם מופיעה, היא מופיעה בבת אחת. כך היה גם בגאולת מצרים, שנאמר עליה "כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ" (שמות יב, לט), ועל כך אומרים חז"ל בהגדה של פסח: "שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא".
עצם הגילוי האלוקי משחרר את בני ישראל מעבדות לחירות, והם יוצאים ממצרים בחיפזון. גם בגאולה העתידה, יש פסוקים שמתארים כיצד הקדוש ברוך הוא מופיע פתאום, והספורנו מביא על כך את הפסוק "הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה־דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל־הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן׀ אֲשֶׁר־אַתֶּם מְבַקְשִׁים" (מלאכי ג, א). הקב"ה שולח מלאך המכין את הקרקע להופעה האלוקית המלאה, ואז עם הגילוי האלוקי, מופיעה הגאולה בבת אחת.
למה חשוב לראות את הרגע הזה שבו הקדוש ברוך הוא מופיע בפתאומיות? הרי בדרך כלל, בהתמודדותנו עם השגרה, אנחנו משתדלים לזכור שהקדוש ברוך הוא גואל אותנו "קמעא קמעא" (ירושלמי ברכות פרק א הלכה א, דף ד, ב), ומסבירים לעצמנו שההתקדמות בתוך המציאות היא צעד אחר צעד? התשובה המתבקשת היא שאנחנו צריכים להבין שכל הקשיים והסיבוכים שאנחנו עוברים כאן בעולם הזה, כולם פתירים ברגע אחד מנקודת מבט אלוקית. גם אם הקדוש ברוך הוא מוליך אותנו צעד אחר צעד, מדרגה ועוד מדרגה, עדיין בסופו של דבר ברגע אחד הכול יכול להיפתר, כשהקדוש ברוך הוא מחליט להופיע ולגאול אותנו.
ראינו זאת גם אצלנו. בשמחת תורה נחטפו מאיתנו אחינו היקרים, וחווינו תהליך ארוך מאד של "קמעא קמעא" בהתגייסות של העם כולו, במלחמה העיקשת מבית לבית, ובשחרור ההדרגתי של אחינו החטופים. אבל ראינו גם הופעה אלוקית שמתרחשת בבת אחת. הנסים של התרסקות חיזבאללה, וקריסת צבא סוריה, וגם המלחמה המהירה מול איראן, היו אירועים מהירים, שתוצאותיהם עלו על הציפיות שלנו. ומעל כולם, הנס של שחרור עשרים החטופים החיים, בהושענא רבה בדיוק שנתיים ימים אחרי החטיפה בשמחת תורה. זה נשמע כמעט דמיוני. רובנו לא האמנו בכלל שחמאס ישחרר תוך ימים ספורים את כל החטופים החיים. והנה, זה קרה. הקדוש ברוך הוא החליט. נוצר מצב מדיני וביטחוני, שבו הלחץ צבאי שלנו נתן סוף סוף את אותותיו. חמאס נלחץ בתוך העיר, וזה היה מצב שהוא היה חייב לקבל את ההחלטה. הקב"ה שלח מראש את המלאכים שיכינו את הקרקע וייצרו את המצב המדיני המתאים, ואז ברגע שהקדוש ברוך הוא החליט, אחינו החטופים החיים חזרו תוך ימים ספורים.
אנחנו, בינתיים, מסתכלים על עצמנו ומתקדמים צעד אחר צעד, גם בתהליך של המלחמה הזאת שעדיין לא נגמרה. החמאס עדיין לא התפרק מנשקו, ועדיין לא חזר אלינו החלל החטוף האחרון, לוחם היס"מ הגיבור רן גואילי הי"ד. אנחנו לא מוותרים על זה, נמשיך לעקוב ולראות איך זה קורה. אבל אנחנו צריכים לדעת בכל רגע נתון שישועת השם היא כהרף עין, וברגע שהקדוש ברוך הוא מחליט, כל המעקשים מתיישרים והדרך נפתחת.
גם בחג החנוכה יש סימנים שמראים לנו את זה. פך השמן הקטן, שחתום בחותמו של כהן גדול, אינו יכול להספיק. בראייה המציאותית שלנו אין אפשרות להדליק בו את המנורה במשך שמונה ימים. אבל כשהקדוש ברוך הוא רוצה, זה מספיק. כשהקב"ה מביט אל האומץ ואל מסירות הנפש של החשמונאים ושל העם כולו במלחמה הקשה מול היוונים, הקב"ה מחליט לגאול את עם ישראל, ואז גם צבא של מעטים יכול לנצח את חיילי האויב הרבים. גם פך שמן קטן יכול להספיק לשמונה ימים, ולפתוח פתח לתהליך שלם של גאולה.
אנחנו קוראים אל הקדוש ברוך הוא, אחרי שנתיים ימים של מלחמה ויותר, שיופיע במלוא הדרו. אנחנו נמשיך לעבוד כאן צעד אחר צעד, אבל בסוף אנחנו תלויים בהופעה האלוקית המלאה. ואנחנו קוראים לקדוש ברוך הוא שמתוך האור הקטן של נרות החנוכה יאיר לנו אור גדול, ויוביל אותנו, צעד אחד צעד או בבת אחת בהופעה אלוקית מלאה, אל הגאולה השלמה.