1. נדיר עד בלתי קיים שמישהו מציע לעם ישראל לגדל פאות ועוד מנמק זאת במשפט הבא: "מה, אתם גויים?".
היחיד שיכול לעשות זאת ברצינות ובחיוך, בו זמנית, תוך כדי הצגת דוגמה אישית - הוא ידידי הרחוק מלך זילברשלג שגדל על טיפוח פאות מילדותו. מטבע הדברים, עם שלל דברים איני מסכים איתו, אך קשה שלא להתפעם נקודתית מאיך שגלגל מסתובב לו בעולם. אחרי תופעת הציציות - נדמה שזילברשלג נבחר ע"י מסובב הסיבות לעשות את שלו כמו שרק הוא יכול. תפקיד קשה שאיני מקנא בו ואיני יכול לו. אבל מה אני יודע? כל אחד והתפקיד שלו. כך או כך, בסיפור הזה יש עומק גדול יותר מהפאות עצמן.
2. בעולמנו הנוכחי, כל אחד הוא יחצן של רעיונות ומנעד רגשות. אין צורך להיות מגה ידוען כדי שתוכל להגדיר לחבריך ברשתות מה חשוב בעיניך. זה לא אומר שכל מי שמעלה סטטוס או פוסט באמת חושב לעומק האם התוכן שהוא מעלה נחשב 'חיובי' או 'שלילי'. נדמה שהנטיה לפעמים היא לסגוד לרגש הספוטני; משהו הזיז לך חוט רגשי כלשהו? יאללה סטורי. לא תמיד אנחנו משקיעים שבריר מחשבה בשאלה: 'האם התוכן יעורר קנאה?', 'שמא הפיכת הבחירות האישיות שלי לפומביות יחלישו מישהו?'. עולם כמנהגו מעלה וחבל שכך. כי אם היינו ממוקדים קצת יותר ב'מה באמת עושה טוב לעולם' - היינו צומחים הרבה יותר גבוה ומצמיחים בהינף סטטוס את מי שנחשף אלינו.
3. פאות לחיים מהודרות, המכונות 'סימנים' (או 'סימונים') אינן דבר של מה בכך בעולמנו, בלשון המעטה. כמו שקל לקחת את זילברשלג בקלות, ככה קל לשכוח שעם כל הדיבורים ל'פתיחות המחשבתית' שלנו - אנחנו מאוד מושפעים מאיך שבני אדם נראים. רוב השנאה בין המגזרים לא מבוססת על הקשבה לרגשות האחר והבנת בית גידולו - ורק אז 'גיבוש שנאה הכרחית, בלית ברירה' - אלא מבוססת על טייס אוטומטי שרואה מישהו בלבוש מסוים ועף דוך לכיוון המוכר. הקרחת, כיסוי הראש, העגיל או הכיפה המסוימת. כל אחד - ומה שלא בא לו בטוב בעין.
4. במשך שנים רבות אנשים נמנעו מלתחזק אלמנטים יהודיים-אמוניים בארצות נכר. מי רוצה לשאת בהפסדים חברתיים רק בגלל עקשנות על סגנון לבוש?! כשמדובר באלמנטים יהודיים בארץ - זה כואב יותר. מציג את העובדה שיהודים נאלצו להתבייש באופן מסוים באמונתם כדי לחיות, אפילו בארצם. אאוצ'. אך אט אט הזמנים הקשים הללו משתנים.
בלי שנשים לב, ציציות הופכות למיינסטרים, גם כיסוי ראש כבר לא מזיז למישהו כמו פעם. זאת בשורה משמחת מאוד כי מבחינה חברתית הלבוש הוא ממש לא רק 'עטיפה' - אלא יכול לגרום לאנשים לא לחבב מישהו ממבט ראשון ולא לתת לו צ'אנס לעולם. למעשה, השלום והאחדות בתוכנו - נבנים (גם) דרך לגיטימציה ללבוש יהודי. האם זילברשלג מייצג את הסימן היהודי הבא שיסיר מעלינו עוד קצת את שנאת הלבושים הסמויה? הנחתי שכן, אבל רק אלוקים יודע. מה שבטוח - שאנחנו בדרך לעולם מאוחד יותר, גם אם אישים מסוימים וכלי תקשורת לסוגיהם מראים לנו תמונות חברתיות קשות.
"אבא עם אלוקים" - סרט ההמשך של גדליה ל"רווק עם אלוקים" יצא לאחרונה. מוזמנים לצפות.