משפחת גאון וקבוצת ידידים הרימו תרומה להקמת מרכז משה דוד גאון ללימודי תרבות הלאדינו באוניברסיטת בן- גוריון. נשיא המרכז הוא יצחק נבון, נשיאה החמישי של מדינת ישראל; יו"ר המרכז הוא בני גאון ותנהל אותו פרופ' תמר אלכסנדר, כך מדווח דובר האוניברסיטה.
המרכז החדש ישא את שמו של משה דוד גאון, מתוך הכרה לפועלו של האיש שהיה מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל, היסטוריון, ביבליוגרף, משורר וסופר והודות לתרומתו החשובה ליצירה ולמחקר של תרבות הלאדינו.
המרכז יעסוק במחקר והוראה של תרבות היהודים יוצאי ספרד. "המושג תרבות מקיף את כל ביטויי היצירה האנושית: לשון, ספרות, פולקלור, מוסיקה, אמנות, תרבות חומרית, תקשורת, היסטוריה, פילוסופיה וארכיטקטורה".לדבריה, על "יוצאי ספרד" נמנים כל המשייכים עצמם לקבוצה היהודית-ספרדית על פי מוצאם ההיסטורי-גיאוגרפי. קבוצה זו מאופיינת בגיוון תרבותי רב. במאות שחלפו מאז גורשו מארץ המוצא (בשנת 1492) התפזרו רוב יוצאי ספרד בארצות האימפריה העות'מאנית – תורכיה, ארצות הבלקן וארץ ישראל – וכן בצפון אפריקה. מקרב האנוסים שנותרו בספרד ובפורטוגל רבים עזבו במשך הזמן להולנד, לאנגליה, לדרום צרפת ולאיטליה, כדי לחיות שם בגלוי על-פי אמונתם. אמריקה הלטינית, ארה"ב וקנדה משכו גם הן מהגרים מקרב היהודים הספרדים. בכל ארץ, ולפעמים בכל עיר, התפתחה התרבות היהודית-ספרדית במגבש ייחודי, כתוצאה מיחסי גומלין עם תרבויות אחרות, ובעיקר שלוש אלה: התרבות היהודית המשותפת, התרבות הספרדית-ההיספאנית של ארץ המוצא והתרבות הסביבתית- האתנית והגיאוגרפית של ארץ המגורים.
"בעקבות ההתמערבות והמודרניזציה" מדגישה פרופ' אלכסנדר "עברו כותבי הלאדינו לשימוש באותיות לטיניות ברוב הקהילות היהודיות-ספרדיות. במקביל התרחש תהליך של נטישת הלאדינו ואימוץ השפות של הסביבה או הצרפתית שנחשבה לשפת התרבות הכללית. בארץ-ישראל עברו לעברית. אחרי השואה, שהביאה כיליון על קהילות יהודיות-ספרדיות שלמות, היה חשש שהלאדינו לא תתאושש, אבל כיום אנו חווים התעניינות חדשה וגוברת בתרבות הלאדינו בכל רחבי העולם".
מרכז משה דוד גאון מצטרף למאמצים המשותפים לחידוש היצירה, העמקת המחקר והרחבת ההוראה של תרבות הלאדינו, ומבקש לתרום תרומה ייחודית, הטבועה בחותם משלו, להשגת מטרות חשובות אלו.ביניהן- העמקת הידע בשפת הלאדינו ובספרותה, ביצירתה המוסיקלית והאמנותית, בתולדות דובריה, מנהגיהם והווי חייהם. עידוד, פיתוח ותמיכה בעבודות מחקר באמצעות מענקי מחקר, סיוע לפרויקטים ותמיכה בפרסום המחקרים; איסוף, חשיפה, פרסום והפצה של אוצרות תרבות הלאדינו לדורותיה; ארגון כנסים ארציים ובינלאומיים בתחומי פעילותו של המרכז; הקמת פורומים קבועים לדיון בסוגיות הקשורות לפעילות המרכז; שיתוף פעולה אקדמי ומחקרי עם מרכזים ללימודים יהודיים-ספרדיים בארץ ובעולם והחדרת תרבות הלאדינו למודעות כלל הציבור בישראל. (ש)
המרכז החדש ישא את שמו של משה דוד גאון, מתוך הכרה לפועלו של האיש שהיה מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל, היסטוריון, ביבליוגרף, משורר וסופר והודות לתרומתו החשובה ליצירה ולמחקר של תרבות הלאדינו.
המרכז יעסוק במחקר והוראה של תרבות היהודים יוצאי ספרד. "המושג תרבות מקיף את כל ביטויי היצירה האנושית: לשון, ספרות, פולקלור, מוסיקה, אמנות, תרבות חומרית, תקשורת, היסטוריה, פילוסופיה וארכיטקטורה".לדבריה, על "יוצאי ספרד" נמנים כל המשייכים עצמם לקבוצה היהודית-ספרדית על פי מוצאם ההיסטורי-גיאוגרפי. קבוצה זו מאופיינת בגיוון תרבותי רב. במאות שחלפו מאז גורשו מארץ המוצא (בשנת 1492) התפזרו רוב יוצאי ספרד בארצות האימפריה העות'מאנית – תורכיה, ארצות הבלקן וארץ ישראל – וכן בצפון אפריקה. מקרב האנוסים שנותרו בספרד ובפורטוגל רבים עזבו במשך הזמן להולנד, לאנגליה, לדרום צרפת ולאיטליה, כדי לחיות שם בגלוי על-פי אמונתם. אמריקה הלטינית, ארה"ב וקנדה משכו גם הן מהגרים מקרב היהודים הספרדים. בכל ארץ, ולפעמים בכל עיר, התפתחה התרבות היהודית-ספרדית במגבש ייחודי, כתוצאה מיחסי גומלין עם תרבויות אחרות, ובעיקר שלוש אלה: התרבות היהודית המשותפת, התרבות הספרדית-ההיספאנית של ארץ המוצא והתרבות הסביבתית- האתנית והגיאוגרפית של ארץ המגורים.
"בעקבות ההתמערבות והמודרניזציה" מדגישה פרופ' אלכסנדר "עברו כותבי הלאדינו לשימוש באותיות לטיניות ברוב הקהילות היהודיות-ספרדיות. במקביל התרחש תהליך של נטישת הלאדינו ואימוץ השפות של הסביבה או הצרפתית שנחשבה לשפת התרבות הכללית. בארץ-ישראל עברו לעברית. אחרי השואה, שהביאה כיליון על קהילות יהודיות-ספרדיות שלמות, היה חשש שהלאדינו לא תתאושש, אבל כיום אנו חווים התעניינות חדשה וגוברת בתרבות הלאדינו בכל רחבי העולם".
מרכז משה דוד גאון מצטרף למאמצים המשותפים לחידוש היצירה, העמקת המחקר והרחבת ההוראה של תרבות הלאדינו, ומבקש לתרום תרומה ייחודית, הטבועה בחותם משלו, להשגת מטרות חשובות אלו.ביניהן- העמקת הידע בשפת הלאדינו ובספרותה, ביצירתה המוסיקלית והאמנותית, בתולדות דובריה, מנהגיהם והווי חייהם. עידוד, פיתוח ותמיכה בעבודות מחקר באמצעות מענקי מחקר, סיוע לפרויקטים ותמיכה בפרסום המחקרים; איסוף, חשיפה, פרסום והפצה של אוצרות תרבות הלאדינו לדורותיה; ארגון כנסים ארציים ובינלאומיים בתחומי פעילותו של המרכז; הקמת פורומים קבועים לדיון בסוגיות הקשורות לפעילות המרכז; שיתוף פעולה אקדמי ומחקרי עם מרכזים ללימודים יהודיים-ספרדיים בארץ ובעולם והחדרת תרבות הלאדינו למודעות כלל הציבור בישראל. (ש)