הרב אברהם בלס
הרב אברהם בלסצילום: עצמי

האם עמלק הוא רק גזע או גם שיטה?

ידועה שיטתו של ר' חיים מבריסק שכל מי שרוצה להשמיד את עם ישראל יש לו דין עמלק. מקור מרתק לגישה זאת אנו מוצאים בתלמוד הירושלמי (יבמות ב, ו) שם מסביר ריש לקיש ביחס לפסוק במגילת אסתר: המן בן המדתא האגגי. שהמדתא לא היה האבא הביולוגי של המן. אם כן מדוע כתוב המן בן המדתא?

התשובה היא שהמדתא היה צורר יהודים ידוע, וכיוון שצריכים לצרור כמה שיותר את הצוררים שרוצים להשמיד את עם ישראל, הרי מצמידים להמן צורר היהודים את המדתא. בפרפרזה נאמר: חמינאי בן היטלר.

לאחר שראינו שמדובר לא רק בגזע אלא בשיטה יש לעמוד על המאפיינים של עמלק, ומסתבר שהמאפיינים של עם ישראל הם הפוכים למאפיינים של עמלק.

פרופ' יהודה אליצור עמד על מאפיין מרכזי של עמלק והוא נושא האכזריות.

בספר שמואל א, ל מסופר על כך שעמלק פשט על העיר צקלג בה שהו הנשים והילדים של אנשי דוד בשעה שהוא ברח מפני שאול. עמלק שרף את העיר באש ושבה את הנשים ואת הילדים.

דוד ואנשיו רודפים אחרי הפושעים ואז הם מוצאים נער מצרי תשוש לגמרי, הם מחיים אותו והוא מראה להם לאן פנו העמלקים ששרפו את העיר ושבו את האנשים והילדים. דוד ואנשיו מכים את עמלק ומחזירים את הנשים והילדים.

דוד ואנשיו הצליחו לעלות על עקבותיהם של עמלק בעקבות האינפורמציה של הנער המצרי. הנער המצרי מסביר לדוד ואנשיו מדוע הוא הושלך לבד בשדה. הסיבה היא כי הוא חלה. כאן אנו מוצאים את המאפיין המרכזי של עמלק. מי שלא מביא תועלת, אין לו זכות קיום בעולם. אכזריות לשמה.

לפי המהלך הרי כל מי שאנו רואים אצלו את מידת האכזריות נכנס לגדר זה של עמלק.

הרמב"ם באיגרת תימן כותב שאין אומה שהצרה לישראל יותר מהאומה הישמעאלית. דוגמה לאכזריות הישמעאלים אנו מוצאים בתלמוד הירושלמי (תענית ד, ה). הירושלמי מספר שבשעה שעם ישראל גלה בגלות בבל, בדרך הם פגשו את בני ישמעאל ובקשו מהם מים לשתות. הישמעאלים אכן הביאו מאכלים מלוחים ונאדות מים. ואמרו לגולים היהודים יותר טוב שקודם תאכלו מהמאכלים המלוחים ואחר כך תשתו מים. המאכלים המלוחים אך הגבירו את הצימאון, וכאשר באו הגולים המסכנים לשתות התברר להם שהנאדות היו ריקים, והרבה מן היהודים נחנקו למוות. אכזריות לשמה.

ישנו סיפור נוסף בירושלמי (תענית ב, א) בסוגייה העוסקת בתשובתם של אנשי נינווה. ריש לקיש טוען שתשובת אנשי נינה הייתה תשובה חיצונית. אנשי נינווה לקחו את העגלים מצד אחד ואת אמותיהם מהצד השני והיו אלו גועים מכאן ואלו גועים משם. אמרו אנשי נינווה כלפי הקב"ה אם אתה לא מרחם עלינו, הרי שאנחנו לא נרחם עליהם. ממשיך הירושלמי ואומר שהתנהגות כזאת הייתה התנהגות הקבע של הישמעאלים בשעת עצירת גשמים. התעללות נוראית בבעלי חיים, מקומם.

הטבח הזוועתי בשמחת תורה אכן המחיש, בעליל, שישמעאל הם בחינת עמלק. אכזריות כזו שאין לה שום מקום בעולם תרבותי.

לא תשכח

טבח שמחת תורה כמובן אינו ראשון. אנחנו זוכרים היטב את מאורעות תרפ"ט בהם ערבים שנעזרו רבות ביהודים טבחו בהם באכזריות ברברית.

ישנם יהודים טובים שאינם לומדים מן ההיסטוריה והם מדמים כל פעם מחדש שעוד רגע עומד להשתרר פה מזרח תיכון חדש. לא בכדי מובא בהגדה של פסח צא ולמד. צא מהקונספציה שלך ולמד מן ההיסטוריה.

התורה אומרת זכור את אשר עשה לך עמלק לא תשכח. ישנם עוד זכירות בתורה, אולם התוספת לא תשכח מופיעה רק ביחס לעמלק.

הרמב"ם וגם הרמב"ן כאשר הם מדברים על מצות זכור את אשר עשה לך עמלק, הם מסבירים שמצות זכור היא לא רק קריאה בתורה בפרשת זכור, אלא צריך כל הזמן לדבר על הזוועות שעשו בנו אותם עמלקים. יהודים נוטים לשכוח, ולכן ציוותה התורה לא תשכח.

מעצימים את הטוב

צריך לזכור שמעשה האכזריות של עמלק בא להזכיר לנו את מהותנו הפנימית כמו שהגדירו אותנו חז"ל: ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. אסור לנו להסתפק בחיים שגרתיים, החיים חייבים להיהפך לחיים שהמטרה המרכזית שלהם היא להשפיע שפע של טובה וברכה לעולם.

מתוך הבנה שאנו מייצגים את הטוב יש להילחם ככל האפשר ברע. אחת הבעיות המרכזיות היא שיש פה מיעוט קולני שאוחז בתפישה הפרוגרסיבית הטוענת שאין דבר כזה שנקרא צדק. אין טובים ורעים.

מוטלת עלינו החובה להזכיר כל הזמן את מעשה עמלק, כדי שתמיד נזכור מי הם הטובים ומי הם הרעים בסיפור.

לא בכדי במגילת אסתר מופיעים המילים טוב ורע. המילה רע מופיעה בדברי אסתר למלך אחשוורוש במשתה השני: איש צר ואויב המן הרע הזה. ואילו המילה טוב מובאת בדבריה של אסתר למלך אחשוורוש בשעה שהיא ביקשה יום נוסף להילחם באלו שרוצים להשמידנו: אם על המלך טוב.

צריך לשים לב שגם עמלק בטוח שהוא מייצג את הטוב, שכן המן אומר למלך אחשוורוש שאם על המלך טוב יש להרוג את כל היהודים. במציאות כזאת שהאויב חושב שהוא מייצג את הטוב, לא פלא שהאומות שבוחנות את המצב ורואות שיש צד שמאמין שהוא צודק ואילו הצד השני לא סגור על עצמו ופועל רק למנוע נזק, יצדדו בצד שבטוח שהוא צודק. חובה עלינו לא להרפות ממלחמת ההסברה ולומר בקול גדול. הצדק האמיתי הוא שלנו. אנו מייצגים את הטוב ויש להילחם ברע בכל האמצעיים החוקיים העומדים לרשותנו.