התלמוד הירושלמי (פאה ג, ז) מספר על שני אחים באשקלון שעלו לרגל. שכיניהם הנוכרים אמרו לעצמם שכאשר יעלו שני אחים אלו לירושלים הם ירוקנו את ביתם.
כאשר הם באו לעשות זאת הם ראו דמויות מסתובבות סביב הבית ולכן הם הלכו להם. כאשר חזרו האחים מירושלים שאלו אותם השכנים היכן הייתם. אמרו האחים עלינו לרגל לירושלים. אמרו השכנים: ברוך אלוקי ישראל שהם לא עוזבים אותו והוא לא עוזב אותם.
הסיפור הזה על האחים מאשקלון נסמך על הפסוק (שמות לד, כה) 'ולא יחמד איש את ארצך בעלותך לראות את פני ה' אלוקיך שלש פעמים בשנה'. ישנם החושבים שהר הבית הוא חבית חומר נפץ, הוא הבעיה. מאמר הירושלמי רוצה ללמדנו שבית המקדש לא רק שאינו בעיה אלא שהוא הפתרון. ברגע שהר הבית הופך לנקודה המרכזית, הרי שכולם מבינים שארץ ישראל אינה נדל"ן אלא שהיא ארץ של חיים.
י"ג באדר הוא יום ניקנור. ניקנור היה מצביע יוני שכאשר יצא למלחמה כנגד מצרים ועבר דרך ירושלים הוא אמר שכשהוא יחזור הוא יפגע במגדל הזה. הגויים מבינים שירושלים היא מגדל האור של האנושות, ולכן הם מעוניינים לפגוע בה. קשה לגויים עם העובדה שעם ישראל הוא זה שנבחר להיות מגדל אור לעולם.
במלחמה בעזה מספרים החיילים שבכל בית הם מצאו תמונות של הר הבית, כיפת הזהב או מסגד אל-אקצה בגדלים שונים. החל מגודל של תמונת פספורט ועד לגודל של תמונות קיר ענקיות. מבחינת התודעה של העזתים יש כאן מלחמה על הר הבית, ובוודאי בהסתכלות מלמעלה (לא בכדי עיקר המלחמה הוא דרך מטוסי חיל האויר) הכוונה היא שאנו נזכור כמה הר הבית צריך להיות מרכזי בתודעה של האומה.
אולם לא רק האסלאם הקיצוני מזכיר לנו את הדבר הזה גם סאקר קרלסון מאשים את ישראל שהיא פתחה במלחמה כדי לבנות את בית המקדש השלישי. האנטישמי האמריקאי מזכיר לנו שחייבים להכניס את בית המקדש למרכז התודעה.
ומהעבר השני פיט הסגת שר ההגנה האמריקאי אוהב ישראל אמר לא פחות ולא יותר: שב1917 היה נס (הצהרת בלפור), 1948 היה נס, 1967 היה נס, 2017, ההכרזה על ירושלים כבירת ישראל הייתה נס. אין סיבה שנחשוב שהנס של בנייה מחדש של בית המקדש לא אפשרי.אני לא יודע איך זה יקרה, אתם לא יודעים איך זה יקרה, אבל אני יודע שזה יכול לקרות, זה כל מה שאני יודע.
מובא בתלמוד הירושלמי (ברכות ט, ב) שאליהו זכור לטוב פגש את רבי מאיר ושאל אותו מה הסיבה לחורבן בסדר גודל גדול. ענה לו רבי מאיר בגלל שלא מקיימים את המצוות (רבי מאיר נקט דווקא מצוות התלויות בארץ). אמר לו אליהו לרבי מאיר מה שאתה אומר וודאי נכון, אולם הסיבה היותר מרכזית לכך היא שכאשר אומות העולם יושבות שקט שלו ושאנן ובית המקדש חרב, מיד הקב"ה רוצה להחריב את העולם, שנאמר שאג ישאג על נוהו (ירמיהו כה, ל) - בשביל נוהו (בית המקדש).
מאמר זה בראש ובראשונה מתעדף את מצבו של עם ישראל על פני העבודה הפרטית של כל יהודי מה שאומר שהצד הפרטי של קיום המצוות פחות חשוב מאשר מצב האומה, מה שמאפשר אחדות גדולה יותר בין אלו ששומרים את התורה לאלו שעדיין לא זכו לשמור אותה בפועל.
אולם המסר המרכזי של מאמר הזה ששאגתו של הקב"ה היא בגלל המציאות שהתרבות השלטת היא התרבות של ההרס והמלחמה כנגד הטוב המתגלה בעיקר בעולם המוסלמי, אולם לא פחות בעולם הפרוגרס, בעוד שתרבות המקדש, תרבות של טוב וחסד כמעט ולא באה לידי ביטוי. שאגת הקב"ה קוראת לנו לזכור שאנו צריכים לחתור לבניין בית המקדש כדי לבנות תרבות של קריאה בשם ה', תרבות של חסד וטוב.
בסיפור, לעיל, על שני האחים מאשקלון מובא שכאשר הם חזרו מבית המקדש לביתם הם קנו לשכנים הנוכרים שלהם מתנות. בית המקדש הוא מקום שיש לו פוטנציאל גדול למלא את היהודים בשאיפה להביא רק טוב לעולם.