בדיון בוועדה לביקורת המדינה על המרפאות והמכונים הרפואיים הפרטיים אומר מבקר המדינה אליעזר גולדברג כי "המצב רחוק מלהיות טוב" המרפאות לא תמיד מוסרות מידע אמין , ישנם פרסומים מטעים, התעלמות מחומרים מסוכנים ומכשור רפואי לא תקין בשל היעדר פקוח. לדבריו, "הציבור חי באשליה שהכל תחת פיקוח משרד הבריאות".
כתבנו חגי סרי לוי מוסר כי הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה היום דיון בדו”ח מבקר המדינה בנושא פיקוח משרד הבריאות על מרפאות ומכונים פרטיים.
מבקר המדינה הצביע על ליקויים בנכונות ושקיפות המידע הנמסר לציבור על-ידי מרפאות ומכונים פרטיים. כמו כן העיר כי יש צורך בשינוי תקנות רישום מרפאות כך שיפורטו סוגי הניתוחים שמותר יהיה לעשות במרפאות, משך זמן הניתוח וזמן ההתאוששות. המבקר התריע על כך שלעיתים אין המרפאות מוסרות לציבור מידע מפורט על מומחיות הרופאים המועסקים אצלם. כמו כן ציין מבקר המדינה על כי הפרסומים מטעים ויש בהם, לכאורה, הפרת חוק הגנת הצרכן.
מר גולדברג, אמר כי המצב היום רחוק מלהיות טוב וצריכים לאכוף את החוקים ולהגביר את הפיקוח על המרפאות והמכונים הפרטיים. לדבריו, הציבור איננו יודע את מגבלות הפיקוח של משרד הבריאות והוא חי באשלייה שהכל תחת פיקוח משרד הבריאות ולכן נדרש לידע אותו.
ח”כ אמנון כהן, יו”ר הוועדה, אמר כי הציבור חשוף לפרסומים מטעים של מרפאות ומכונים פרטיים, לשימוש במכשור רפואי לא מוכר ובחומרים מסוכנים ולסכנה לפגיעה בריאותית וזאת בשל פיקוח רופף וכושל של משרד הבריאות. ח”כ אמנון כהן, מתח ביקורת על משרד הבריאות שמעכב מזה 3 שנים אישור תקנות בנושא הטיפולים הקוסמטיים והציוד הרפואי שאינו בפיקוח, בעקבות הצעת חוק שלו שנדחתה ואמר כי יש בזה הפקרות וזלזול בבריאות הציבור.
ד”ר יצחק ברלוביץ, משנה למנכ”ל משרד הבריאות, אמר כי כל בעל מקצוע רפואי כמוגדר בחוק, המוכיח שהוא זכאי לרשיון נמצא בפיקוח משרד הבריאות. הוא הוסיף כי המשרד מבקש לתקן בפקודת הרופאים סעיף שיסמיך את שר הבריאות להגביל רופאים לעיסוק מסוים ובהתייעצויות שקיימו עם ההסתדרות הרפואית נתקלו בסירוב. כמו כן, יש ניסיון להגדיר חלק מהמקצועות שתידרש להם הכשרה ושיהיו גם הם בפיקוח.
מר ברלוביץ אמר כי המשרד מפרסם בתשלום רשימת מכונים ומרפאות שפועלים ברשיון משרד הבריאות לביצוע ניתוחים כירורגיים. באשר למכשור רפואי, הודיע ד”ר ברלוביץ כי במהלך החודש הקרוב תובא לדיון הצעת חוק ממשלתית הקובעת שאי רישום במשרד הבריאות של מכשיר רפואי ובכלל זה גם מכשיר לייזר הינה עבירה על החוק.
ד”ר ברלוביץ ציין כי בעקבות המלצות ועדות חקירה שבדקו תלונות נגד רופאים, מושעים בממוצע שנתי, כ-12 רופאים והרשיונות נשללים מהם לתקופות קצובות. ד”ר ברלוביץ התחייב להביא לידיעת הציבור ולפרט מה עומד מאחורי הכיתוב ”באישור משרד הבריאות” בתחום המזון, תרופות, מכונים ומרפאות.
ד”ר עו”ד יוסי ברג, יועמ”ש המועצה הישראלית לצרכנות, אמר כי לצרכנים אין כתובת ברורה לפנות לעזרה במקרה שנפגע. לדבריו, הצרכן מופקר כי החוק אינו נותן לו פתרון וסעד. ד”ר ברג הציע להחיל את הגדרת ”מטפל” ו”טיפול” כפי שמופיעים בחוק זכויות החולה גם בתקן המרפאות והמכונים. כמו כן הציע שתהיה הוראה כתובה לשילוט במכון או מרפאה שעובדים ”ללא רשיון ופיקוח משרד הבריאות”. מר ברג העיר כי השימוש שנעשה בחוזים האחידים בן המרפאות לחולים, פוגעים בצרכן וביכולתו לקבל כספים בחזרה.
דוד יפרח, מנכ”ל הרשות להגנת הצרכן, דיווח כי הגיעו אליו תלונות רבות בנושא. הוא הוסיף כי הרשות פרסמה שמות מכונים ומרפאות לא ראויים. לדבריו המכונים האלה נסגרו בשל הפרסומים ולא בעקבות פעולת משרד הבריאות.
פרופ` ירון הר-שי, יו”ר איגוד הפלסטיקאים, אמר כי במשך תקופה ארוכה מקים הארגון שלו קול זעקה כנגד הפעולות במכונים ובמרפאות הפרטיות, והוסיף כי לרוב, הרופאים הפועלים במכונים חסרים הכשרה בסיסית בתחום הפלסטיקה והציבור אינו מודע לכך ולסכנות הנשקפות לו מניתוחים כירורגיים אלה שמבוצעים לא על-ידי מומחים. ד”ר הר-שי הדגיש כי ברוב המקרים המכונים מנוהלים על-ידי אנשי עסקים ונדרשת הסברה מקיפה ויסודית מסיבית כדי שהדבר יובא לידיעת הציבור.
מלכה בורו, מנהלת המחלקה המשפטית בהסתדרות הרפואית לישראל, אמרה כי מכיוון שהמצב החמיר בוחנים עתה בהסתדרות הרפואית בחינה מחודשת להגביל פעולות מסוימות שייעשו על-ידי רופאים בלבד, דבר שבעבר ההסתדרות הרפואית התנגדה לו.
בתום הישיבה אמר ח”כ אמנון כהן כי יפנה לשר התמ”ת להורות לממונה על הגנת הצרכן להתקין תקנות שיאפשרו לצרכן לקבל את כספו בחזרה במקרה שהתחרט או הפסיק את הטיפול ביזמתו. כמו כן אמר ח”כ כהן כי יפנה לשר הבריאות להורות לפשט ולהסביר לציבור מה משמעות הכיתוב ”באישור משרד הבריאות”. ח”כ כהן הוסיף, כי יפנה לד”ר בלשר, יו”ר הההסתדרות הרפואית, לבחון ביתר רצינות את הגבלת תחום העיסוק בכירורגיה פלסטית.
(א.ב)
כתבנו חגי סרי לוי מוסר כי הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה היום דיון בדו”ח מבקר המדינה בנושא פיקוח משרד הבריאות על מרפאות ומכונים פרטיים.
מבקר המדינה הצביע על ליקויים בנכונות ושקיפות המידע הנמסר לציבור על-ידי מרפאות ומכונים פרטיים. כמו כן העיר כי יש צורך בשינוי תקנות רישום מרפאות כך שיפורטו סוגי הניתוחים שמותר יהיה לעשות במרפאות, משך זמן הניתוח וזמן ההתאוששות. המבקר התריע על כך שלעיתים אין המרפאות מוסרות לציבור מידע מפורט על מומחיות הרופאים המועסקים אצלם. כמו כן ציין מבקר המדינה על כי הפרסומים מטעים ויש בהם, לכאורה, הפרת חוק הגנת הצרכן.
מר גולדברג, אמר כי המצב היום רחוק מלהיות טוב וצריכים לאכוף את החוקים ולהגביר את הפיקוח על המרפאות והמכונים הפרטיים. לדבריו, הציבור איננו יודע את מגבלות הפיקוח של משרד הבריאות והוא חי באשלייה שהכל תחת פיקוח משרד הבריאות ולכן נדרש לידע אותו.
ח”כ אמנון כהן, יו”ר הוועדה, אמר כי הציבור חשוף לפרסומים מטעים של מרפאות ומכונים פרטיים, לשימוש במכשור רפואי לא מוכר ובחומרים מסוכנים ולסכנה לפגיעה בריאותית וזאת בשל פיקוח רופף וכושל של משרד הבריאות. ח”כ אמנון כהן, מתח ביקורת על משרד הבריאות שמעכב מזה 3 שנים אישור תקנות בנושא הטיפולים הקוסמטיים והציוד הרפואי שאינו בפיקוח, בעקבות הצעת חוק שלו שנדחתה ואמר כי יש בזה הפקרות וזלזול בבריאות הציבור.
ד”ר יצחק ברלוביץ, משנה למנכ”ל משרד הבריאות, אמר כי כל בעל מקצוע רפואי כמוגדר בחוק, המוכיח שהוא זכאי לרשיון נמצא בפיקוח משרד הבריאות. הוא הוסיף כי המשרד מבקש לתקן בפקודת הרופאים סעיף שיסמיך את שר הבריאות להגביל רופאים לעיסוק מסוים ובהתייעצויות שקיימו עם ההסתדרות הרפואית נתקלו בסירוב. כמו כן, יש ניסיון להגדיר חלק מהמקצועות שתידרש להם הכשרה ושיהיו גם הם בפיקוח.
מר ברלוביץ אמר כי המשרד מפרסם בתשלום רשימת מכונים ומרפאות שפועלים ברשיון משרד הבריאות לביצוע ניתוחים כירורגיים. באשר למכשור רפואי, הודיע ד”ר ברלוביץ כי במהלך החודש הקרוב תובא לדיון הצעת חוק ממשלתית הקובעת שאי רישום במשרד הבריאות של מכשיר רפואי ובכלל זה גם מכשיר לייזר הינה עבירה על החוק.
ד”ר ברלוביץ ציין כי בעקבות המלצות ועדות חקירה שבדקו תלונות נגד רופאים, מושעים בממוצע שנתי, כ-12 רופאים והרשיונות נשללים מהם לתקופות קצובות. ד”ר ברלוביץ התחייב להביא לידיעת הציבור ולפרט מה עומד מאחורי הכיתוב ”באישור משרד הבריאות” בתחום המזון, תרופות, מכונים ומרפאות.
ד”ר עו”ד יוסי ברג, יועמ”ש המועצה הישראלית לצרכנות, אמר כי לצרכנים אין כתובת ברורה לפנות לעזרה במקרה שנפגע. לדבריו, הצרכן מופקר כי החוק אינו נותן לו פתרון וסעד. ד”ר ברג הציע להחיל את הגדרת ”מטפל” ו”טיפול” כפי שמופיעים בחוק זכויות החולה גם בתקן המרפאות והמכונים. כמו כן הציע שתהיה הוראה כתובה לשילוט במכון או מרפאה שעובדים ”ללא רשיון ופיקוח משרד הבריאות”. מר ברג העיר כי השימוש שנעשה בחוזים האחידים בן המרפאות לחולים, פוגעים בצרכן וביכולתו לקבל כספים בחזרה.
דוד יפרח, מנכ”ל הרשות להגנת הצרכן, דיווח כי הגיעו אליו תלונות רבות בנושא. הוא הוסיף כי הרשות פרסמה שמות מכונים ומרפאות לא ראויים. לדבריו המכונים האלה נסגרו בשל הפרסומים ולא בעקבות פעולת משרד הבריאות.
פרופ` ירון הר-שי, יו”ר איגוד הפלסטיקאים, אמר כי במשך תקופה ארוכה מקים הארגון שלו קול זעקה כנגד הפעולות במכונים ובמרפאות הפרטיות, והוסיף כי לרוב, הרופאים הפועלים במכונים חסרים הכשרה בסיסית בתחום הפלסטיקה והציבור אינו מודע לכך ולסכנות הנשקפות לו מניתוחים כירורגיים אלה שמבוצעים לא על-ידי מומחים. ד”ר הר-שי הדגיש כי ברוב המקרים המכונים מנוהלים על-ידי אנשי עסקים ונדרשת הסברה מקיפה ויסודית מסיבית כדי שהדבר יובא לידיעת הציבור.
מלכה בורו, מנהלת המחלקה המשפטית בהסתדרות הרפואית לישראל, אמרה כי מכיוון שהמצב החמיר בוחנים עתה בהסתדרות הרפואית בחינה מחודשת להגביל פעולות מסוימות שייעשו על-ידי רופאים בלבד, דבר שבעבר ההסתדרות הרפואית התנגדה לו.
בתום הישיבה אמר ח”כ אמנון כהן כי יפנה לשר התמ”ת להורות לממונה על הגנת הצרכן להתקין תקנות שיאפשרו לצרכן לקבל את כספו בחזרה במקרה שהתחרט או הפסיק את הטיפול ביזמתו. כמו כן אמר ח”כ כהן כי יפנה לשר הבריאות להורות לפשט ולהסביר לציבור מה משמעות הכיתוב ”באישור משרד הבריאות”. ח”כ כהן הוסיף, כי יפנה לד”ר בלשר, יו”ר הההסתדרות הרפואית, לבחון ביתר רצינות את הגבלת תחום העיסוק בכירורגיה פלסטית.
(א.ב)