הציבור חי באשליה כי הכל תחת פיקוח משרד הבריאות, כך אומר מבקר המדינה השופט אליעזר גולדברג במהלך הדיון בוועדה לביקורת המדינה, שדנה בנושא פיקוח משרד הבריאות על מרפאות ועל מכונים פרטיים. מדבריו עולה כי פעמים רבות מרפאות אינן מוסרות לציבור מידע מפורט על מומחיות הרופאים שהן מעסיקות, ופעמים רבות הפרסומים שנמסרים מטעים, ויש בהם לכאורה הפרת חוק הגנת הצרכן.
דוד יפרח, מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן מסר כי לידיו הגיעו תלונות רבות בנושא. עוד ציין יפרח כי בעקבות פרסומם של שמות מכונים ומרפאות שאינם ראויים לתת שירות הם נסגרו.
על הנעשה בשטח זועק איגוד הפלסטיקאים, אומר פרופ' ירון הר שי, יו"ר האיגוד. לדבריו, רוב הרופאים הפועלים במכונים הם חסרי הכשרה בסיסית בתחום הפלסטיקה, אך הציבור אינו מודע לכך ולסכנות הנשקפות לו מניתוחים "כירורגיים" אלה. הר שי הדגיש כי מרבית המכונים מנוהלים בידי אנשי עסקים, מידע שצריך להיות בידי הציבור.
במהלך הדיון נתן סקירה ד"ר יצחק ברלוביץ, משנה למנכ"ל משרד הבריאות. לדבריו, כל בעל מקצוע רפואי כמוגדר בחוק, המוכיח שהוא זכאי לרשיון, נמצא בפיקוח משרד הבריאות. הוא ציין כי ניסיונותיו של משרד הבריאות לערוך תיקון בסעיף בפקודת הרופאים שיסמיך את שר הבריאות להגביל רופאים לעיסוק מסוים נתקלו בסירובה של ההסתדרות הרפואית לעשות זאת. עם זאת ציין הדוקטור ברלוביץ כי נעשה ניסיון להגדיר חלק מהמקצועות כדרושי הכשרה ולהכניסם למסגרת של פיקוח.
ברלוביץ הוסיף כי במהלך החודש הקרוב תובא לדיון הצעת חוק ממשלתית הקובעת כי אי רישומו של מכשיר רפואי, כולל מכשיר לייזר במשרד הבריאות, יהיה בו משום עבירה על החוק. ברלוביץ התחייב כי משרדו יביא לידיעת הציבור מה עומד מאחורי הכיתוב "באישור משרד הבריאות" בתחומי המזון התרופות מכונים ומרפאות.
על המצב המחמיר בתחום זה עמדה גם מלכה בורו, מנהלת המחלקה המשפטית בהסתדרות הרפואית לישראל. לדבריה, לאור המצב בוחנים כעת בהסתדרות הרפואית את האפשרות לקבוע כי פעולות מסוימות יוכלו לבצע רק רופאים, דבר שבעבר התנגדה לו ההסתדרות הרפואית.
יו"ר הועדה ח"כ אמנון כהן אמר כי כיום הציבור חשוף לפרסומיהם המטעים של מרפאות ושל מכונים פרטיים, וכן לשימוש במכשור רפואי בלתי מוכר ולחומרים מסוכנים, ומתוך כך הוא נתון לסכנה של פגיעה בבריאותו. כהן האשים את משרד הבריאות בפיקוח רופף וכושל. הוא מתח ביקורת על המשרד, המעכב, לדבריו, מזה שלוש שנים את אישורן של תקנות בנושא הטיפולים הקוסמטיים והציוד הרפואי שאינו בפיקוח.
כהן ציין עוד כי יפנה לשר התמ"ת כדי לדאוג להתקנת תקנות שיגנו על צרכנים. זאת לאחר שד"ר עו"ד יוסי ברג, היועץ המשפטי של המועצה הישראלית לצרכנות, אמר כי במקרה שצרכן נפגע מטיפול אין לו כתובת ברורה להיעזר בה. החוק, לדבריו, אינו נותן לציבור פתרון וסעד, ובשל כך הוא למעשה מופקר. ברג מציע כי הגדרת "מטפל" "מטופל" כפי שהיא מופיעה בחוק זכויות החולה תוחל גם על תקן המרפאות והמכונים. כמו כן הציע כי מכונים ומרפאות שלא יהיו ברשיון ייאלצו להציב שלט בפתחם, המדווח כי מדובר במקום הפועל "ללא רישיון וללא פיקוח משרד הבריאות".
יו"ר ועדת הביקורת אמר עוד כי יפנה לשר הבריאות להורות להסביר לציבור מה משמעותו של הכיתוב "באישור משרד הבריאות". (ר)
דוד יפרח, מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן מסר כי לידיו הגיעו תלונות רבות בנושא. עוד ציין יפרח כי בעקבות פרסומם של שמות מכונים ומרפאות שאינם ראויים לתת שירות הם נסגרו.
על הנעשה בשטח זועק איגוד הפלסטיקאים, אומר פרופ' ירון הר שי, יו"ר האיגוד. לדבריו, רוב הרופאים הפועלים במכונים הם חסרי הכשרה בסיסית בתחום הפלסטיקה, אך הציבור אינו מודע לכך ולסכנות הנשקפות לו מניתוחים "כירורגיים" אלה. הר שי הדגיש כי מרבית המכונים מנוהלים בידי אנשי עסקים, מידע שצריך להיות בידי הציבור.
במהלך הדיון נתן סקירה ד"ר יצחק ברלוביץ, משנה למנכ"ל משרד הבריאות. לדבריו, כל בעל מקצוע רפואי כמוגדר בחוק, המוכיח שהוא זכאי לרשיון, נמצא בפיקוח משרד הבריאות. הוא ציין כי ניסיונותיו של משרד הבריאות לערוך תיקון בסעיף בפקודת הרופאים שיסמיך את שר הבריאות להגביל רופאים לעיסוק מסוים נתקלו בסירובה של ההסתדרות הרפואית לעשות זאת. עם זאת ציין הדוקטור ברלוביץ כי נעשה ניסיון להגדיר חלק מהמקצועות כדרושי הכשרה ולהכניסם למסגרת של פיקוח.
ברלוביץ הוסיף כי במהלך החודש הקרוב תובא לדיון הצעת חוק ממשלתית הקובעת כי אי רישומו של מכשיר רפואי, כולל מכשיר לייזר במשרד הבריאות, יהיה בו משום עבירה על החוק. ברלוביץ התחייב כי משרדו יביא לידיעת הציבור מה עומד מאחורי הכיתוב "באישור משרד הבריאות" בתחומי המזון התרופות מכונים ומרפאות.
על המצב המחמיר בתחום זה עמדה גם מלכה בורו, מנהלת המחלקה המשפטית בהסתדרות הרפואית לישראל. לדבריה, לאור המצב בוחנים כעת בהסתדרות הרפואית את האפשרות לקבוע כי פעולות מסוימות יוכלו לבצע רק רופאים, דבר שבעבר התנגדה לו ההסתדרות הרפואית.
יו"ר הועדה ח"כ אמנון כהן אמר כי כיום הציבור חשוף לפרסומיהם המטעים של מרפאות ושל מכונים פרטיים, וכן לשימוש במכשור רפואי בלתי מוכר ולחומרים מסוכנים, ומתוך כך הוא נתון לסכנה של פגיעה בבריאותו. כהן האשים את משרד הבריאות בפיקוח רופף וכושל. הוא מתח ביקורת על המשרד, המעכב, לדבריו, מזה שלוש שנים את אישורן של תקנות בנושא הטיפולים הקוסמטיים והציוד הרפואי שאינו בפיקוח.
כהן ציין עוד כי יפנה לשר התמ"ת כדי לדאוג להתקנת תקנות שיגנו על צרכנים. זאת לאחר שד"ר עו"ד יוסי ברג, היועץ המשפטי של המועצה הישראלית לצרכנות, אמר כי במקרה שצרכן נפגע מטיפול אין לו כתובת ברורה להיעזר בה. החוק, לדבריו, אינו נותן לציבור פתרון וסעד, ובשל כך הוא למעשה מופקר. ברג מציע כי הגדרת "מטפל" "מטופל" כפי שהיא מופיעה בחוק זכויות החולה תוחל גם על תקן המרפאות והמכונים. כמו כן הציע כי מכונים ומרפאות שלא יהיו ברשיון ייאלצו להציב שלט בפתחם, המדווח כי מדובר במקום הפועל "ללא רישיון וללא פיקוח משרד הבריאות".
יו"ר ועדת הביקורת אמר עוד כי יפנה לשר הבריאות להורות להסביר לציבור מה משמעותו של הכיתוב "באישור משרד הבריאות". (ר)