כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי יו"ר הוועדה אילן שלגי אמר בדיון כי מעמד המורה אינו כפי שראוי לו להיות, כבעבר. הדבר נובע, לדבריו, בין היתר, מהיותו של סף הקבלה ללומדי הוראה נמוך מדי, משכרו הנמוך של המורה ועוד. שלגי אמר כי יש לפעול לשיפור האיכות של הכשרת המורים וזאת באמצעות ריכוז הכשרתם במוסדות הטובים ביותר.
פרופ' מרים בן פרץ, מחברת הדו"ח להכשרת מורים בישראל, אמרה כי הכשרת המורה היא נושא חשוב ומרכזי. "לצערי, אין במדינה ענייה כשלנו ניצול נכון של משאבים פיסיים ואנושיים", אמרה. היא הציעה כי המכללות והאוניברסיטאות יאחדו כוחות למציאת פתרונות לקשיים האמיתיים של המערכת.
ד"ר שרה זיו, מנהלת אגף הכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, אמרה כי בעקבות הגשת דו"ח בן פרץ ב 01' הקים משרד החינוך שתי ועדות ליישום המסקנות. אחד החידושים הוא שכל בוגר מכללה או אוניברסיטה יהיה חייב לעבור שנת התמחות.
ד"ר אלישע באב"ד, מנהל ביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, אמר כי האוניברסיטאות צריכות לפתח מערך גיוס סטודנטים מחוגים שונים לטובת ההוראה וכמו כן לפתח מערכת תמיכה עבור מורים בתחילת דרכם כדי "לפתח אצלם חקר וסקרנות ולהשאירם במקצוע", כלשונו.
פרופ' יאיר קארו, ראש מכללת אורנים, אמר כי אין מערכת שיכולה לתפקד עם 40% קיצוץ בארבע שנים, כפי שקוצצה מערכת המכללות לחינוך. הוא ציין כי יש לנפץ שלושה מיתוסים הנוגעים להכשרת מורים במכללות. תנאי הקבלה למכללות גבוהים מתנאי הקבלה לחוג לחינוך באוניברסיטה, ולא כפי שסוברים, המכללות מלמדות במתכונת של "דו חוגי" או "חוגי מורחב", ובנושא זה אין כל הבדל ביניהן לבין האוניברסיטה. עוד אמר כי בידי המכללות פוטנציאל להכשיר מורים גם לחטיבה העליונה, דבר שלא קיים היום.
ח"כ גילה פינקלשטיין מהמפד"ל אמרה כי מערכת הכשרת המורה עשתה עבודה מפוארת, ופגיעה בה תהיה בכייה לדורות. לדבריה, המערכת מעיזה לפגוע בהכשרת המורים מכיוון שמרבית המורים הן נשים.
פינקלשטיין, העומדת בראש השדולה למען המכללות, השתתפה אתמול במפגש שקיימו כ 20 ראשי מכללות. בתום הדיון הודיעו ראשי המכללות כי ייאבקו על שמירת מעמדן. בדיון נשמעה ביקורת חריפה על הקיצוץ בתקציב המכללות. בין היתר אמרו כי הקיצוץ הוא אנרכיה מוחלטת, וכי לא ייתכן לקבע קיצוץ מבלי לקבוע תכנית פעולה מראש. כן טענו באי המפגש כי הקשר עם יישובי השדה ועם ערי השדה הדוק יותר בקרב המכללות ובוגריהן, וכי הקיצוץ יפגע באיכויות הכשרת המורים. בין המשתתפים במפגש היו נציגי מכללת לווינסקי, סמינר הקיבוצים, מכללת אורות,מכללת דוד ילין, מכללת תלפיות ומכללת ויצו. (ר)
פרופ' מרים בן פרץ, מחברת הדו"ח להכשרת מורים בישראל, אמרה כי הכשרת המורה היא נושא חשוב ומרכזי. "לצערי, אין במדינה ענייה כשלנו ניצול נכון של משאבים פיסיים ואנושיים", אמרה. היא הציעה כי המכללות והאוניברסיטאות יאחדו כוחות למציאת פתרונות לקשיים האמיתיים של המערכת.
ד"ר שרה זיו, מנהלת אגף הכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, אמרה כי בעקבות הגשת דו"ח בן פרץ ב 01' הקים משרד החינוך שתי ועדות ליישום המסקנות. אחד החידושים הוא שכל בוגר מכללה או אוניברסיטה יהיה חייב לעבור שנת התמחות.
ד"ר אלישע באב"ד, מנהל ביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, אמר כי האוניברסיטאות צריכות לפתח מערך גיוס סטודנטים מחוגים שונים לטובת ההוראה וכמו כן לפתח מערכת תמיכה עבור מורים בתחילת דרכם כדי "לפתח אצלם חקר וסקרנות ולהשאירם במקצוע", כלשונו.
פרופ' יאיר קארו, ראש מכללת אורנים, אמר כי אין מערכת שיכולה לתפקד עם 40% קיצוץ בארבע שנים, כפי שקוצצה מערכת המכללות לחינוך. הוא ציין כי יש לנפץ שלושה מיתוסים הנוגעים להכשרת מורים במכללות. תנאי הקבלה למכללות גבוהים מתנאי הקבלה לחוג לחינוך באוניברסיטה, ולא כפי שסוברים, המכללות מלמדות במתכונת של "דו חוגי" או "חוגי מורחב", ובנושא זה אין כל הבדל ביניהן לבין האוניברסיטה. עוד אמר כי בידי המכללות פוטנציאל להכשיר מורים גם לחטיבה העליונה, דבר שלא קיים היום.
ח"כ גילה פינקלשטיין מהמפד"ל אמרה כי מערכת הכשרת המורה עשתה עבודה מפוארת, ופגיעה בה תהיה בכייה לדורות. לדבריה, המערכת מעיזה לפגוע בהכשרת המורים מכיוון שמרבית המורים הן נשים.
פינקלשטיין, העומדת בראש השדולה למען המכללות, השתתפה אתמול במפגש שקיימו כ 20 ראשי מכללות. בתום הדיון הודיעו ראשי המכללות כי ייאבקו על שמירת מעמדן. בדיון נשמעה ביקורת חריפה על הקיצוץ בתקציב המכללות. בין היתר אמרו כי הקיצוץ הוא אנרכיה מוחלטת, וכי לא ייתכן לקבע קיצוץ מבלי לקבוע תכנית פעולה מראש. כן טענו באי המפגש כי הקשר עם יישובי השדה ועם ערי השדה הדוק יותר בקרב המכללות ובוגריהן, וכי הקיצוץ יפגע באיכויות הכשרת המורים. בין המשתתפים במפגש היו נציגי מכללת לווינסקי, סמינר הקיבוצים, מכללת אורות,מכללת דוד ילין, מכללת תלפיות ומכללת ויצו. (ר)