בימים האחרונים הרשתות מתמלאות בסרטונים המתעדים אירועים אלימים שמבצעת קבוצה המכנה את עצמה SSQ ברחובות דרום תל אביב. שפי פז, מסמלי המאבק לדרום תל אביב חופשית, מספרת על התופעה בראיון לערוץ 7.
פז מדגישה כבר בפתח דבריה את החוצפה המקוממת שבעצם הכינוי שנטלו לעצמם, ראשי תיבות של 'שכונת שפירא דרום תל אביב'. "הם גם גוזלים מאיתנו את הזהויות ויש גם לזה משמעות".
התופעה, מספרת שפי פז, החלה כבר לפני שלוש או ארבע שנים כאשר ברחבי שכונת שפירא צצו כתובות גרפיטי של SSQ. "עקבנו אחריהם, מצאנו אותם בטיקטוק וראינו שמדובר בחבורות של נערים בגיל עשר ומעלה עם מאפיינים של כנופיות עם לבוש ומוסיקה. בשלב הראשוני זה היה רק גיבוש זהות. מסרנו את המידע למשטרה ששמה עליהם עין. מהר מאוד זה הפך להיות מעשי אלימות ושוד, זה התפתח עד שהם עשו את השטות הגדולה ודקרו. הם נמצאים מצפון לרוטשילד כבר הרבה זמן, אבל הקטע של הדקירות הפך את הכול. שודים וגניבות יש כבר שנה שלמה בשכונות שונות של תל אביב שמדווחות שהילדים הללו מטילים אימה".
על זהותם של הילדים הללו מספרת שפי פז כי מדובר בעיקר בילדי מסתננים. "כמעט כל ילד אריתראי קורא לעצמו SSQ. הכנופיות הללו ברובן אריתריאים מעט סודנים, מעט פיליפינים, מעט ערבים מיפו וכנראה גם 2-3 ילדים ממשפחות יהודיות קשות שחברו אליהם".
"הם הפכו את הכנופיה לזהות. הם לא שייכים לפה. הילדים האלה לא מרגישים רצויים כאן ובחקירות הם אומרים שזו הנקמה שלהם. ההורים שלהם נכנסו לכאן שלא כחוק, כפו את עצמם עלינו וילדו כאן הרבה ילדים וכעת הם נוקמים בנו על שאנחנו לא רוצים אותם כאן. יש כאן שילוב של תאוות בצע. הם נורא אוהבים כסף, יש להם הרבה סרטוני טיקטוק עם ערימות של שטרות כסף. זו תרבות של עבריינים וזה נותן להם שייכות וזהות. כך מקבלים תופעה מאוד מסוכנת".
"לא יעזור לי שאגיד שהזהרתי ושאני צורחת את זה כבר שנים", אומרת פז ומוסיפה: "כשריססתי את המילים 'בית ספר לעבריינים צעירים' על בתי הספר שלהם לא עשיתי את זה כדי לעצבן אלא כי ידעתי מה הם מטפחים שם, הלינצ'ים בילדים שלנו קורים כבר הרבה זמן. מכריחים אותנו ללמוד איתם באותם בתי ספר, אם ילד ישראלי מסתכל לא טוב על ילד אפריקאי יחכו לו בחוץ ויכסחו אותו במכות. זה לא עניין אף אחד עד שזה הגיע לצפון תל אביב".
היא מספרת על האימה שמטילים הילדים הללו. "הם נמצאים כאן בכל מקום. אנחנו חיים באימה כבר הרבה מאוד זמן בגלל הילדים. האבא של הילדה שעשו בה לינץ גבוה, יותר משני מטר, אדם חזק, אבל הם ברחו מהבית כי הוא יודע שהוא לא יוכל להגן על הילדים שלו. אני גרה כאן רק בגלל שאני מטורפת, אבל ברור שאני פוחדת".
פז מספרת כי בעוד המשטרה מדברת על כמאה חברים בלבד בכנופיות ה-SSQ המספרים הללו אולי רלוונטיים לחברים הרשמיים, אבל על כל אחד יש עוד עשרה שקוראים לעצמם SSQ, שרוצים להתקבל וניתן לשער איך נראים המבחנים כדי להתקבל. זה סוג של גאווה. הם מפרסמים הכול. הטיקטוק שלהם מספר הכול. הם מצלמים בריחות מהמשטרה, הם תוקפים ושודדים הרבה עובדים זרים. הם אוהבים להתעלל בהם. הם גזענים בטירוף".
להערכתה תשומת הלב התקשורתית של הימים האחרונים מחזקת אותם. "הם מתים על הפרסום הזה. הם הפכו להיות כוכבים, כולם מדברים עליהם. הם חוגגים. המשטרה הצליחה לחסל מבחינת מאסרים את השכבה העליונה של המנהיגים שלהם, אבל מיד קמה שכבה נוספת שהיא יותר צעירה ויותר אלימה, ואחריה תבוא עוד שכבה".
הילדים הללו, אומרת פז, "הם חיילים מדהימים. מדובר בקטינים שהם לא ברי עונשין שמוכנים לעשות הכול תמורת לא הרבה כסף. יש להם משמעת של כנופיות, הם לא מלשינים. אני יודעת שמאחוריהם יש גורמי פשיעה, לאו דווקא ערבים, גם יהודים".
"כל הדיבורים היפים של השמאלנים, אוהבי האדם על זה שצריך לתת להם מעמד ואופק כדי שהם ירגישו מקובלים, זה שטויות. במערב אירופה נותנים מעמד, והפקיסטנים באנגליה הורידו לזנות מאות אלפי בנות. זה לא קשור למעמד. הם לא מרגישים חלק. הם תת תרבות ומביאים תרבויות מבחוץ. חלק גדול מהכנופיות היהודיות הן חיקוי של הכנופיות האלה. הם התחילו את הז'אנר הזה. דרום תל אביב זה הפרומו לכל המדינה והפתרון הוא רק גירוש וגירוש וגירוש".
עוד היא מציינת ומספרת כי המשטרה מדברת איתה ועם אנשיה על מנת להסתייע בהם לזיהוי ואיתור העבריינים הצעירים, "אבל הבעיה היא לא במשטרה. הבעיה היא בתי המשפט", היא אומרת ומתארת החלטות שופטים שהחזירו ילדים אריתראים עבריינים לפיקוח במעצר בית אצל אריתראים בני משפחה שגם להם אין כל שליטה עליהם. "השופטים לא מבינים במה מדובר ומתייחסים אליהם כאל אזרחים".
כעת בכוונתה של פז להגיע לכנסת ולהחתים את כלל חברי הכנסת על מסמך הקורא לגירוש מוסדר על פי נהלי הגירה ומדיניות, ולפרסם את שמותיהם של חברי הכנסת שיסרבו לחתום.