ניתוח פוליטי יבש מלמד כי כניסתו של צביקה מור למערכה יוצרת למעשה אחת משתי אפשרויות: או דחיקה של חברי כנסת מכהנים ברשימת הציונות הדתית, או סגירת הדלת בפני צירופו של עופר וינטר.
בצלאל סמוטריץ' צפוי להיות משוריין במקום הראשון. המקום השני, שעל פי תקנון המפלגה מיועד לשריון, מסתמן כמי שמיועד לצביקה מור. מכאן מתחיל הקרב האמיתי: במקומות 3-5 צפויים להתמודד חברי הכנסת והשרים המכהנים - כך על פי החלטת המפלגה. בהינתן ששני המקומות הראשונים מאוישים בידי גברים, ההערכה היא כי השרה אורית סטרוק תתברג שלישית במסגרת האיזון המגדרי.
על המקומות הרביעי והחמישי יתמודדו, ככל הנראה, אופיר סופר, שמחה רוטמן, אוהד טל, מיכל וולדיגר וצבי סוכות. לפי ההערכות במערכת הפוליטית, ח"כ משה סלומון נמצא בדרכו החוצה.
וכאן מגיע החלק המשמעותי באמת: המקום השישי. בסקרים שבהם מפלגת הציונות הדתית נעה סביב אחוז החסימה, מדובר במקום גבולי לחלוטין. במצב כזה, קשה לראות “כוכב" משמעותי שמוכן להיכנס לשריון שאיננו מובטח כריאלי.
אם עופר וינטר יצטרף, או אם יתגבש איחוד נוסף מימין, המקום השישי יידחק עוד יותר ויהפוך כמעט בוודאות ללא ריאלי. לכן, קשה להעריך שבשלב הזה יתבצע שריון משמעותי מבחוץ. תרחיש סביר יותר הוא שהמקום הזה יישמר עבור ח"כ או שר מאוכזב מתוך המערכת הקיימת. במידה והמפלגה תשנה את התקנון כך שהשיריון הנוסף יקבל מקום ריאלי - השרים והח"כים הנוכחים ידחקו עוד יותר אחורה.
מנגד, אם וינטר ייכנס במסגרת איחוד טכני ויביא עמו שמות נוספים, המשמעות ברורה: סמוטריץ' וצביקה מור בראש - והשרים וחברי הכנסת נדחקים לאחור בתרחיש של ריצ'רץ' פנימי אגרסיבי במיוחד.
בתוך כל המורכבות הזו, נדמה כי סמוטריץ' הולך ומתרחק מאפשרות של חיבור עם מפלגת נעם. הסיבה פשוטה: אבי מעוז ידרוש מקום ריאלי, וכל מקום כזה בא בהכרח על חשבון אחד מהטאלנטים הפוליטיים של המפלגה - שרים, חברי כנסת ודמויות שמפלגת הציונות הדתית כבר השקיעה בהן פוליטית וציבורית.
לכך מצטרפת גם הטענה הרווחת בתוך המערכת, שלפיה מעוז אמנם מביא גרעין אידיאולוגי נאמן, אך גם מרחיק מצביעים אחרים. מבחינת סמוטריץ', הדילמה עלולה להפוך לבחירה בין אורית סטרוק כסמל להתיישבות ולממלכתיות הדתית לאומית, לבין אבי מעוז והקו שהוא מייצג.
לכן, נכון לעכשיו, הקונסטלציה הפוליטית הכמעט יחידה שבה נעם עשויה להשתלב היא איחוד משולש בין בן גביר, סמוטריץ' ומעוז. אלא שלאור ההצהרות האחרונות של בן גביר ובפרט לאור מצבו הגבוהה בסקרים, תרחיש כזה נראה כרגע רחוק למדי, גם אם בפוליטיקה הישראלית, במיוחד בימין, כל חודש הוא נצח והסקרים כטבעם תמיד יכולים להשתנות.
כך או כך, כניסתו של צביקה מור מסמלת התחדשות במפלגת הציונות הדתית וחיבור למשפחות החטופים ולמאבקים האידאולוגים הרבים שהוביל מאז פרוץ המלחמה. מדובר במהלך פוליטי שנרקם במשך חודשים ארוכים, וכעת מבשיל לכדי מהלך שעשוי לשנות את מאזן הכוחות הפנימי במפלגת הציונות הדתית.