בג"ץ החליט הבוקר לדחות את עתירת תושבי 'תפוח מערב' נגד הריסת בית הכנסת שהוקם במקום.
החלטת בג"ץ הביאה את ועד רבני יש"ע לפרסם הודעת גינוי והבהרה בה נאמר כי ההחלטה מעוררת זעזוע קשה. "גם אם המתפללים באותו בית כנסת דוגלים באידיאולוגיות שלא הכל מסכימים להן, אין זה פוגם בקדושת המקום או בזכותם של המתכנסים בו".
"האם בית כנסת זה מהווה פגיעה בחוק יותר מכל מיני בתי תפילה לא יהודיים שאף אחד לא יעז לגעת בהם?" שואלים הרבנים ומוסיפים לשם הדוגמא את המסגד ש"הוקם ללא היתר בנייה בהר הבית בשטח גדול פי כמה". הרבני ממשיכים ותוהים "האם מבנה זה שונה מעשרות אלפי בתים ערביים שהוקמו ללא אישור בגליל ובנגב? האם לעת כזאת זקוקים אנו לתמונות של הריסת בית כנסת במדינת ישראל מופצות בכל העולם? הבה נעסוק בבנייה של עוד ועוד בתי כנסת ויישובים יהודיים, ולא חס וחלילה בהריסה וחורבן".
כאן המקום לציין כי בראיון שהעניק יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ח"כ ד"ר יורי שטרן, סיפר כי פנה אל השר לביטחון הפנים בדרישה שלא להפעיל לפי שעה את השוטרים בעקירת מאחזים וזאת עד לסיום הכנתו של הנוהל המיוחד שאמור להימסר לאלו שיעסקו בכך. לדבריו, מדובר בהפקת לקחים לאחר עקירת המאחזים חוות גלעד, מצפה יצהר וגבעה 26, עקירה שלוותה באלימות משטרתית ושעסקו בה בהרחבה בוועדות הכנסת: הפנים והחוקה.
"אני מתנגד לעקירת היישובים", אומר שטרן, "אבל אם הממשלה מחליטה לעקור מאחזים ויש בידיה את האישורים שעברו את המבחן המשפטי, יש להקפיד על כללי עקירה המונעים פגיעה בכבודם וברכושם של המתיישבים כמתחייב מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".
"במהלך עקירות קודמות", אומר שטרן, "התברר כי המשטרה פוגעת לא אחת בערכים אלו, ועל כך דנו ארוכות בוועדות הכנסת, הפנים והחוקה". לדבריו, הוועדות דרשו כי השוטרים ישאו תגי זיהוי, ושוטרים שלא עשו זאת ננזפו בידי המפכ"ל והשר לביטחון הפנים. עתה, מוסיף שטרן, הכוונה היא לדאוג לכך שהשוטרים יפעלו על פי הנוהל המיוחד שהשר לביטחון הפנים הבטיח לקיים. מדובר בנוהל כתוב שיהיה בידי כל שוטר וינחה אותו באשר לכללי המותר והאסור וכן כיצד עליו לנהוג ברכושו של המתפנה. אין בכך כדי למנוע עקירה, אך נוהל כזה יכול להקטין את החרדות מפני עקירה ולחזק את המתיישבים בתקופה הקשה הזו, אומר שטרן. לדבריו, מדובר ב"מכשול" נוסף בדרך לעקירת מאחזים, מכשול שראוי שיועמד בפני אלו העלולים במסגרת פעולתם להפר זכויות אדם, שיש לשמור עליהן במשטר דמוקרטי. שטרן מוסיף כי פנייתו לשר לביטחון הפנים למנוע שיגור שוטרים לעקירת מאחזים נועדה לאפשר לשוטרים לקבל לידיהם את הנוהל, ללמוד אותו ולהכיר אותו. לדבריו, אי אפשר שהשר יחתום על הנוהל בבוקר, ובערב כבר יעסקו השוטרים בעקירה.
בהתייחסו לאלימות השוטרים שהופגנה בעקירת חוות גלעד ותועדה במצלמות אומר שטרן כי הוועדה בראשותו דנה בנושא ואף ביקשה נתונים מהמשטרה. יש לדעת, אומר שטרן, כי קשה להוכיח אלימות שוטרים. על אחד ממקרי האלימות שתועד בו שוטר המחזיק נער וחונק אותו עד לעילפון, שתיעדה הצלמת מרים צחי, אומר שטרן כי "במח"ש טוענים שזו הייתה פעולה מוצדקת". הוא מוסיף כי "חברי כנסת אינם שופטים או חוקרי משטרה ולכן מתקשים להתעמת עם המשטרה על כל פרט". השר לביטחון הפנים, מציין עוד שטרן, הטיל על אחד מעוזריו לבחון את אשר אירע, ועתה ממתינים לתוצאות הבדיקה.
נוהל כתוב אינו מבטיח שלא תהיינה הפרות, אומר שטרן, אך בעזרתו יהיה אפשר בקלות יותר לבדוק את מה שנעשה. (ש.ר)
החלטת בג"ץ הביאה את ועד רבני יש"ע לפרסם הודעת גינוי והבהרה בה נאמר כי ההחלטה מעוררת זעזוע קשה. "גם אם המתפללים באותו בית כנסת דוגלים באידיאולוגיות שלא הכל מסכימים להן, אין זה פוגם בקדושת המקום או בזכותם של המתכנסים בו".
"האם בית כנסת זה מהווה פגיעה בחוק יותר מכל מיני בתי תפילה לא יהודיים שאף אחד לא יעז לגעת בהם?" שואלים הרבנים ומוסיפים לשם הדוגמא את המסגד ש"הוקם ללא היתר בנייה בהר הבית בשטח גדול פי כמה". הרבני ממשיכים ותוהים "האם מבנה זה שונה מעשרות אלפי בתים ערביים שהוקמו ללא אישור בגליל ובנגב? האם לעת כזאת זקוקים אנו לתמונות של הריסת בית כנסת במדינת ישראל מופצות בכל העולם? הבה נעסוק בבנייה של עוד ועוד בתי כנסת ויישובים יהודיים, ולא חס וחלילה בהריסה וחורבן".
כאן המקום לציין כי בראיון שהעניק יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ח"כ ד"ר יורי שטרן, סיפר כי פנה אל השר לביטחון הפנים בדרישה שלא להפעיל לפי שעה את השוטרים בעקירת מאחזים וזאת עד לסיום הכנתו של הנוהל המיוחד שאמור להימסר לאלו שיעסקו בכך. לדבריו, מדובר בהפקת לקחים לאחר עקירת המאחזים חוות גלעד, מצפה יצהר וגבעה 26, עקירה שלוותה באלימות משטרתית ושעסקו בה בהרחבה בוועדות הכנסת: הפנים והחוקה.
"אני מתנגד לעקירת היישובים", אומר שטרן, "אבל אם הממשלה מחליטה לעקור מאחזים ויש בידיה את האישורים שעברו את המבחן המשפטי, יש להקפיד על כללי עקירה המונעים פגיעה בכבודם וברכושם של המתיישבים כמתחייב מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".
"במהלך עקירות קודמות", אומר שטרן, "התברר כי המשטרה פוגעת לא אחת בערכים אלו, ועל כך דנו ארוכות בוועדות הכנסת, הפנים והחוקה". לדבריו, הוועדות דרשו כי השוטרים ישאו תגי זיהוי, ושוטרים שלא עשו זאת ננזפו בידי המפכ"ל והשר לביטחון הפנים. עתה, מוסיף שטרן, הכוונה היא לדאוג לכך שהשוטרים יפעלו על פי הנוהל המיוחד שהשר לביטחון הפנים הבטיח לקיים. מדובר בנוהל כתוב שיהיה בידי כל שוטר וינחה אותו באשר לכללי המותר והאסור וכן כיצד עליו לנהוג ברכושו של המתפנה. אין בכך כדי למנוע עקירה, אך נוהל כזה יכול להקטין את החרדות מפני עקירה ולחזק את המתיישבים בתקופה הקשה הזו, אומר שטרן. לדבריו, מדובר ב"מכשול" נוסף בדרך לעקירת מאחזים, מכשול שראוי שיועמד בפני אלו העלולים במסגרת פעולתם להפר זכויות אדם, שיש לשמור עליהן במשטר דמוקרטי. שטרן מוסיף כי פנייתו לשר לביטחון הפנים למנוע שיגור שוטרים לעקירת מאחזים נועדה לאפשר לשוטרים לקבל לידיהם את הנוהל, ללמוד אותו ולהכיר אותו. לדבריו, אי אפשר שהשר יחתום על הנוהל בבוקר, ובערב כבר יעסקו השוטרים בעקירה.
בהתייחסו לאלימות השוטרים שהופגנה בעקירת חוות גלעד ותועדה במצלמות אומר שטרן כי הוועדה בראשותו דנה בנושא ואף ביקשה נתונים מהמשטרה. יש לדעת, אומר שטרן, כי קשה להוכיח אלימות שוטרים. על אחד ממקרי האלימות שתועד בו שוטר המחזיק נער וחונק אותו עד לעילפון, שתיעדה הצלמת מרים צחי, אומר שטרן כי "במח"ש טוענים שזו הייתה פעולה מוצדקת". הוא מוסיף כי "חברי כנסת אינם שופטים או חוקרי משטרה ולכן מתקשים להתעמת עם המשטרה על כל פרט". השר לביטחון הפנים, מציין עוד שטרן, הטיל על אחד מעוזריו לבחון את אשר אירע, ועתה ממתינים לתוצאות הבדיקה.
נוהל כתוב אינו מבטיח שלא תהיינה הפרות, אומר שטרן, אך בעזרתו יהיה אפשר בקלות יותר לבדוק את מה שנעשה. (ש.ר)