הרב יהודה קרויזר, ראש ישיבת הרעיון היהודי ורב היישוב מצפה יריחו, סיפר בפודקאסט של ערוץ 7 על משנתו של הרב מאיר כהנא ועל השפעתה על הישיבה ותלמידיה.
בפתח הדברים התייחס הרב קרויזר לשינויים שעוברת הישיבה בשנים האחרונות. לאחר שנים שבהן התמקדה בהכשרת תלמידים צעירים, מתקיימת כיום בחינה מחודשת של צורכי הדור ושל הדרכים להפצת תורתו של הרב כהנא.
"הישיבה שמה לה לחזון לחנך דור של צעירים להנהגה ולחזון לאומי, וכל השנים היא מכשירה את התלמידים, וברוך השם יש תוצאות", אמר. לדבריו, בשנים האחרונות זיהו בישיבה ביקוש הולך וגובר ללימוד כתבי הרב כהנא ולהפצת ספריו, ולכן מתקיים שינוי מסוים במוקד הפעילות.
"ראינו שיש צמאון לשמוע על תורתו של הרב כהנא, ולכן עכשיו אנחנו רוצים לקלוט יותר אברכים שיעסקו בכתיבה וייצאו להרצאות. זה נראה משהו שיותר נצרך עכשיו מאשר להכשיר עוד דור של תלמידים צעירים".
בהמשך הרחיב הרב קרויזר על ייחודה של הישיבה. לדבריו, מטרתה היא להוביל תפיסת עולם המבקשת לראות את מדינת ישראל כמדינה יהודית מלאה, כאשר בית המקדש מהווה את פסגת החזון הלאומי והרוחני.
"החזון שלנו הוא להוביל את מדינת ישראל למדינה יהודית על כל המשמעויות שלה", אמר. "במרכז נמצא בית המקדש, אבל הכול מתוך גאווה יהודית. אם אנחנו רוצים לקדש את שמו של הקדוש ברוך הוא, אנחנו צריכים להיות עם חזק ואיתן. כל פגיעה בעם ישראל היא חילול השם".
הרב קרויזר הסביר כי דמותו של הרב כהנא נוכחת באופן יומיומי בבית המדרש. אחד מספרי היסוד הנלמדים בישיבה הוא "אור הרעיון", שאותו הגדיר כ"צוואה הרוחנית" של הרב כהנא.
"התלמידים לומדים בקביעות את 'אור הרעיון'. שם רואים את הגדלות העצומה שלו כתלמיד חכם. יש שם מקורות רבים מהתנ"ך, מהמדרשים ומהפוסקים, והספר מציג את כל השקפת העולם שלו. לדבר על דברים באופן גלוי ובצורה ברורה היה אחד הדברים שהרב כהנא השריש בישיבה - לא לפחד, 'לא תגורו'".
בהתייחסו למציאות הביטחונית ולמלחמה, טען הרב קרויזר כי אחת הביקורות המרכזיות של הרב כהנא הייתה כלפי הזנחת לימוד התנ"ך בעולם הישיבות. לדבריו, הזנחה זו הובילה לטשטוש מושגים של גבורה יהודית, מלחמה וקידוש השם.
"הרב כהנא שאב את כל תורתו מהתנ"ך", אמר. "כאשר לומדים רק גמרא, אפשר לקבל תמונה חלקית. דוד המלך מוצג בתנ"ך כלוחם גדול, כאיש מלחמות. הגמרא משלימה את התמונה ומראה גם את צדדיו הרוחניים. אבל כאשר מתנתקים מהתנ"ך, כל מושגי הגבורה היהודית נעלמים. כאשר עם ישראל נלחם באויביו ומכניע אותם, שמו של הקדוש ברוך הוא מתקדש. לכן רוח הגבורה היהודית היא דבר מרכזי מאוד באווירה של הישיבה".
הרב קרויזר התייחס גם לשינוי שחל ביחס הציבורי לרב כהנא ולמשנתו. בעבר נחשבה הישיבה לגורם חריג ומוקצה, אולם המציאות הביטחונית של השנים האחרונות גרמה לרבים לבחון מחדש רעיונות שבעבר נדחו על הסף.
"פעם היינו מחוץ למחנה. היה אפילו די משונה להציג את עצמי כראש ישיבת הרעיון היהודי. לפעמים קיבלתי מבט של תדהמה - מה אתה קשור לחבורה המשונה הזו? אבל האירועים של השנים האחרונות הראו לכולם עד כמה הדברים נכונים ועד כמה הם אמיתיים. היחס השתנה לגמרי. היום אנשים רוצים לשמוע, רוצים לקבל ספרים, רוצים ללמוד".
לדבריו, השינוי בא לידי ביטוי גם בהזמנות להרצאות ובפניות מצד קהלים חדשים. "יש פתיחות גדולה יותר. אני מוזמן לשיחות והרצאות על תורתו של הרב כהנא, דבר שלא היה מעולם. אנשים מחפשים דברים חדשים ופחות חוששים לשמוע את תורתו של הרב".
בהמשך השיחה התייחס הרב קרויזר לימי העצמאות וירושלים ולמסורת הייחודית הנהוגה בישיבה מיסודו של הרב כהנא. לדבריו, בניגוד לציפייה שרב כהנא יתנגד לחגיגות יום העצמאות בשל ביקורתו החריפה על המערכת הפוליטית, הוא דווקא הדגיש את חשיבות ההודאה על עצם הקמת המדינה.
"הרב כהנא קידש את המדינה. הוא אמר שהמדינה היא כלי של קודש. זה שיש הנהגה שלא תמיד משתמשת בכלי הזה נכון - זה עניין אחר. אבל עצם הקמת המדינה היא נס עצום שצריך להודות עליו".
בישיבה אומרים הלל בברכה גם בליל יום העצמאות וגם ביום עצמו. "הוא הקפיד מאוד על ההבחנה בין הנהגת המדינה לבין עצם הקמת המדינה. הקמת המדינה היא יום של שמחה והודאה".
בהמשך נשאל הרב קרויזר על תלמידי הישיבה ועל השפעתה לאורך השנים. הוא ציין כי בוגרי הישיבה פועלים במקומות משמעותיים ברחבי הארץ.
"יש לנו בוגרים שנמצאים בתפקידי ניהול ובתפקידי מפתח במקומות חשובים מאוד. מי שיצא מהישיבה לא שינה את דעתו. להפך, הוא התחזק והמשיך להפיץ את הדרך במקום שבו הוא נמצא".
חלק מרכזי בריאיון הוקדש לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שלמד בישיבה בצעירותו. הרב קרויזר סיפר על הקשר רב השנים ביניהם ועל ההתייעצויות המתקיימות מעת לעת בנושאים עקרוניים.
"היה לי קשר מיוחד עם איתמר כבר מצעירותו. הוא הגיע אלינו בגיל מאוד צעיר, היה תלמיד שקדן מאוד, אבל גם איש עשייה. היינו בקשר עוד לפני שהיה שר וגם חיתנתי אותו. לא על כל דבר הוא בא להתייעץ, אבל לפעמים הוא בא לשמוע עוד דעה. מרוב הענווה שלו, שהוא לא רוצה לקחת דברים על עצמו לבד, הוא בא להתייעץ. בשאלה האם לפרוש מהממשלה בתקופה הקודמת השתתפתי בדיונים".
כשנשאל על מדיניותו של בן גביר בנושאי ביטחון, התמקד הרב קרויזר במושג ההרתעה. לדבריו, במשך שנים ניסתה ישראל "לקנות שקט" באמצעות ויתורים שונים, אולם מדיניות זו נכשלה.
"לא הייתה הרתעה. היה ניסיון לקנות שקט במחיר של כסף, שטחים ונסיגות. איבדנו את ההרתעה, והמחיר היה הטבח הגדול בשמחת תורה. איתמר הצליח להחזיר את כוח ההרתעה".
הרב מנה שורה של צעדים שלדבריו תרמו לכך: שינוי תנאי המחבלים בבתי הכלא, קידום עונש מוות למחבלים, חיזוק המשילות בנגב ובגליל והרחבת החימוש לאזרחים. "כל מרכיב בפני עצמו חשוב, אבל ביחד הם יוצרים תמונה שלמה. כאשר מגיעים להרתעה משיגים גם ביטחון ושקט".
בהתייחסו לחלוקת הנשק לאזרחים אמר כי מדובר במהלך בעל חשיבות ביטחונית ותודעתית כאחד, משום שעצם הידיעה של מחבלים פוטנציאליים כי אזרחים רבים נושאים נשק משנה את המציאות. "המחבל יודע שתוך כמה שניות יש מולו מישהו חמוש. זה גם מרתיע וגם נותן לאנשים תחושת ביטחון. השאלה היא אם אנחנו המפחדים או אנחנו המרתיעים".