התגובה לדברי שלמה קוק, המתלונן על כך שהציבור התורני, לאומי אינו מגן מספיק על לומדי התורה הנרדפים:
אחד מבנינו, אב ברוך ילדים, משרת כעת בסבב המילואים השביעי שלו בגבול הלבנון, ועושה זאת כמובן מתוך בחירה. באחד הימים, בין משימה למשימה, הוא ישב ולמד תורה. הגיע המפקד וביקש ממנו לבצע משימה מסוימת, ובני קם מלימודו. אך כשראה המפקד שבני היה באמצע לימוד, נעתקו המילים מפיו. הוא הכריז: "לא, לא, אל תקום. תמשיך ללמוד תורה. התורה חשובה לנו". מדהים.
עם ישראל אוהב תורה. ועוד יותר. ועוד יותר. ועוד יותר. תורה שיש בה מעשים, "ללמוד וללמד, לשמור ולעשות". והמפגש עם בני תורה אותנטיים, שהם גם גיבורים, מסורים, בעלי מידות וענווה פשוטה, מוסיף אהבת תורה וקרבה לריבונו של עולם.
בציבור הדתי, לאומי יש רבים מאוד שאוהבים תורה ולומדים תורה. זהו ציבור ענק שאהבת התורה וקיום מצוותיה הם נשמת אפו. וכאן מגיעה השאלה שלי: למי בדיוק מיועדת הכתבה הזו?
אין שום ויכוח על כך שלימוד התורה חשוב. לימוד תורה בכל הציבורים. אמנם לימוד התורה בציבור מסוים נפגע בזמן האחרון, משום שרבים מתוכו עסוקים במצווה הגדולה של הצלת עם ישראל, והעוסק במצוות הצלה אינו יכול באותו זמן לעסוק גם בלימוד תורה, עם כל הכאב שבכך.
הקואליציה הנוכחית מסכימה לשחרר מגיוס לומדי תורה, לומדי תורה ממש, וזהו דבר גדול. הרי יש כל כך הרבה לומדי תורה, ומספרם הולך וגדל מיום ליום, ברוך ה'. הטענה היא כלפי אלו שאינם לומדים ואינם מתגייסים, ונדמה לי שהכותב יודע זאת היטב, והוא אף הבליע זאת בחצי משפט בדבריו.
אבל כולנו יודעים שההנהגה הרוחנית והפוליטית של הציבור החרדי אינה נוקפת אצבע כדי שהמצב המעוות הזה, מוסרית והלכתית, של עשרות אלפי בחורים צעירים שאינם לומדים תורה כראוי וגם אינם משתתפים בזכות הגדולה של מלחמת מצווה, ישתנה מן היסוד.
הרב שך זצ"ל חזר ואמר בזמנו בהזדמנויות שונות שאלו שאינם לומדים ואינם מתגייסים הם רודפיו של עולם התורה, וחכם עדיף מנביא. הציבור החרדי מתח את החבל הרבה יותר מדי, והחבל מתחיל להיקרע. על מי התלונה בדיוק? ומה הקשר לכאב המילואים? זה ענייני לחלוטין.
וכל זה אינו קשור למעצרים המבישים שנעשים היום, ומצערים מאוד את כל אוהבי התורה ואוהבי העם. אולם מאחר שהציבור החרדי אינו משתף פעולה עם מנגנון הגיוס, המנסה להבחין בין אדם שלומד ומבקש לדחות גיוס לבין מי שאינו לומד, לא נוצר מנגנון מסודר של דחיית גיוס, כפי שקיים בציבור התורני, ציוני.
אילו כל צעיר שמקבל צו גיוס וחשקה נפשו בתורה היה דוחה גיוס, ובמקביל נדרש שנה אחר שנה להוכיח שהוא אכן לומד ברצינות, הוא היה מוגדר "תורתו אומנותו", כפי שהיה בעבר, ויכול היה ללמוד תורה בשקט במשך שנים רבות, ולא היה נחשב לעריק.
אלא שהציבור החרדי אינו מגיע ללשכות הגיוס ואינו מתייצב לצווים שהוא מקבל. לכן, כל מי שאינו מתייצב נחשב בפשטות לעריק, כמו כל אזרח אחר במדינה, משום שלא הסדיר את מעמדו. על מי, אם כן, התלונה? המנגנון בציבור החרדי זקוק לתיקון.
צריך לדבר על דחיית גיוס, לא על פטור גורף. דחיית הגיוס צריכה לחול על מי שתורתו אומנותו, מי שלומד תורה במשך מרבית שעות היממה. לאחר שהבחור או האברך ישלים את שנות לימודיו וירצה לעבור ללימודי מקצוע או לעבודה, הוא יתייצב בפני הרשויות, ואם ירצו בו מבחינת גילו, מצבו המשפחתי ומצבו הבריאותי, הוא יבצע גם שירות צבאי, בדרך כלל מקוצר, ורצוי כלוחם, כדי שיוכל להשתתף במלחמת המצווה שלנו ולשרת גם במילואים, או לחלופין כתומך לחימה. אבל שלא יעשה שום שירות כלל?
הצגת התמונה כאילו מצד אחד יש לוחמים גיבורים, ומולם לומדי תורה מוסרי נפש שהציבור הלוחם אינו מכבד מספיק, היא היפוך מוחלט של המציאות. יש רבים מבני התורה בציבור התורני, לאומי שהם עצמם לוחמים, והם גם מכבדים לומדי תורה שאינם מוכנים להילחם. אבל אין שום הצדקה לכך שמי שאינו לומד לא יגיע להילחם.
כמעט שלוש שנים יש מלחמה בארץ. אנשים נהרגים ונפצעים. החיים נעצרים למשך חודשים ארוכים. רווקים אינם מצליחים להקים משפחות. ילדים במשפחות גדולות נמצאים חודשים שלמים ללא אבא, ונשותיהם ואמותיהם מחזיקות לבדן את הספינה בגבורה שאין לה קץ. לומדי תורה אינם מצליחים לחזור אל הסטנדר, וכך גם רבותיהם המגויסים, וכלום לא זז.
וגם לאחר הסדרת יחידות סטריליות, בכשרות מהדרין, ללא בנות, עם תפילות בפקודה, שיעורי תורה ומפקדים שומרי מצוות, כמעט דבר אינו משתנה. אם כבר דיברת על חטא המרגלים, הרי שזה ממש חטא המרגלים.
אם המנהיגות הרוחנית והפוליטית של הציבור החרדי הייתה מקדישה עשירית מן המאמץ שהיא משקיעה בהעברת חוק גיוס מלא פרצות, שמטרתו בפועל לעגן בחוק את המצב הלא תקין הקיים כיום, להקמת מסלולים תורניים אמיתיים בצבא ולהדרכת בחורים שאינם לומדים תורה כיצד להיכנס לשירות הצבאי ולצאת ממנו בשלום רוחני, דווקא כלוחמים, המצב שלנו היה נראה אחרת. ואולי עדיין לא מאוחר מדי.
שלמה קוק, את כל זה אתה יודע בדיוק כמוני. אבל כמו רבים מן המסבירים המוכשרים של הציבור החרדי, אתה מציג תמונה שאינה משקפת נכונה את המציאות. אי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא כיום, והשיטה להכות על חזהו של הציבור שתורם יותר מכל בדורנו לעם, לארץ וגם לתורה, לא תעבוד.