אחד מהערכים הבסיסיים ביותר שעליהם מחנך צה"ל כל חייל ומפקד, מיומו הראשון בטירונות, הוא ערך האמינות והיושרה.
אמון ויושרה אינם סיסמאות יפות לחלוקת תעודות; הם המפתח הלכה למעשה ללכידות השורות ולניצחון בשדה הקרב.
מערכת צבאית שבה החייל משקר לחברו, או חלילה המפקד משקר לפקודיו, היא מערכת שסופה להיסדק ולהיפרם מבפנים. מפקד לא יוכל לקרוא "אחריי!" אם פקודיו אינם מאמינים למילה שיוצאת מפיו. בצבא, העוסק בדיני נפשות ובפיקוח נפש, השקר בשעת מבחן מנתץ לרסיסים את היחידה הלוחמת ומפזר אותה לכל עבר.
למרות זאת, נדמה שבכל הנוגע למדיניות שילוב הנשים, דובר צה"ל בחר לאמץ שפה מכובסת המתרחקת מהאמת המבצעית.
כולם יודעים שהיכולות הפיזיות של גברים ונשים שונות. כולם מכירים את הפערים האנטומיים המובנים במסה ובמבנה הגוף. כולם מבינים שבשביל לשלב בנות ביחידות קומנדו כמו סיירת מטכ"ל, המערכת נדרשת להוריד את הרף הפיזי והמבצעי. אך במקום להודות בכך, באים אלינו עם "שקר לבן" ומכנים זאת בשפה אקדמית: לא "הורדת הרף" אלא "התאמת סרגל המאמצים".
רק לאחרונה בישרו לנו בכותרות חגיגיות כי חיילת ראשונה סיימה בהצלחה את מסלול ההכשרה בסיירת מטכ"ל. אלא שרבותיי, לא היה ולא נברא, וגם משל לא היה. היא לא עברה את אותו המסלול שעוברים הלוחמים הגברים. היא אכן השתתפה בגיבוש, אבל בגיבוש משלה .. ולא עמדה במבחני הכניסה המקוריים. לכן, פשוט תפרו עבורה "מסלול ייעודי" נפרד שפרטיו חסויים תחת מסך של ביטחון מידע. זו אינה עמידה בסטנדרט המבצעי של היחידה; זוהי התאמה, כלומר הורדה, כלומר הנדסת תודעה ודמיון.
אותה שיטה של זריית חול בעיני הציבור נמשכת גם כעת בסוגיית השריון המתמרן, בעקבות הודעות דו"צ המביכות מהימים האחרונים. הצבא מנסה להרגיע את הרוחות ומצהיר כי מדובר ב"פיילוט בלבד", וכי הנושא "טרם עלה להכרעת הרמטכ"ל". (סתירה!)בו בזמן, דובר צה"ל מבטיח חגיגית שבשום אופן לא יהיה ערבוב מגדרי בתוך הטנקים ובכוח המערך המתמרן.
לשקרים האלה אין רגליים בשדה הקרב המודרני. מה משמעות ההבטחה הזו? האם הטנק הנשי יילחם בחלל ריק ומבודד? ללא תגבורת, ללא לוגיסטיקה, ללא לוחמי החי"ר המלווים, ללא פלוגת חרמש וללא כל המעטפת הלוחמת המורכבת מגברים? ומה יקרה כאשר לוחמת תיפצע בתוך הטנק, או שחלק מהצוות יושבת תחת אש? האם גם אז יישמרו ההפרדות המלאכותיות של הדוברות?
הניסיון שנצבר בחיל התותחנים, בו שולבו נשים לראשונה במערכי הלחימה בשנת 2000, כבר הוכיח מעל לכל ספק: שילוב נשים ביחידות השדה ובבסיסי האימונים יוצר חיכוך יומיומי מתמיד. מציאות זו אינה מאפשרת לחייל שומר המצוות לשמור על ההלכה ועל גדרי הצניעות הבסיסיים ביותר, הלכה למעשה. על אף הצהרות הצבא על מחויבותו ל"פקודת השירות המשותף", המציאות בשטח מוכיחה כי הדחף המגדרי והמשפטי מכרסם שוב ושוב ביכולתם של הלוחמים הדתיים לשרת מבלי להתפשר על אמונתם.
כאשר השקר הופך למדיניות רשמית של מערך הדוברות, האמון של הלוחמים במפקדיהם נמצא בסכנה קיומית - ועל כך אסור לנו לשתוק.
כל עוד לא יכריז הרמטכ"ל בקולו כי מבטל הפיילוט, אנחנו לא נהיה בשריון.