לפני 12 שנה כשהרב אלי בן דהן היה סגן השר לשירותי דת (ושימש בפועל כשר) ואלחנן גלט היה מנכ"ל המשרד הם הביאו אותי למשרד במטרה להסדיר את מערכת הכשרות הממלכתית בישראל, הרב בן דהן ששימש שנים רבות את הרב מרדכי אליהו וניהל את לשכתו כשהיה הרב הראשי לישראל, ידע כמה הכשרות הממלכתית היא חלק מתפיסת העולם של הציונות הדתית.
כשמתן כהנא הגיע למשרד לשירותי דת הנושא הראשון שהוא ניגש לטפל בו היה מערכת הכשרות, הוא עשה את זה כדי לקרוץ לבוחריו הנבגדים ולהראות להם שגם בממשלה של מרב מיכאלי ותמר זנדברג הוא יכול לקדם את האינטרסים שחשובים לציונות הדתית.
4 שנים ניהלתי את תחום הכשרות במשרד לשירותי דת, במשך שנה גם ניהלתי בפועל את מחלקת יבוא הבשר ברבנות הראשית לישראל, ביקרתי בעשרות מועצות דתיות, למדתי את עבודת מערכת הכשרות לפרטי פרטים, ליוויתי את הדיונים בבג"צ על סוגיות 'משגיח מושגח' על שחיטת חו"ל ועל השימוש במילה 'כשר', עבדתי צמוד לאנשי משרד מבקר המדינה בכתיבת הדו"ח החמור על מערכת הכשרות בשנת 2017, כשעזבתי את המשרד ישבתי בפורום קהלת וכתבתי מחקר מקיף על מערכת הכשרות והצעה להסדרה כוללת, לא חסכתי שם מילה של ביקורת על הכשלים החמורים במערכת ועל חילול ה' שנגרם כתוצאה מהתנהלות זו.
כל מי שמכיר את מערכת הכשרות בישראל על כשליה יודע שהבעיות החמורות נובעות מהניתוק בין דרג השטח - המשגיחים למועצות הדתיות מטעמם הם פועלים, מעבר לניגוד העניינים המובנה מכך שמשגיח מקבל את שכרו מבית העסק, שיטת העסקה זו גרמה לכך שמשגיחי כשרות יכלו "להשגיח" במקביל על מספר בתי עסקים, גרמו להתעמרות של משגיחי כשרות בבעלי עסקים, לתשלום שכר בשחור או בשווה כסף (פיצה לילדים או ארוחות מוכנות לשבת) ולעוד תופעות פסולות בעבודת המשגיח שלא היה לו מעסיק אמיתי, השיטה הזו הביאה גם לחוסר וודאות בקרב בעלי עסקים, לקביעה שרירותית של עלות הכשרות לעסק ולפערים בתשלום בין עסקים דומים.
הרצון של מתן כהנא להסדיר את מערכת הכשרות היה מבורך, הדרך שבה הוא בחר לעשות זאת היתה כושלת, במקום להסדיר את עבודת השטח של המשגיחים ושל מחלקות הכשרות במועצות הדתיות הוא החליט להוציא אותם מהמשחק, הרפורמה קבעה שבתוך מספר שנים לרבני הערים ולמועצות הדתיות לא יהיה תפקיד במערכת הכשרות של מדינת ישראל. את החוק של מתן כהנא לא היה אפשר ליישם וכתבתי על כך בעבר, זו הסיבה שגם בשמונת החודשים אחרי חקיקת החוק כשמתן עוד היה שר עם סמכויות מלאות הוא לא עשה ולו צעד אחד למימוש החוק.
עם כניסתו של מיכאל מלכיאלי למשרד הוא השתמש בסמכותו לעצור את יישום החוק שהיה רע מאוד לכל מי שהכשרות יקרה לליבו, אין ספק שתיקון החוק היה צריך להיות הפעולה הראשונה של מלכיאלי במשרד אבל אפשר רק לדמיין מה היה קורה במדינה אם במקביל לרפורמה המשפטית היו מנסים לבטל את 'רפורמת הכשרות' של כהנא, או אם אחרי פרוץ המלחמה המשרד היה עוסק בתיקון חוק הכשרות במקום לתת את המעטפת הנדרשת לטיפול בחללי הטבח שנמשך חודשים רבים.
"טוב מאוחר מלעולם לא" וכמו סוגיות חשובות אחרות שהטיפול בהם נדחה גם התיקון לחוק הכשרות מובא בימים אלו לכנסת כחוק ממשלתי ע"י המשרד הממונה על יישום החוק שניתן לש"ס במסגרת ההסכמים הקואליציונים, העובדה שאת הדיונים בכנסת מוביל בצורה מקצועית ואחראית ח"כ אהד טל מהציונות הדתית מוכיחה שלא מדובר בחוק של ש"ס, אלא בחוק שבא להציל את הכשרות הממלכתית של מדינת ישראל.
ויש ארגון אחד שלא מרוצה, אותו ארגון שישב עם מתן כהנא ועיצב חוק כשרות בדמותו ובצלמו, ויש לו אינטרס גם בהשארת הפירצה המאפשרת לרב לתת כשרות במרחק של עשרות ק"מ ממקום כהונתו, וגם במצב שאין כשרויות מקומיות וממילא את הוואקום אמורים למלא גופים כלכליים פרטיים. במקום לנהל דיון ענייני על החוק הם מנהלים קמפיין. זה לא מקרה שבאתר הוועדה אין נייר מדיניות או חוות דעת מטעם אותו ארגון המתייחס לגופו של השינוי, זה לא מקרה שבמקום מאמרי דעה מנומקים הם בוחרים לפרסם מודעות פרסום בעשרות אלפי שקלים עם מידע מטעה לציבור, והם מתדרכים עיתונאים על כניעה לש"ס כשאוהד טל יוצא להפסקה ומלכיאלי מנהל את הדיון במקומו (מעשה יום יומי בכנסת), או על יצירה של אלפי ג'ובים לש"ס כשמדובר בסך הכל בהסדרה של עבודת משגיחי כשרות שעובדים כבר במערכת.
אז למי שבאמת רוצה לדעת, התיקון לחוק הכשרות הוא הכרחי, הוא יסדיר את עבודת משגיחי הכשרות, יהדק את הפיקוח עליהם ויהפוך אותם להרבה יותר מקצועיים, התיקון לחוק ימגר את רוב התופעות השליליות שקיימות היום בשטח. החוק יסדיר גם את מבנה מחלקות הכשרות במועצות הדתיות ויכניס אחידות וודאות כספית ותפעולית למערכת, הוא לא יאפשר לרבנים סוררים לעשות קומבינות על המערכת, והוא יקיים את חזונו של הרב קוק והציונות הדתית לדורותיה - לקיומה של מערכת כשרות ממלכתית איכותית ואמינה.