שר הביטחון ישראל כ"ץ פנה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ בועז ביסמוט, בבקשה לקיים דיון דחוף בהוראת שעה שמבקשת הממשלה לקדם בנושא הקפאת הליכים פליליים לתלמידי ישיבות עריקים.
במכתבו ציין כ"ץ כי הבקשה מוגשת בהמשך למכתבו של מזכיר הממשלה יוסי פוקס, שנשלח על דעת ראש הממשלה, וביקש כי הוועדה תדון בהצעה בהקדם.
במכתבו הבהיר שר הביטחון כ"ץ כי יש לכלול בהוראת השעה המוצעת קריטריונים ברורים המגדירים מיהו תלמיד ישיבה ש"תורתו אומנותו", לצד חובת הצהרה מצד הישיבות, הסדרת רשימת המוסדות המוכרים ומנגנוני פיקוח ואכיפה אפקטיביים בשטח.
יחד עם זאת, השר כ"ץ הציב סייג ברור וציין כי ההסדר החדש מחויב להבטיח שהאכיפה הפלילית וצווי המעצר יימשכו במלוא העוצמה כלפי צעירים שאינם לומדים בפועל בישיבות, גם אם הם משתייכים למגזר החרדי.
הגיבוי הרשמי שמעניק שר הביטחון למהלך מגיע כהמשך ישיר למכתבו של מזכיר הממשלה שנשלח בערב שבת ליו"ר הוועדה ועורר סערה פוליטית.
במכתבו הציג פוקס תמונת מצב קשה ברחוב החרדי, וטען כי מאז פסיקת בג"ץ נשללו תקציבי הישיבות והוטלו סנקציות כלכליות כבדות על התלמידים ומשפחותיהם, בהן שלילת הנחות במעונות יום ובצהרונים, לצד פגיעה בזכויות בדיור ובביטוח הלאומי.
פוקס תקף את הנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה להגביר את האכיפה והמעצרים נגד חייבי גיוס חרדים, והזהיר כי המעצרים הללו מעמיקים באופן מסוכן את הקרע החברתי ואינם תורמים דבר למאמץ הגיוס הממשי לצה"ל.
מזכיר הממשלה אף חשף במכתבו כי האכיפה המשטרתית והצבאית יצרה תסכול חריף ותסיסה בקרב משפחות חרדיות שבניהן כבר משרתים בפועל במסלולים קרביים ובישיבות הסדר חרדיות. פוקס ציין כי 12 ראשי ישיבות הסדר חרדיות פנו לממשלה והתריעו כי גל המעצרים האחרון "שובר את האמון" ומרחיק את הצעירים החרדים מהצבא.
כמו כן, הזכיר פוקס כי במהלך השנתיים האחרונות קיימה ועדת החוץ והביטחון 86 דיונים מעמיקים בחוק הגיוס, שבמהלכם נוספו סנקציות אישיות וכלכליות לצד סעיף שנועד להקפיא את המעצרים הפליליים עד להשלמת החקיקה.
מאחר שלוחות הזמנים הפוליטיים אינם מאפשרים את השלמת חוק הגיוס המלא לפני הבחירות, מציעים כעת שר הביטחון ומזכיר הממשלה לקדם פתרון ביניים ממוקד בדמות הוראת שעה לשלושה חודשים בלבד - למשך תקופת מערכת הבחירות.
בממשלה מדגישים כי ההסדר יחול אך ורק על תלמידים שיוכח כי הם לומדים בהיכלי התורה, לא יעניק להם פטור קבוע משירות או דחיית שירות רשמית, ואף לא יבטל את הסנקציות הכלכליות הקיימות מכוח פסיקת בג"ץ.
המטרה הבלעדית של היוזמה היא לעצור זמנית את האכיפה הפלילית המשתוללת בשטח, כדי למנוע את החרפת המשבר החברתי ולאפשר הגעה להסדר רחב בהסכמה מיד לאחר הבחירות.