הכלל אותו טבע הרמב"ן 'מעשה אבות סימן לבנים' לא רק שהוא מראה שמעשי אבות חוזרים על עצמם לאורך ההיסטוריה, אלא שלפעמים אנו מבינים טוב יותר דברים שלולא הכלל הזה היו לא כל כך ברורים בלשון המעטה.
ניקח למשל את נושא ירושלים. לא ברור כיצד במלחמת השחרור לא הצלחנו להחזיק בירושלים העתיקה וגם כאשר שחררנו את ירושלים במלחמת ששת הימים, עדיין הר הבית לא ממש בידינו.
אבל אם מסתכלים על ההיסטוריה אנו מוצאים את הדברים גם אצל דוד המלך. דוד המלך כבש את ירושלים רק בשלב מאוחר ואת הר הבית הוא קנה מארונה היבוסי רק בסוף ימי מלכותו.
העיכוב הזה בשחרורה של ירושלים מעול זרים. עוזר לנו להפנים את מרכזיותה וחשיבותה של ירושלים. הקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים, והשיר ירושלים של זהב הקנה לעיר הבירה שלנו - ירושלים ממד של הוד והדר.
המהפך של טראמפ
המהפך של טראמפ הוא לא הראשון בהיסטוריה. קדם לו כורש (וגם פרעה ששילח את עם ישראל ממצרים) כורש הרשה לעם ישראל לבנות את בית המקדש ואחר מכן חזר בו. מעשה כורש סימן למעשה טראמפ.
השאלה הנשאלת היא אם בסופו של דבר טראמפ התהפך עלינו, למה הוא היה צריך בהתחלה להפגין ידידות כה גדולה ומחבקת. התשובה היא שטראמפ בא לעורר כמה נושאים שלמרות חשיבותם הרבה, בתודעה הציבורית הם נתפשו כהזויים.
והכוונה היא לעידוד הגירה של תושבי עזה (וגם של ערביי יהודה ושומרון) והדבר השני הוא הקריאה של שר ההגנה האמריקאי לבניין בית המקדש. ישנם דברים שבזכות החיבוק של אמריקה עלו על השולחן ולא רחוק היום שגם מה שנראה היה בלתי אפשרי יתברר שהוא בהחלט ריאלי. ברגע שעם ישראל ימלא את ייעודיו האמיתיים, אין ספק שנהיה בחינת מגדל אור לכל העולם כולו.