תוכנית בנייה חדשה באוסטריה מעוררת בימים אלה סערה ציבורית ופוליטית נרחבת, לאחר שנחשף כי על השטח שבו פעל בעבר מחנה הריכוז לנשים "הירטנברג" צפוי לקום מרכז לוגיסטי עצום, לצד סניף של רשת המרכולים הגרמנית "לידל".
המחנה, שהיה מחנה הנשים השני בגודלו במדינה, שימש כשלוחה של מחנה ההשמדה מאוטהאוזן ובו הועסקו בתנאים תת-אנושיים כ-400 נשים שגורשו מאושוויץ, בהן נערות צעירות שאולצו לעבוד במשמרות של 12 שעות במפעל נשק.
הפרויקט השנוי במחלוקת יצא לדרך לאחר שהמשרד הפדרלי להגנת מונומנטים באוסטריה קבע כי שרידי חומות המחנה אינם ראויים למעמד של "מבנה לשימור היסטורי", החלטה שסללה את הדרך להריסת האתר ודחיית דרישותיהם של פעילים מקומיים להקמת אנדרטת זיכרון.
המתחם המתוכנן לקום על הקרקע ההיסטורית הוא מבנה תעשייתי רחב היקף שישמש כמחסן קירור ולוגיסטיקה, ויכלול רציפי טעינה ואזורי שילוח שיספקו תשתית לרשתות מזון גדולות.
מלבד הפגיעה בזיכרון השואה, הסערה מתעצמת בשל חשד כבד לניגוד עניינים חריף סביב אנדראס רמהרטר, ראש עיריית לאוברסדורף השוכנת סמוך לווינה.
חברה בבעלותו של ראש העיר מכרה את שטח המחנה לשעבר למשקיע פרטי תמורת יותר מ-15 מיליון אירו. מיד לאחר מכן, מועצת העיר שבשליטתו אישרה את שינוי ייעוד הקרקע למסחר - מהלך ששלשל לכיסו של רמהרטר בונוס נוסף של 1.34 מיליון אירו, לצד הבטחת הזכויות הבלעדיות להתקנת לוחות סולאריים על גג המרכז, שיניבו לו רווחים עתידיים קבועים.
התוכנית מעוררת התנגדות עזה גם בקרב האופוזיציה המקומית ותושבי האזור, בשל שינויי תנועה שנועדו לאפשר מעבר של כ-1,200 משאיות ביום דרך שטח המחנה לשעבר, מה שמעלה חשש כבד מפני קריסה תחבורתית באזור כולו.
ההחלטה למחוק את שרידי המחנה לטובת מתחם קניות ולוגיסטיקה גררה גינויים חריפים מצד בכירים בקהילה.
אוסקר דויטש, ראש הקהילה היהודית בווינה, תקף בחריפות את המהלך ואמר כי "להרוויח כסף מזכרן של נשים מעונות שנרצחו זו בושה. תקופה אפלה זו בהיסטוריה שלנו לא יכולה פשוט להיות מכוסה בקניון". ברברה גליק, מנהלת אנדרטת מחנה מאוטהאוזן, הצטרפה לביקורת וכינתה את הרס השרידים "בושה וחרפה".
מרשת "לידל" הגרמנית נמסר בתגובה כי הם אינם מספקים פרטים על פרויקטים פוטנציאליים בשלב זה, אך בחברה בחרו שלא להכחיש את דבר קיומה של העסקה ומסרו כי הם תמיד מחפשים מיקומים חדשים ומעניינים כדי לשפר את ההיצע המקומי באזור.