עם התקדמות החקיקה להקמת ועדת חקירה לאומית, ביקשנו גם מבכיר השב"כ לשעבר מיכה קובי לפרוט בראיון לערוץ 7 את השאלות והסוגיות שלטעמו על ועדת חקירה לחקור ולמצוא להן מענה סביב אירועי השבעה באוקטובר.
קובי מזכיר את שורת בכירי החמאס שאותם חקר במסגרת שירותו בשב"כ, וביניהם אחמד יאסין, יחיא סינוואר, סלאח שחאדה ואחרים עוד בשנות השמונים, טרם הקמתו של החמאס, כאשר היה זה ארגון מוג'מעה אל איסלאמיה שהקים יאסין, ואת הימים בהם חקר את אחמד יאסין ואת חבריו ושותפיו לניסוח אמנת החמאס, "כל החבורה המנוולת הזו שהשתתפה בכתיבת האמנה ובפרשנות שהם נתנו לפרקי הקוראן שבהם החמאס מאמין", ועל רקע תובנות שגיבש כבר אז מבקש קובי לקבוע כי "מדינת ישראל שגתה לאורך שנים רבות ולא רק בשבעה לאוקטובר".
"על פי התוצאות של שתי החקירות, גם ב-83' וגם ב-89', כשכל חברי החמאס היו עצורים בכלא, היה ניתן לטפל בהם אחרת ולא בכפפות של משי ובעסקאות שחרור מחבלים שגרמו להתהוות החמאס, הביאו להסרת עיניים מהגבול המצרי כשנכנסו אלפי טונות של נשק לחמאס והיה ברור שהם בונים מנהרות ומכינים את הכול כדי לפגוע בנו בצורה כזו או אחרת. לצערי, המודיעין שלנו בחמאס היה חלש מאוד".
קובי מספר על החלטתו שלו לעצור סוכן שנחשד בבגידה בישראל בשנת 83' ועל חקירתו של הסוכן שסיפר בה על הקמת התנועה האיסלאמית הקיצונית, ומאוחר יותר, בשנת 1989, קיבל החלטה לעצור מחבל נוסף שלא תוכנן להיות עצור. קובי קובע שללא שתי פעולות אלה היה מתבצע טבח בישראלים כבר באותן שנים מאחר וגורמי המודיעין לא ידעו אז דבר וחצי דבר על מה שהולך ומתהווה מתחת לפני השטח.
"השב"כ הגדול של אז לא ידע אפילו שהם הפכו את השם שלהם לחמאס, לא ידעו על השתתפות החמאס באינתיפאדה של 87', לא ידעו על פיגועים שהארגון ביצע, כולל חטיפות סעדון וסספורטס והכוונה לבצע עוד פעילויות רבות. לא ידעו כלום. רק מעצר שעשיתי למוחמד שראתחה וחקירה יסודית שבה הוא מסר לנו 530 שמות של אנשי החמאס הצבאי, את שמות כל מפקדת החמאס מיאסין וצפונה, את כמויות האמל"ח שברשותם ואת התכניות שהם מתכננים כלפינו. וזו הייתה הפעם הראשונה ששמענו את השם חמאס וידענו על פעילותו".
ממשיך מיכה קובי ומספר כי לאחר מעצר 530 מחבלי החמאס החלה חקירתם ולאחר חקירה של מחצית בלבד מהם אירעה תקלה שעצרה את חוקרי הארגון מלהמשיך. מחבל ג'יהאד איסלאמי שהיה עצור בידי ישראל מת בכלא ובעקבות האירוע הזה "הייתה התנפלות של כל המשפטנים, מדורית בייניש דרך זמיר ואחרים, שנבהלו ושאלו אם היתרי לנדאו יעמדו במבחן הסבירות של בית המשפט. משום כך בוצעו עסקאות טיעון בכמויות גדולות, גם למי שלא נחקרו והיו במעצר מנהלי, וביניהם מוחמד דף ועימאד עאקל, מגדולי המחבלים של החמאס. הם שוחררו לשטח וביצעו מספר רב של פיגועי התאבדות באזור המרכז. רק כעבור כמה חודשים עימאד נהרג בהיתקלות עם חיילי צה"ל. הם היו צריכים להישאר בכלא".
קובי מוסיף ומציין כי פעמים רבות ביקש להתריע מהסיכון הרב שמאחורי החמאס הגדוש בשנאה תהומית כלפי יהודים וכלפי מדינת ישראל ולמעשה מאחוריו אג'נדה איראנית לכל דבר. "יכולנו להיפטר מהם כבר אז, ומשום שהם המשיכו בוצעו פיגועים רבים על ידם והעיניים היו סגורות, נכנסו כמויות אדירות של חומרי חבלה, המצרים ידעו על העברות האמל"ח, מנהרות נבנו עד ל-700 קילומטר והמודיעין היה דל ביותר, המודיעין היה דל גם לגבי המכשירים שיובאו מסין לחפירת מנהרות".
עוד מציין קובי את ההחלטה לסגור את בסיס 504 (היחידה לחקר שבויים) בדרום והעברת האחריות לידי השב"כ. "זו הייתה טעות גדולה ביותר, כי השב"כ לא בנוי להתראה על מלחמה מבחינת כמות כוח האדם שיש לו. הוא לא יכול להתחרות בכך עם צה"ל. היו ראשי שב"כ מסוימים שלדעתי כשלו קשות בתפקידם, התעסקו בדברים אחרים ולא בעיקר, ואת זה ועדת חקירה כבר תבדוק".
"הדברים חייבים להיחקר עד תום מאמצע שנות השמונים, כשלא עקבנו אחרי משוחררי עסקת ג'יבריל. הבחנתי ביהירות ובשחצנות שאינן במקומן וקונספציה שהתחילה כבר אז. אין ספק שבשבעה באוקטובר היה ראש שב"כ שלא התאים לשמש בתפקיד. הוא נבחר על ידי ממשלה קודמת ואני לא נכנס כעת לסיבות שהביאו את בנט לבחור בו. הכרתי אותו, והוא לא התאים ולא היה ראוי. הייתה שטות מוחלטת למנות אותו לראש השב"כ, וכך גם את נדב ארגמן, בוגר יחידת המבצעים ולא יחידת הערבית, וכך גם את יורם כהן שלא התאים לשמש ראש שב"כ. בימים של שלושת אלה נגרם הנזק הגדול ביותר לשב"כ".
הסיכוי להגיע לחקר האמת, אומר קובי, תלוי ברמת שיתוף הפעולה עם ועדת החקירה שצריכה להיות נייטראלית ומנותקת לחלוטין מפוליטיקה. בהקשר זה הוא מזכיר מקרים בהם נכנסה פוליטיקה לשירות והיא שהובילה לתוצאות קשות. אחת הדוגמאות היא בחירתו לראשות השירות של מי שטען ששירת בצה"ל ואף נפצע בשירותו למרות שלא שירת כלל, יעקב פרי. "היו צריכים לטפל בזה כבר לפני שנים. כשיבדקו את תהליך המינויים הקלוקל שהיה בצמרת, נגלה שאמנם 99 אחוז מעובדי השב"כ הם עובדים מעולים שעושים עבודה נאמנה יומם ולילה, מסכלים ופותרים בעיות, אבל הצמרת הייתה נגועה בקונספציה שמזמן היו צריכים לגלות אותה. לא היו פיקוח ובקרה על הצמרת. אם היה פיקוח היו אנשים נוספים, לא רק יעקב פרי, נחשפים בפרשיות אחרות".
פרק ראשון: אם שכולה מהעוטף: השאלות הנוקבות נותרו ללא מענה. סמדר סגל