1. נהוג להתעלם מכך שטכנית, בין גבר ואשה, גם אם הם זרים, נמצא כוח חיים פוטנציאלי ואנרגיה עוצמתית שתיאורטית מסוגלת להקים את האנושות מאפס במידה והיא תכחד.
אפשר לצחוק על זה, אך רק אם נבין את עוצמת הפוטנציאל - נוכל לשער מדוע נדמה לנו שיש אנשים שלוקחים לפעמים את ההפרדה בין המינים באופן מסוים.
2. החיבור האישי בין בני זוג, מאז ומעולם, היה משהו מקודש שרוב העולם הבין שמשתלם לשמור על הבלעדיות שלו. נשים ואנשים הבינו בתת מודע (גם אם לא ידעו להסביר זאת) ששימוש בכוח ההולדה העצום צריך להיעשות בתבונה. הם התייחסו אליו ברצינות בדרך כלל, למרות המשיכה החזקה וההנאה הרגעית השומטת את הקרקע תחת המטרה הטבעית שעבורה נוצר כוח המשיכה.
אנשים נטו להקים משפחות, להילחם על זוגיות ושלום בית למען הילדים - כדי שיראו דוגמה אישית ובאותו הזמן ירצו להמשיך בעצמם את העולם.
תמיד היו פיתויים וקשיים, אך הכבוד הגדול לכוח הטבע הממשיך את העולם היה חזק מהכל. בשבילו בני אדם היו מוכנים לגדור את עצמם. העסקה הייתה משתלמת; משפחה ומשמעות טבעית חזקה + דאגה לתודעת דור העתיד תמורת התגברות על חשקים ודוגמה אישית.
3. אופן ההתייחסות לכוח החיים או ההתעלמות ממנו - מעצב את צורת כל התפישה המרחבית לגבי זוגיות, משפחה וילדים. לפעמים נדמה שההמון העולמי חזק. אם הוא מצליח להתעלם בהצלחה מפוטנציאל החיים הגלום גם במקרים בהם התדר המיני בוטה - בוודאי שהוא יצליח להחזיק מעמד בטנק משותף. אך העניין אינו בהכרח 'החזקת מעמד' אלא ההשלכות האישיות.
4. אנחנו נמצאים בבעיה: מצד אחד - עולם מונוגמי. מצד שני - התדר הפומבי עשוי לאתגר. כדי לתחזק זוגיות בלעדית, למרות האתגרים, יש שתי אפשרויות: א. לזרום עם המצב. להתעלם לגמרי מזה שקשר זוגי בלעדי כולל גם מחשבה, דמיון והרהורים (שאולי מקהים אותו) ולתחום את 'מה שאסור בזוגיות' לאזורים המוגדרים 'בגידה' בלבד ותו לא.
5. האפשרות השנייה היא להילחם. לנצל את מצב האתגרים הנוכחי ולחמוק ממנו ככל האפשר, כדי שבזוגיות האישית הפוטנציאל ישמר ככל האפשר ברף גבוה, גם במחשבה, דמיון והרהור - ויצמיח פירות בצורת שלום בית, משפחה וילדים שמקבלים הורים זוגיים יותר כי המגנט הטבעי שלהם ממוקד בקשר הזוגי בלבד לא רק במעשה אלא גם במחשבה והרהור חולף. אין ספק, זאת צורת חיים שנראית בלתי אפשרית עבור מי שהמגנט הטבעי שלו זורם סביב מה שמקובל בעולם וכל עוד לא נעשה מעשה פיזי 'הכל טוב'. הבוחרים בהפרדה עומדים בעצמם, לפעמים, מול אתגרים שעשויה ליצור ההפרדה. בסוף, שום דבר לא מושלם וכל אדם בוחר את מה שנראה לו 'משתלם'.
את הזורמים ללא הפרדה - אפשר להבין בנקל. חייהם נתמכים ע"י אמצעי מדיה גלובליים שמציגים את החיים כך, כברירת מחדל. מאידך, כשהמפרידים מנסים להסביר לעולם את עצמם - הם נוגעים בנקודה עמוקה ונסתרת התלויה במחשבה והרהור. עבור העולם החופשי שבחוץ - זה מקום זר.
הכותב הוא במאי-שחקן-עיתונאי ויוצר טקסטים. עורך 'גדליה מייל'. עקב המצב, סרטיו החדשים "אבא עם אלוקים", "בית עם אלוקים" ועוד - זמינים לצפיה ללא עלות. לפניות: gilinada@gmail.com