1. בדורנו, לא נהוג לוותר. גם לא לעצמך. אנשים נלחמים להצליח בכל המישורים בו זמנית. זה מתחיל מזה שאתה מאוד רוצה 'להצליח כלכלית' כדי לחיות ברמת חיים גבוהה, להישען על הכסף, אבל גם לתרום לאנושות ו'להגשים את עצמך'.
זה ממשיך לזה שאתה רוצה זוגיות, אבל גם להיות חופשי. בהמשך תפגוש את הרצון לגדל ילדים המנסה להתברג עם הרצון להצליח כלכלית (בשביל הילדים!), להגשים את עצמך אישית, להרגיש זוגיות ולתרום לאנושות, בו זמנית. הכל חשוב מאוד וכל הערכים קדושים. האנרגיה מושקעת במיומנות לתחזק את העומס אך לא "חלילה" להוריד אותו (מי יוותר על 'ערך חשוב ויודה שהוא בן אדם?!) - עד שאחד משלל הערכים נכנס לבעיות ואיש לא משער מאיפה הכל התחיל: מזה שלא היינו מוכנים לוותר 'משהו חשוב' כשיכולנו.
2. רבים מאיתנו לא קולטים שלקדש כל כך הרבה דברים חשובים ולהצליח בכך - זה לוקסוס נדיר שלא מתאים לכל אחד. למשל: אם אתה אוהב את מה שאתה עושה ושקוע בו עד צוואר - הכל בסדר, איש לא ישפוט אותך על זה שקשה לך לוותר על משהו שמעניק לך סיפוק וכסף, אך לא בטוח שתצליח לתחזק זוגיות ולהרגיש את הילדים שלך באמת כמו שהיית יכול. זאת רק דוגמה. לכל אחד יש את הדברים הקדושים שלו שהוא כורך אותם זה בזה ברשימת 'הדברים הכי חשובים'. פחות מתעסקים בשאלת השאלות: מהו קודש הקודשים המגלם את מה שחשוב לך יותר מכל דבר אחר?
3. לא מורכב לגלות את קודש הקודשים שלך. המשחק פשוט: אם היו נותנים לך זכות בחירה חופשית וחוקית לבחור דבר אחד בלבד - במה היית בוחר? תרומה עצומה לאנושות? זוגיות טובה? משפחה לתפארת? כסף כמים? לימוד תורה בשניים? תחביבים מרגשים? הערכה חברתית? יצירה חוצת קהלים? תבחר. אך במשחק הזה, אי אפשר לדחוף כמה דברים יחד. יש קודש קודשים בלעדי, אחד, יחיד ומיוחד שאחרי הבחירה בו - זה מה שאתה מקבל בעוצמה. את כל היתר - אתה מקבל, אולי, ברמה מינימלית בלבד וגם לא בטוח. נו, במה הייתם בוחרים?
4. קשה לבחור. בטח קשה. מה עכשיו נפלתי עליכם עם שאלת השאלות: 'מה מספר אחת אצלך?'. אבל לפעמים חשוב לשאול את השאלה הזאת כדי להבין את מקומך ולהתמלא ענווה כלפי אחרים שקודש הקודשים האישי שלהם שונה, אבל חשוב, גם בעיניך, למרות שטכנית הוא לא מספר אחד.
5. כל אחד והזכות שלו להילחם על קודש הקודשים שלו כל עוד יש בו לחלוחית ערך שגם אנחנו מודים בו. כשנשחק יותר את המשחק הזה נגלה שבעומק חיינו כולנו טובים. אלא שאחד (לא בהכרח נחמד) מחזיק ב'קודש קודשים' הנובע בעומקו מפחד הישרדות כלכלי. הוא דואג על משפחתו ופועל מתוך המקום הזה. האחר (גם לא בהכרח מתנהל נחמד) מונע מתוך ערך התרומה האנושית האדירה, ערך השוויון או הרוח שמחזיקה את חייו. נכון, אולי לא היינו בוחרים בקודש קודשים כזה כמספר אחד, אך חייבים להבין שהויכוח הוא בסך הכל על 'מה מספר אחת?' ואת זה, בסופו של דבר, כל אחד בוחר לפי נוף ילדותו העמוק ותו לא.
6. לקינוח, קחו דוגמה פשוטה לויכוח בין בני זוג: הגבר רוצה לקחת פרויקט חדש ולייצר יותר כסף. האשה מרגישה שזה בא על חשבון הזוגיות, העזרה בבית וחווה את הבריחה לעבודה כנטישה. בלי להכיר את המושג "קודש הקודשים" הגבר יטען: 'אני עושה את זה בשביל הבית! למה את לא מבינה שצריך כסף כדי לחיות?' היא תגיד: 'אתה בורח לעבודה'. שניהם ירגישו שהצד השני אטום. עם הטמעת המושג 'קודש הקודשים' נתחיל לדבר אחרת. נשאל: 'מהו קודש הקודשים שלך, בעצם?'. הגבר עשוי לגלות בכנות שקודש הקודשים שלו הוא הפחד הכלכלי ותחושת הגבר הדואג למשפחה. האשה תגלה בכנות שקודש הקודשים שלה הוא נוכחות רגשית שקטה. זה הדלק של חייה. די מהר בני הזוג יבינו שזה לא שהגבר אנוכי חלילה או שהאשה חונקת ולא מבינה שצריך כסף - אלא שיש פה התנגשות פשוטה בין שני ערכי קודש שונים ששניהם מסכימים עליהם. מישהו יצטרך לוותר או יתרחש מאמץ להגיע לפשרה יצירתית כלשהי, אבל לפחות זה מנטרל את השיפוטיות והאמוציות.
הכותב הוא במאי-שחקן-עיתונאי ויוצר טקסטים. עורך 'גדליה מייל'. עקב המצב, סרטיו החדשים "אבא עם אלוקים", "בית עם אלוקים" ועוד - זמינים לצפיה ללא עלות. לפניות: gilinada@gmail.com