רס"ן יובל עזרא הי"ד מהרצליה שנרצח בפיגוע ליד חוות גלעד ביום שישי הובא הערב (ראשון) למנוחות בבית העלמין הצבאי בבית דגן.
אימו של יובל ספדה לו: "יובלוש שלי, לא מאמינה שאני יושבת וכותבת לך. החיוך התמידי שלא ירד משפתך, אין אחד שלא התאהב בך מיד, נגעת בכל כך הרבה אנשים, השפעת ואהבת את זה כל כך. אתה בלב שלנו לעולם, נפרדנו בשורא, נישקתי אותך, אני אוהבת אותך ילד שלי. תודה".
ארוסתו של יובל, תימור, אמרה: "אהוב שלי, אתה כל העולם שלי. אני רוצה להגיד לך תודה, תודה על שש השנים הכי יפות שנתת לי. תודה שהיית החבר והמאהב הכי טוב. תודה שהיית הבן הכי טוב להורים שלך, זה מה שגרם לי להתאהב בך. כמה אהבתי לבלבל לך את המוח על הכול, היית נרדם לי בפנים ועדיין הייתי מציקה לך ואומרת 'יאללה, קום'. וכולם אהבו אותך.
"אני זוכרת שראיתי אותך בפעם הראשונה בשיבטה כשיצאת לקורס מפקדים, ואתה היית המפל"ג שלי. ואז ראיתי אותך ואמרתי לבנות 'וואו, מי זה? מי זה הדבר היפה הזה?' טוב, אבל הוא קצין. לא, אני לא אוהבת קצינים, לא מדבר אליי. כל היום הצבא הזה, עושים את זה בשביל הפאן, זה יעבור, תקופה, חוויות.
"תראה כמה אנשים אוהבים אותך. היית קצין בכל רמ"ח איבריך, היית מושלם מאמי, כולם העריצו אותך. אתה היית השראה של כולם. אני אוהבת אותך. אתה יודע כמה עבדנו על הסטיילינג שלך, באת אליי עם הכובע המזעזע של האריה עם הפאצ'ים. הכובע הזה, פשוט העלמתי לך אותו. יום בהיר אחד לא היה כובע, ואנחנו באים לצאת לים, אז הוא אמר לי 'מימי, איפה הכובע?'. אני אומרת לו 'אני לא יודעת על מה אתה מדבר'. כמה אהבת את הים. אתה היית איש פשוט מאמי. הוא פשוט אוהב אותי, ואני אותו, ותמיד אוהב. אני מבטיחה שאהיה חזקה בשבילך ובשביל המשפחה שלנו. איזו הזיה. גם ביקשתי ממך לא להיות גיבור, שיש מספיק גיבורים. אתה לא צריך להיות עוד אחד, אבל כזה אתה. תמיד היית מפקד מלפנים".
אחיו של יובל, אריאל, ספד: "היינו כמו אחים תאומים, הוא היה החבר הכי טוב בעולם. הוא מושא הגאווה של הבית. גיבור ישראל, מודל לחיקוי. כמות האנשים שיש פה מוכיחה את שכבר ידענו".
אחותו נפרדה: "יובל אחי הקטן, אין מספיק מילים. קשה לי לדבר כאילו שאינך כבר, אתה האבדה הגדלה של העולם הזה. רשימה גודלה של אנשים עוד ידברו עליך. אתה היית מלאך כבר בחייך, איש של אנשים ואדם שכולו טוב. תקופה ארוכה ולא מבוטלת מחייך היית שלנו ושל הצבא, של החיילים שלך, זו הייתה המהות וזה היה האדם שהיית".
מפקד הגדוד "קרן" לשעבר ניב אלבו ספד: "יובל, הפרידה ממך בלתי-נתפסת. היית משמעותי עבור רבים. קשה לתאר את האובדן. הצטיינת בתור לוחם, היה לך קסם אישי. הלכנו אחריך בהערצה, הובלת מלפנים בדוגמה אישית ובצניעות, תמיד בגובה העיניים. תמיד פעל מאהבת האדם והמדינה. במשימה האחרונה יצאת מהבית בהבנה שיש אירוע. ללא היסוס הסתערת וחתרת למגע ודאגת לאזרחים. הגנת בגופך, לא ברחת ולא היססת. נלחמת בשליחות ובגבורה עילאית".