מאות אלפי ישראלים עודם מתחבטים לאיזו מפלגה להצביע. אחת הסיבות לכך - מיאוס ממפלגות ותיקות, ומאלה שמייצגים אותן בכנסת, וגם העובדה שבתיבת הפתקים מאחורי הפרגוד הם ימצאו מספר גדול יחסית של רשימות רובן חדשות, עם פנים ישנות וחדשות.
ככל שיתקרב מועד הבחירות, מספרם של המתלבטים והמפלגות יילך ויקטן. אלה ימים של היערכות מפלגתית, פוליטיקאים שקופצים מעגלה לעגלה, בוחנים היכן סיכוייהם טובים יותר להגיע ליעד הנכסף.
אפילו פוליטיקאי מוערך, ח"כ חילי טרופר, העדיף את האינטרס האישי על פני חברותו ארוכת השנים עם ח"כ בני גנץ ש"עשה" אותו. קפץ מעגלת "כחול לבן", השוקעת אל מתחת לאחוז החסימה, והקים יחד עם יועז הנדל מפלגה חדשה. לפי הסקרים, סיכוייהם טובים להגיע מעל רף ארבעה המנדטים, ולשרוד. טרופר אולי עשה את הצעד הפוליטי הנכון, אבל דימויו החיובי בציבור צנח.
גם ח"כים אחרים מיהרו להתנער מגנץ, ולמצוא להם מסגרות חדשות שאולי יצילו להם את הקריירה הפוליטית. הוא הדין ב"יש עתיד", שרבים מנציגיה מבינים שלא יהיו בכנסת הבאה אם לא ימצאו לעצמם במהרה בית פוליטי חדש. הרחיק לכת יואב סגלוביץ, שעתיד להקים יחד עם מנצור עבאס מפלגה ערבית-יהודית. למעשה הוא עתיד להיות, קישוט יהודי במפלגת האחים המוסלמים, כמוהו כעופר כסיף בחד"ש, שם דוקא הוא, היהודי, הינו הסמן הקיצוני, האנטי-ציוני. אידאולוגיה? תשכחו מזה. כיסאולוגיה של מי שרואים עצמם מקצוענים בתחום.
למתלבטים, נציע עוד שלוש אופציות לבחירתכם. מה דעתכם על מפלגה ששמה הרשמי הוא: "מרימים את הדגל למען עם ישראל תורת ישראל וארץ ישראל"? לא מאמינים שקם יצור כזה? גם אני לא האמנתי עד שראיתי בעיתון זה את המודעה מטעם משרד המשפטים, המודיע על רישומה בפנקס המפלגות. מעניין אילו אותיות יינתנו לה, והאם מספר בוחריה יעלה על עשרת מייסדיה, רובם ככולם מתנחלים. ומה דעתכם על מפלגת "בראשית פועלים למען ישראל יהודית ודמוקרטית"? הכתובת למעוניינים היא אצל אחד, איתן זליגר במזכרת-בתיה.
דוגמא שלישית: "מקום לכולנו מפלגת החיים". נו, זה כבר נשמע יותר טוב, במיוחד בימים חמים אלה, שכן אחת ממטרותיה היא "התמודדות עם משבר האקלים על בסיס עקרונות של צדק חברתי". ובכן, מי שבעד צינון הטמפרטורות - זו הכתובת.
אם לחזור למתמודדים עצמם, כלומר אלה ששואפים להגיע בכל מחיר לכנסת הבאה, עדיין נותרו מקומות פנויים במפלגות מרכז-שמאל, שזה מקרוב עלו על הבמה, וראש וראשונה להן היא "ישר" בראשות גדי איזנקוט.
לפי כמה מהסקרים, הפופולריות שלו נוסקת לכדי שיוויון ומעלה עם נתניהו, אלא שבעוד אשר בליכוד יש מצוקת מקומות - מפלגה גדולה ועשרות מתמודדים חדשים שנאבקים על מקומות ריאליים בה - אצל "ישר" אפשר למנות כמה שמות בטוחים, אבל מי באמת יאיישו את שפע המקומות (בסקרים כמובן) - עדיין אין לדעת. ולא הזכרנו את מצע המפלגה ה"ישרה". יש מסמך כזה? האם הסעיף הבלעדי הוא - רל"ב?
יש המשווים את הליכוד למפא"י בעת גסיסתה. ישנם סימנים דומים של "יושן" ו"הסתאבות" בליכוד, אבל דומה שעוד מוקדם לסתום את הגולל על שלטונה. במיוחד אם תשכיל לרענן את שורותיה ולהציג פנים חדשות, צעירים שמחוברים לשטח, מהדור שלאחר ה-7 באוקטובר.
בכנס פוליטי של הליכוד בשבוע שעבר ברמת-גן כמעט לא ראיתי בקהל פנים חדשות. היה שם הבייס המוכר, שהרבה למחוא כפיים לשר הביטחון, ישראל כץ, שטרח לבוא לבית פרטי בשכונה ולספר בשפה קולחת על הישגי הממשלה, צה"ל וזרועות הביטחון. בחדווה הוא דיבר על עשרות החוות שקמות ביו"ש ועל שלוש התנחלויות שעתידות לקום מחדש בצפון הרצועה, ליגלג על האופוזיציה: זוכרים את המחיקון שעשתה מפא"י לטלוויזיה בצבע זמנה? עכשיו השמאל והתקשורת מנסים לעשות מחיקון להישגי הממשלה. את 7 באוקטובר לא הזכיר.
שר הביטחון מדלג ביומיום בין שתי מערכות, זו הצבאית וזו הפוליטית, בין משרד הביטחון וחזיתות הלחימה לבין כנסים ליכודיים, שבהם הוא מבקש תמיכה בפריימריז. פיו מלא שבחים לנתניהו, והוא מסמן עצמו כיורשו, אם וכאשר ביבי יחליט לפרוש. כמובן, זה לא יקרה לפני הבחירות.
ב-27 באוקטובר הרשימות ההזויות יתאדו ועימן ירדו לטמיון אלפי קולות. מנגד, המספידים את הליכוד ונתניהו עוד יבלעו כובעיהם.