בזמן שטל ינון דרדיק שובת רעב זה היום ה־32 במחאה על צו המעצר המנהלי שהוצא נגדו, רעייתו מרים מתארת את ההתמודדות הקשה בבית, את הדאגה למצבו הבריאותי ואת תחושת חוסר האונים מול ההליך המשפטי.
בריאיון לערוץ 7 היא טוענת כי בעלה מוחזק במעצר ללא ראיות וללא כתב אישום, ומדגישה כי מבחינת המשפחה מדובר במאבק עקרוני ולא אישי.
"כל הסיפור הזה הוא סיפור כל כך הזוי", אומרת מרים. "בית המשפט כבר הורה על שחרורו, אבל האלוף אבי בלוט מצא דרך לעקוף את ההחלטה פעם אחר פעם. אנחנו נמצאים כבר יותר מחודש בתוך מסע של התעללות. בעלי כלוא בצו מנהלי, בלי ראיות, בלי כתב אישום ובלי הליך משפטי".
לדבריה, הטענות שמופצות נגד בעלה אינן נשענות על עובדות. "מתדרכים עיתונאים ומדליפים האשמות שאין להן שום בסיס. חקרו אותו במשך דקות בודדות ושחררו אותו אחרי שעה, כי גם הם יודעים שהוא לא היה באירוע שמנסים לקשור אליו. כל החקירה הזאת נועדה רק כדי לבנות את התיק המנהלי נגדו".
מרים מתייחסת גם לטענת המדינה שלפיה הוצעו לדרדיק חלופות שיאפשרו את שחרורו. "בעלי בחר להיאבק על עצם הפגיעה בזכויותיו. אם מישהו חושב שעבר עבירה - שיגיש כתב אישום וינהל משפט. אי אפשר להחזיק אדם בכלא רק משום שמישהו החליט שהוא מסוכן, בלי להציג ראיות ובלי לאפשר לו להתגונן".
אחת ההצעות שהועלו הייתה כי דרדיק לא ישוב לביתו שבשטח B אלא יתגורר במקום אחר ביהודה ושומרון. מרים דוחה את האפשרות הזו על הסף. "זה הבית שלנו. אי אפשר פשוט לומר לאדם לעזוב את ביתו. אם רוצים לנקוט הליך אחר - שיעשו זאת בדרכים הקבועות בחוק. אבל לא ייתכן שיחזיקו אותו במעצר רק משום שהוא מסרב לוותר על ביתו".
לדבריה, מצבו הבריאותי של בעלה הולך ומידרדר. "אני חוששת מאוד לחייו. הוא נראה חלש מאוד. אפילו היום, בבית המשפט, לא הסכימו לאפשר לו לחבק את הילדים. הוא ביקש מהשופט רק דבר אחד - לחבק את ילדיו הקטנים. גם את זה דחו ואמרו שאולי יתאפשר בסוף הדיון".
בבית ממתינים לו ארבעת ילדיו, בהם תינוק שנולד כשבוע וחצי בלבד לפני שנעצר. "זה לא פשוט להישאר לבד עם ארבעה ילדים, במיוחד עם תינוק קטן. זו התמודדות יומיומית קשה מאוד, שלא הייתה צריכה לקרות מלכתחילה".
לצד הקושי, היא מספרת על התמיכה הרבה שמקבלת המשפחה. "אני רוצה להודות לכל עם ישראל שמחזק אותנו. הציבור הוא הגב האמיתי שלנו. אנשים מבינים שנעשה כאן עוול, ומלווים אותנו לאורך כל הדרך".
מרים מותחת ביקורת חריפה גם על ההליך המשפטי המתנהל בעניינו של בעלה, ובמיוחד על הדיונים החסויים. "מקיימים דיונים בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד, כאילו מדובר בעבריין מסוכן במיוחד. אם באמת היו בידיהם ראיות, הם היו מציגים אותן גם בפנינו. במקום זה משתמשים בחומר סודי שאי אפשר לבדוק ואי אפשר להתמודד מולו".
לדבריה, ילדיהם מתקשים להתמודד עם היעדרו של אביהם. "אנחנו משתדלים לחזק אותם ולהאמין שבעזרת ה' הכול יסתיים בקרוב והוא יחזור הביתה".
בסיום הריאיון היא מדגישה כי מבחינתה מדובר במאבק שחורג בהרבה מהמקרה הפרטי של משפחתה. "המאבק שלנו הוא לא רק על טל ינון. זה מאבק נגד השימוש בצווים מנהליים כלפי מתיישבים ביהודה ושומרון. אם היו ראיות - היו מגישים כתב אישום. כשאין כתב אישום ואין ראיות, אי אפשר לשלול מאדם את חירותו. אנחנו מאמינים שבסופו של דבר האמת תצא לאור, ונמשיך להיאבק לא רק על חפותו של טל ינון, אלא גם על העיקרון שלא ניתן יהיה להשתמש בכלים האלה נגד אזרחים ללא הליך משפטי הוגן".