שורד השבי שגיא דקל חן עלה אמש (שני) על הבמה בקיבוץ ניר עוז וביצע לראשונה תשעה שירים שכתב והלחין במהלך 498 ימיו בשבי. המופע נערך במסגרת פסטיבל ישראל, בקיבוץ שבו גדל דקל חן ושבו התרחשו אירועי שבעה באוקטובר.
לאחר שובו מהשבי החל דקל חן בתהליך יצירה ועיבוד של השירים, בהפקתם המוזיקלית של ליעד גרושקה ועידן שניאור. במופע שולבו השירים לצד סיפורים ויצירות נוספות, בליווי להקה ואורחים מיוחדים.
בהפקת הפסטיבל ציינו כי במופע השתתפו אמנים מהבולטים במוזיקה הישראלית, פדויי שבי, בני משפחות שכולות וחברים נוספים. לקראת המופע קיבלו המשתתפים מכתב אישי מדקל חן שבו הסביר כיצד נולדו השירים, "אני לא זמר, אני אבא ששר. מעולם לא התכוונתי להיות זמר או לשיר".
הוא סיפר כי במהלך השבי המוזיקה סייעה לו ברגעים הקשים, וכי לאחר מספר חודשים החל ליצור שירים שאותם לא יכול היה לכתוב, לנגן או לשיר.
דקל חן תיאר כיצד שינן בראשו את מילות השירים ודמיין את המנגינות, ובהמשך הקליט אותם לאחר שחרורו, "ב-15.2.25 שוחררתי מהשבי. לאחר יומיים, בלילה, בבית החולים (הנכון) הלכתי לחדר צדדי, ועם קול של קרפדה ללא חמצן, בשקט, אפילו עם קצת בושה, הקלטתי לעצמי בטלפון את כל תשעת השירים, מילים ולחן".
על הבחירה לקיים את המופע בניר עוז כתב, "את המופע הראשון שלי אני אעשה בניר עוז, בבית שלי. זה אותו הדשא שעליו רצתי כל הילדות, הדשא שבו הכרתי את מילי לראשונה, זה שגידלתי עליו שתי בנות, הדשא שעליו נלחמתי, והדשא שבו נפלו חבריי". לדבריו, "האירוע הפעם הוא לא חגיגה, לא מסיבה, לא סגירת מעגל, לא ניצחון… הוא פשוט חלק מהסיפור".
דקל חן הוסיף במכתבו כי האירוע והקיבוץ חשובים לו מאוד, וכתב, "והלוואי וייבנה מחדש עם חיים חדשים. מקווה שהאירוע הזה יהיה אבן ביסודות שלו". הוא חתם את המכתב במילים, "זה הסיפור גם שלכם ושלכן. מוזמנים".
מטעם קיבוץ ניר עוז נמסר כי הקיבוץ הוא "בית של זיכרון, של חוסן, של תקווה ועתיד", וכי המבקרים הוזמנו לשוטט בין שבילי הקיבוץ ולעבור בין חלק ממוקדי אירועי שבעה באוקטובר. בקיבוץ הוסיפו, "בואו לעבור את הדרך הזאת, להסתכל למציאות בעיניים ולהישיר מבט אל העתיד דרך המוזיקה והסיפורים ששגיא הביא איתו מהחושך הכי גדול. בואו, מחכים לכם בבית".
