ד"ר צבי סדן
ד"ר צבי סדןצילום: עצמי

נרצה או לא ארכיטקטורה מבטאת וגם משפיעה על הזהות שלנו, על היחס שלנו למקום, לאדמה, להיסטוריה שלנו. נרצה או לא רוב האדריכלים החשובים בישראל, אלה שמעצבים את המרחב האורבני המנוכר כל כך, נמצאים היום בקפלן.

ארכיטקטורה לפיכך הייתה אמורה לעניין אותנו, במיוחד כאשר בין האדריכלים החשובים ישנם כאלה שאומרים ש"מי שמכחיש את שואת עזה שלא יבוא בטענות על הכחשת שואת היהודים" וכאלה שאומרים "מה אפשר להגיד על הגורל שלנו שנתקענו עם המחריב הסדרתי הזה וממשלת הפשיסטים והמושחתים הזאת. בחילה תמידית".

עם אדריכלים כאלה יכול להיות שזה לא מקרה שבמקום שהקשר שלנו לאדמה יתחזק הוא נחלש, מספיק כדי שנהפוך את האדמה לנדל"ן. אולי בגלל הרוח הפוסט ציונית הזאת שנושבת מבתי הספר לאדריכלות היא מעניינת אותנו רק כשאנחנו קונים או מוכרים דירה. יכול להיות שזאת גם אותה רוח שהובילה לתיקון 'חוק מינהל מקרקעי ישראל' ב- 2009, שהפך עוד אדמות מדינה למקרקעין, לנדל"ן.

מול הרוח הזאת עומד האדריכל פרופ' זאב דרוקמן מ'בצלאל', שהוא "אחד האדריכלים היחידים שהזדהה כאיש ימין", הדגישה כתבת 'הארץ' נעמה ריבה בראיון עמו שפורסם בפברואר 2023. אולי בגלל זה הוא חושב ש"אין דבר מעליב מזה שמגדירים אותנו כמדינת נדל"ן".

הניתוק הארכיטקטוני מההיסטוריה של המקום שעליו מדבר פרופ' דרוקמן לא היה תוצאה של היעדר כישרון, וגם לא של דחיפות ומחסור בכסף. הניתוק מהמקום, האדמה, היה חלק מפרויקט 'היהודי החדש', שברבות הימים יהפוך את אדמת ארץ ישראל למקרקעין. אפשר גם לומר זאת כך, שהיהודי החדש הזה רצה לבנות מקום בלי המקום, לבנות בית עברי ולא בית יהודי.

כפר תבור הוקם בשנת 1901 על אדמה שנרכשה מכספי הברון רוטשילד. בשנת 2021 הפגינו תושביו נגד מכירת האדמות האלה לערבים. שלט אחד שאל "אלוף משנה מכר את הבית שלו לערבי - זה נראה לך ערכי?" התושבים הדגישו ש"זה לא בית אחד, אלא מספר בתים וזה גובר. הכל בצע כסף". התגובה של ראש המועצה להפגנה הייתה ש"המועצה אינה עוסקת ברכושם הפרטי של תושבים". כפר תבור מייצג תופעה של אובדן זהות ואובדן קשר לאדמה, למקום בכלל.

גם אם לא בהצלחה יתרה, הארכיטקטורה, הציונית ככל שזו קיימת, שירתה את החזון הציוני והדור הראשון של האדריכלים, אלה שתכננו את נהלל ודימונה, שמאל ככל שהיו, לא העלו בדעתם שארכיטקטורה מנותקת מהמקום תתאים כמו כפפה ליד של השמאל האנטי ציוני, שרואה בה עדות לקולוניאליזם דורסני, כובש, חסר רחמים; ארכיטקטורה שהיא פשע נגד האדם והסביבה.

ישראל, אומר היום השמאל, היא מדינה שלא מסתפקת בג'נוסייד בפלסטינים, שבאורח פלא מספרם רק גדל כל הזמן. ישראל מבצעת שורה של פשעים נגד האנושות. ככל שזה קשור בארכיטקטורה שלא מעניינת אותנו אבל מעניינת מאוד את שונאינו, ישראל עוסקת בדומיסייד (רצח בתים), אורבסייד (רצח ערים), ספסיוסייד (רצח המרחב) ואקוסייד (רצח הסביבה).

בגלל זה אומר אייל ויצמן בספר שלו 'ארץ חלולה: ארכיטקטורת הכיבוש של ישראל', שצריך להעמיד לדין את אלה שתכננו את מעלה אדומים ואת יצהר, את אפרת ואת תפוח: "יתכן כי עקב הפשעים הקשורים בארגונה של הסביבה הבנויה", כתב ויצמן ב- 2006, "יש להעלות על הדעת בפעם הראשונה דרישה להעמיד לדין מתכננים ואדריכלים על דוכן הנאשמים בבית המשפט הבינלאומי".

ויצמן שמוביל אוונגרד אקדמי, שאין מנוס מלומר עליו שהוא אנטישמי, הוא גם 'עמית האקדמיה הבריטית', תואר שמקנה לו יוקרה והשפעה לא מבוטלת. צה"ל, שבזמן שוויצמן כתב את ספרו היה עדיין גאה במלת"ם - בשמעון נוה ואביב כוכבי, אפשר לו לראיין אותם ואחרים, והתוצאה הייתה הפרק 'ללכת דרך הקירות' שנמצא בספרו 'ארץ חלולה'. היהירות של נוה, כוכבי, גל הירש על רקע הצלחת הטקטיקה של מעבר דרך קירות בתים בג'נין ושכם הפכה בידיו של ויצמן לכתב אישום. פריצתם של גבולות הבית, הוא אומר, "היא התגלמות הדיכוי המדינתי". כך יוצא שצה"ל שיתף פעולה עם מי שהפך את הארכיטקטורה לכלי נשק משפטי נגד ישראל באמצעות פיתוחו של ענף אקדמי חדש שתופס תאוצה - ארכיטקטורה פורנזית.

אסור להמעיט בממדי הנזק שהארכיטקטורה הפורנזית גורמת לישראל. "מחקר" אחד של ויצמן וחבורתו, שכותרתו "קרטוגרפיה של ג'נוסייד" סייע לדרום אפריקה להאשים את ישראל ברצח עם, באותו משפט בבית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג. "מחקר" אחר של החבורה הזאת מדבר על "ארכיטקטורה של ג'נוסייד באמצעות הרעבה", שכוללת גם "מוות חברתי".

"הרעבה המונית" כפי שמגדיר אותה המחקר הזה "היא בעת ובעונה אחת רעב ביולוגי של פרטים רבים ותופעה חברתית". ככה הרס בתים, שכונות וערים הופך לדומיסייד, אורבסייד, ספסיוסייד ואקוסייד. ככה כל מלחמה בפלסטינים, יהיו נסיבותיה אשר יהיו, הופכת בהגדרה לפשע נגד האנושות. ככה נשללת מישראל הזכות להגנה עצמית - כי מדינה שכל פעולה מלחמתית שלה היא פשע, קיומה עצמו הוא הפשע, ולכן אפשר להצדיק מה שיהיה נכון לקרוא לו סטייטיסייד, רצח מדינה.

'מועצת המחקר האירופית' אמרה ב- 2024 שהארכיטקטורה הפורנזית מהווה פריצת דרך מדעית - מהפכה המובילה לשינוי עמוק בפרדיגמות הקיימות. המאמץ להפוך הריסת בתי פלסטינים ובניית בתי יהודים לראיה משפטית שגוררת כתב אישום מגיע לפיכך מהאליטה האקדמית של אירופה ולא מהשוליים הרדיקליים של השמאל. מול התופעה הזאת שהופכת את אדמת ארץ ישראל לזירת פשע נגד האנושות אי אפשר להתמודד באמצעות מחיר למשתכן בישוב קהילתי או דירה בקומה ה-14 עם נוף מהמם לים.

ההבדל בין אדמה למקרקעין גדול וחשוב. מקרקעין קונים. אדמת ארץ ישראל נגאלת. אוסישקין שעמד בראש קק"ל במשך קרוב לעשרים שנה הפך את גאולת האדמה לערך עליון. בני דורו הבינו את מה שצריך להזכיר היום, שהבית והשדה אינם נדל"ן אלא ירושה קדושה.

אין ספק שהגיע הזמן שהארכיטקטורה הישראלית תתחבר למקום, אלא שבלי המקום ישראל תיתפס תמיד כפרויקט קולוניאליסטי שצריך לפרק אותו, גם בעזרת ארכיטקטורה פורנזית שמטרתה הפללת הבית היהודי הקולוניאלי. שמעון החשמונאי נתן ביטוי חד, אקטואלי מתמיד, למה שקורה כאשר מחברים את המקום למקום הזה שנקרא ארץ ישראל.

התשובה הציונית המפורסמת שלו לאנטיוכוס שהאשים אותו בכיבוש "מקומות רבים בממלכתי" הייתה: "לא ארץ נכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העתים, בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, השיבונו את נחלת אבותינו".