סקר חדש שנערך במסגרת "מדד צהר ליהדות ולמסורת" של ערוץ "משב" מבית ארגון רבני צהר מציג תמונה מורכבת בנוגע לסממני דת במרחב הציבורי: הציבור בארץ אינו סולד מהיהדות עצמה, אלא נרתע בעיקר מגילויי כפייה ומעורבות של המערכת הפוליטית.
ממצאיו של הסקר מעלים כי 51% מכלל המשיבים מזהים עלייה בנוכחות הסממנים הדתיים בסביבת מגוריהם לאורך חמש השנים האחרונות (67% בקרב חילונים לעומת 27% בלבד בקרב דתיים), בעוד 4% בלבד מצביעים על ירידה. לצד זאת, 51% מהמשיבים נתקלים בדוכן תפילין לפחות פעם בחודש, כאשר 28% פוגשים בו בתדירות שבועית.
בניגוד לתפיסה הרווחת שלפיה הצעירים מחזיקים בעמדות פרוגרסיביות יותר ואילו המבוגרים שמרנים, הסקר מצביע על פער גילאים מפתיע: בני 18-24 מהווים את קבוצת הגיל האוהדת ביותר להחצנת היהדות ברחוב - 75% מתוכם מגיבים בחיוב (ו-59% בחיוב רב), מול 10% בלבד שמגיבים בשלילה. מנגד, בקרב בני 65 ומעלה, כמעט מחצית מהנשאלים (46%) מביעים עמדה שלילית כלפי גילויי דת במרחב הציבורי, ורק 28% מגיבים בחיוב.
נתוני הסקר משקפים הסכמה נרחבת סביב עיקרון של "לגיטימיות מותנית": 69% מכלל הציבור ו-57% מהחילונים סבורים כי סממנים יהודיים גלויים במרחב הציבורי הם מוצדקים - כל עוד אינם כרוכים בכפייה או בהפרעה לסדר. כמו כן, 63% מכלל המדגם ציינו כי במדינה יהודית מדובר בתופעה טבעית.
עם זאת, ניכר פער תפיסתי עמוק בין המגזרים: בעוד 82% מהדתיים ו-95% מהחרדים חשים כי סממנים אלו מחזקים את הזהות המשותפת, רק 19% מהחילונים מזדהים עם עמדה זו. הציבור מציג גם יחס שונה בהתאם לסוג הפעילות: הדלקת חנוכייה נתפסת כראויה בעיני 73% מהמשיבים (55% במידה רבה), בעוד תפילה קבועה ברחוב זכתה לתמיכה של 38% בלבד.
המחקר מיפה את הסיבות המרכזיות שמגבירות את ההתנגדות הציבורית לפעילות דתית במרחב הציבורי. 71% מהציבור ציינו כי פעילות פוליטית סביב נושאי דת מגבירה את התנגדותם (86% בשמאל ובמרכז, ו-63% בימין). 67% מתנגדים לפעילויות המלוות במוזיקה רועשת. 54% העידו כי הפרדה בין גברים לנשים ברחוב מעוררת בהם התנגדות (56% בקרב נשים). 51% הסתייגו מפנייה יזומה ותוקפנית ברחוב. 50% מתנגדים למימון הפעילות מכספי המסים (81% בשמאל, 76% במרכז).
מניתוח התשובות הפתוחות של המשתתפים עולה כי חוויות שליליות נרשמו בעיקר סביב פניות לקטינים ללא אישור הוריהם בסמוך לבתי ספר ובגינות, הערות לנשים על אופן לבושן, והפגנות נגד גיוס לצה"ל המלוות בקריאות "נמות ולא נתגייס".
מנגד, חוויות חיוביות צוינו סביב אירועי חג קהילתיים (כגון הדלקת נרות חנוכה ותקיעת שופר ברחוב) ואירועים לאומיים מרגשים, בהם הכנסת ספר תורה לזכר חללי 7 באוקטובר.
בכל הנוגע לאופן הניהול והתקצוב, הציבור מעדיף יזמות אזרחית-קהילתית. 64% תומכים במימון באמצעות עמותות וארגונים פרטיים המתבססים על תרומות, ו-61% מצדדים בהתארגנות מקומית של התושבים. מנגד, 30% בלבד תומכים במימון משרדי הממשלה (9% בלבד בקרב חילונים).
כמו כן, 50% מכלל הציבור (ו-81% מהחילונים) מתנגדים באופן מוחלט לעיגון הגנות בחקיקה עבור פעילות דתית במרחב הציבורי (כדוגמת איסור הפרעה לדוכני תפילין, איסור הפרעה לתפילות בהפרדה או חובת קביעת מזוזה), בעוד 33% מכלל המדגם סבורים כי אין צורך בהסדרה משפטית כלל.